פרק "חטא" חלק ג'
בטח שיש לה לב, אחרת לא הייתה הולכת אחרי ליבה,אפילו ה"אלכימאי" אמר שצריך ללכת אחרי הלב אז היא הלכה וכבר שאלו אותה לא פעם כל החברים מתי ידעת? מתי גילית? מאוחר מידי,חמודה ,כבר היית מאוהבת. איך זה שמותר לו לגבר לשחק עם לב של אישה. שכולה לב אחד גדול, בטן אחת עם אינטואיציה לאישתו בטן עם תינוק וזה אנחנו כבר יודעים בוודאות. ולו יש בטן,בטן חזקה .שיודעת לשמור סודות. מאישתו ומהמאהבת -בל כורחה. לכי תתנתקי עכשיו מגבר שנתן לך את כל כולו,עבר איתך חורף קשה של שלג ראשון וכשהגשם ירד בחוזקה והיה לך נורא עצוב הוא ממש שתה לך את הדמעות,וקיץ לוהט,וסופי שבוע בכל מקום בארץ,מהצפון ועד לדרום, ואיפה היתה האישה ההרה באותם הזמנים מה הוא אמר לה ?ואיך את צריכה להרגיש עכשיו,ואיך מתנתקים ,הרי אי אפשר ללחוץ על כפתור ולהפסיק לאהוב. נבין אחר כך. ופתאום מתחברים לך כל מיני חלקי הפאזל איך הוא תכנן בעצם להתנתק ... מתוחכם. את היום הולדת שלך הוא שכח,בנסיעה הקצרה הזאת לח"ול, את נפגעת שלא זכרו אותך ביום הזה,בימים אחרים כן, אבל דווקא לא ביום הזה ,איך הוא לקח על עצמו סיכון כזה?לשכוח יום הולדת של אישה?"שכחתי" הוא אמר, הוא הרי מחושב...זוכרים את העט בכיס? זה כבר היה לקראת הלידה....ולא היה איכפת לו שתתרגזי ותלכי. יפה את היום הולדת שלך הוא ממש לא יכול לשכוח . הרי נולדתם באותו היום. הוא לא הגיע ביום שקבע,הוא גר בעיר מרוחקת,(את כבר מתחילה להתחשב בו- לא טוב)ובכל זאת זרקת עליו איזו שהיא פצצה שהוא צריך לעכל. הוא פתאום מתקשר... "תיראי,אני לא יכול להגיע,אני לא מרגיש טוב" אמר בקול מעורר רחמים. ברגע הזה את כמעט נופלת,כי שמעת כמה הודעות ויש לך קצה חוט למה שקורה איתו ואת ממש לא רוצה לגעת לו בבריאות,היא כמעט נשברת... קיבלתי "ארוע לבבי"המשיך ואמר. אז את נשברת, הרי הבטן שלך לא חזקה ואת הדוקטורט שלך לא הוצאת על שקרים. את מנסה להרגיע אותו,אף אחד לא התחשב בלב שלך ,למה? למה את מרחמת עליו? כי ככה את. "תראה"היא אומרת,אתה יכול להרגע, אני ממש לא בהריון..ואתה בהחלט יודע שאם הייתי מגיעה למצב כזה ,לא הייתי חושבת פעמיים ,אני ממש לא טיפשה, נאיבית כן,אבל לא טיפשה,פשוט... פשוט הבנתי שאשתך בהריון ,וכל התמונה התהפכה לי לחלוטין,זה רק מראה כמה אהבת אותי ומה היו תוכניותך ,שקרן ונוכל,וזה ממש לא משנה אם אתה נוכל בכספים או נכול ברגשות אתה בהחלט נוכל ברגשות "את יודעת שזה לא נכון שבאמת אהבתי אותך" איך אתה מגדיר אהבה,ולמה אתה לא איתי אם אהבת ,ולמה אתה בונה לך את המשפחה שלך בו בזמן שאתה הורס את שלי למה?"היא צורחת. הוא לא אמר הרבה, רק ניכרה בו תחושת הקלה מסויימת , יפה ,עכשיו הוא צריך להתמודד רק עם הלידה של אישתו, אבן נגולה מעל ליבו. "אני יכול להתקשר אלייך לכשארגיש יותר טוב?"מנסה לרכך את האוירה. "מיותר" ,היא עונה. היא טרקה את הטלפון בכעס , ואיך שהיא טרקה,היא נזכרה שראתה יומיים לפני תוכנית של "חיים הכט" על ארועי לב וכאלה,היא נזכרה שבמקרה שיש חשד לארוע לב ,או לבבי או מה שלא יהיה,מאשפזים לא לוקחים סיכונים ,ויש גם מעקב של כמה ימים. והוא ממש לא היה מאושפז, רק דיכאון קל ופחד,והוא כבר מצטנף לו במיטה לכמה ימים, היא כבר מכירה אותו.חוצמזה.... הם דומים. הוא שוב שיקר, שלושה חודשים לא יכולת להחזיק,איזה עמוד שידרה יש לך? רגשות הנקמה החדשה שוב נרקמות בתוכך... זה ממש לא יתכן שהוא ימשיך בחייו כאילו כלום לא קרה ,ואת תהי תקועה..עם הכאב...ועם ההשפלה. הפעם זה יהיה חזק מאוד , כל הקלפים בידיים שלך,אל תשתמשי בהם ,שמרי אותם. אולי יכול לצאת מזה משהו אחד טוב.מישהו חייב לפצות אותך.את בטוחה שהוא מת מפחד עכשיו ,כי חשפת את הסוד,הוא גם יודע שאת אימפולסיבית ,אז הוא חיי על זמן שאול,הוא לא יודע מה תעשי עם האימפולסיביות שלך וכל יום ,כל דקה שעוברת ,וכל מבט באישתו ,מעביר בו צמרמורת, את בטוחה. זאת בעצם נקמה איטית שממיתה לאט. את מתעדת הכל בראש תאריכים ושעות,יש לך זכרון פנומינלי גם לך יש שמלה אדומה....ועט ביד- כל הזמן... רמז המשך יבוא.
בטח שיש לה לב, אחרת לא הייתה הולכת אחרי ליבה,אפילו ה"אלכימאי" אמר שצריך ללכת אחרי הלב אז היא הלכה וכבר שאלו אותה לא פעם כל החברים מתי ידעת? מתי גילית? מאוחר מידי,חמודה ,כבר היית מאוהבת. איך זה שמותר לו לגבר לשחק עם לב של אישה. שכולה לב אחד גדול, בטן אחת עם אינטואיציה לאישתו בטן עם תינוק וזה אנחנו כבר יודעים בוודאות. ולו יש בטן,בטן חזקה .שיודעת לשמור סודות. מאישתו ומהמאהבת -בל כורחה. לכי תתנתקי עכשיו מגבר שנתן לך את כל כולו,עבר איתך חורף קשה של שלג ראשון וכשהגשם ירד בחוזקה והיה לך נורא עצוב הוא ממש שתה לך את הדמעות,וקיץ לוהט,וסופי שבוע בכל מקום בארץ,מהצפון ועד לדרום, ואיפה היתה האישה ההרה באותם הזמנים מה הוא אמר לה ?ואיך את צריכה להרגיש עכשיו,ואיך מתנתקים ,הרי אי אפשר ללחוץ על כפתור ולהפסיק לאהוב. נבין אחר כך. ופתאום מתחברים לך כל מיני חלקי הפאזל איך הוא תכנן בעצם להתנתק ... מתוחכם. את היום הולדת שלך הוא שכח,בנסיעה הקצרה הזאת לח"ול, את נפגעת שלא זכרו אותך ביום הזה,בימים אחרים כן, אבל דווקא לא ביום הזה ,איך הוא לקח על עצמו סיכון כזה?לשכוח יום הולדת של אישה?"שכחתי" הוא אמר, הוא הרי מחושב...זוכרים את העט בכיס? זה כבר היה לקראת הלידה....ולא היה איכפת לו שתתרגזי ותלכי. יפה את היום הולדת שלך הוא ממש לא יכול לשכוח . הרי נולדתם באותו היום. הוא לא הגיע ביום שקבע,הוא גר בעיר מרוחקת,(את כבר מתחילה להתחשב בו- לא טוב)ובכל זאת זרקת עליו איזו שהיא פצצה שהוא צריך לעכל. הוא פתאום מתקשר... "תיראי,אני לא יכול להגיע,אני לא מרגיש טוב" אמר בקול מעורר רחמים. ברגע הזה את כמעט נופלת,כי שמעת כמה הודעות ויש לך קצה חוט למה שקורה איתו ואת ממש לא רוצה לגעת לו בבריאות,היא כמעט נשברת... קיבלתי "ארוע לבבי"המשיך ואמר. אז את נשברת, הרי הבטן שלך לא חזקה ואת הדוקטורט שלך לא הוצאת על שקרים. את מנסה להרגיע אותו,אף אחד לא התחשב בלב שלך ,למה? למה את מרחמת עליו? כי ככה את. "תראה"היא אומרת,אתה יכול להרגע, אני ממש לא בהריון..ואתה בהחלט יודע שאם הייתי מגיעה למצב כזה ,לא הייתי חושבת פעמיים ,אני ממש לא טיפשה, נאיבית כן,אבל לא טיפשה,פשוט... פשוט הבנתי שאשתך בהריון ,וכל התמונה התהפכה לי לחלוטין,זה רק מראה כמה אהבת אותי ומה היו תוכניותך ,שקרן ונוכל,וזה ממש לא משנה אם אתה נוכל בכספים או נכול ברגשות אתה בהחלט נוכל ברגשות "את יודעת שזה לא נכון שבאמת אהבתי אותך" איך אתה מגדיר אהבה,ולמה אתה לא איתי אם אהבת ,ולמה אתה בונה לך את המשפחה שלך בו בזמן שאתה הורס את שלי למה?"היא צורחת. הוא לא אמר הרבה, רק ניכרה בו תחושת הקלה מסויימת , יפה ,עכשיו הוא צריך להתמודד רק עם הלידה של אישתו, אבן נגולה מעל ליבו. "אני יכול להתקשר אלייך לכשארגיש יותר טוב?"מנסה לרכך את האוירה. "מיותר" ,היא עונה. היא טרקה את הטלפון בכעס , ואיך שהיא טרקה,היא נזכרה שראתה יומיים לפני תוכנית של "חיים הכט" על ארועי לב וכאלה,היא נזכרה שבמקרה שיש חשד לארוע לב ,או לבבי או מה שלא יהיה,מאשפזים לא לוקחים סיכונים ,ויש גם מעקב של כמה ימים. והוא ממש לא היה מאושפז, רק דיכאון קל ופחד,והוא כבר מצטנף לו במיטה לכמה ימים, היא כבר מכירה אותו.חוצמזה.... הם דומים. הוא שוב שיקר, שלושה חודשים לא יכולת להחזיק,איזה עמוד שידרה יש לך? רגשות הנקמה החדשה שוב נרקמות בתוכך... זה ממש לא יתכן שהוא ימשיך בחייו כאילו כלום לא קרה ,ואת תהי תקועה..עם הכאב...ועם ההשפלה. הפעם זה יהיה חזק מאוד , כל הקלפים בידיים שלך,אל תשתמשי בהם ,שמרי אותם. אולי יכול לצאת מזה משהו אחד טוב.מישהו חייב לפצות אותך.את בטוחה שהוא מת מפחד עכשיו ,כי חשפת את הסוד,הוא גם יודע שאת אימפולסיבית ,אז הוא חיי על זמן שאול,הוא לא יודע מה תעשי עם האימפולסיביות שלך וכל יום ,כל דקה שעוברת ,וכל מבט באישתו ,מעביר בו צמרמורת, את בטוחה. זאת בעצם נקמה איטית שממיתה לאט. את מתעדת הכל בראש תאריכים ושעות,יש לך זכרון פנומינלי גם לך יש שמלה אדומה....ועט ביד- כל הזמן... רמז המשך יבוא.
