פרשת השבוע שלי...

ג נ ו ב

New member
פרשת השבוע שלי...

והפעם, ``צבועים``... האדמור מקרלין, בשבת האחרונה, נפטרה אימו. אמש, היה חתונה לבנו. התירו לו להשתתף בחתונה בתוך השבעה כי ``רבים זקוקים לו`` ממש היתר מעולה. ואני שואל, זה צביעות, או אולי לרבנים מותר הכל?! (נכון, גם אני מרגיש צבוע, צבוע ב``שחור לבן`` אבל אני מתנחם בזה שזה למען הילדים)
 

סוג ב

New member
פששש../images/Emo197.gif../images/Emo197.gif../images/Emo197.gif

האדמור נוח... מילא אחרי השבעה... יש מצווה גדולה לשמח חתן כלה ואני מבינה למה מותר.. אבל בשבעה?? עזוב מותר אסור, אין לו רצון לכבד את אמא שלו ולשלוח אותה בבטחה לגן עדן? היו דוחים זאות ב 7 ימים, מה כבר היה קורה??
 
העולם החרדי בנוי כולו על צביעות כזו

יש כ``כ הרבה דוגמאות לזה.סתם כמה מהם שעולים לי כעת בראש.איסורי שבת אבל בשינוי/ע``י גוי/בצורת הבלעה וכו` מותר.איסור חמץ,אבל ע``י מכירה בכאילו לגוי מותר.איסור גביית חובות בשמיטה, אבל פרוזבול של כאילו מסירת החוב לבית דין מתיר.איסור ריבית אבל היתר עיסקה מפוקפק מתיר.ועוד המון דוגמאות כאלה.אז האדמו``ר רצה היתר,קיבל,כמו כל ההלך רוח החרדי.צביעות כבר אמרנו?
 

גנדרן

New member
אתה מדבר שטויות במיץ

תשמע אם אתה לא יודע הלכות אבילות, אל תבלבל את המוח, זו הלכה בשולחן ערוך, קרה מקרה דומה מותר לו לשמח את בנו ואת בתו שחתן וכלה קודמין למת, ההגיון הוא מאוד בריא , חתן וכלה מסמלים את העתיד (משפחה ילדים נכדים ונינים) המת כבר מת והוא עבר זהו נגמר, נכון זו הייתה אמו ז"ל, אבל היא כבר מתה, ואי אפשר להחזיר אותה, מצער מאוד אבל היא עבר. בנו וכלתו הם העתיד.. המחר, של משפחתו . גישה מאוד בריאה המסתכלת קדימה ובונה סדרי עדיפויות ברורים לך תלמד קצת ואל תבלבל את המוח
 

ג נ ו ב

New member
``למדן`` שכמותך

אם היה בא לי ללמוד, הייתי בכולל... בעצם, עכשיו אני מבין, אתה עכשיו בכולל, יש לך זמן לכתוב... רק תיזהר שלא יראו את המכשיר הלא כשר שלך... לעניינו של דבר, מותר להורה אבל להשתתף בחופה של בנו או ביתו אבל אסור לו להשתתף בשמחה ובריקודים.
 

גנדרן

New member
שום "למדן" ושום בטיח

שום "למדן" ושום בטיח, ומה שהכי מצחיק זה מאיפה הבאת את הכויילל? אני דתי(סרוג) עצמאי שעוסק בתחום המחשבים(עם שני תארים אקדמיים) ששרת כמה שנים בצבא וראה מלחמה או שתיים, ואת הדרגות לא קנה בשק"ם , כששלחתי אותך ללמוד התכוונתי שתלך ללמוד מקצוע שיפרנס אותך במקום לבלבל פה את המוח(לצערנו הלכות אבל, הן דבר מצוי ולא צריך להיות כוללניק בשביל זה)
 

ג נ ו ב

New member
כשאין מה לענות... מנסים להשמיץ.

כן,קראתי שירתתי בצבא, ולא בשקם. ב. אני לא יודע איזה שולחן ערוך יש לך בבית, אבל אצלי (עדיין יש... תחפושת, אמרנו...) כתוב שאסור בשום עניין שהוא.
 

גנדרן

New member
בכלל לא

רק העמדתי אותך על מקומך, והעובדה שהצלחתי , ישר רצת לשולחן ערוך לבדוק,........ אבל מה לעשות וגם בשולחן ערוך יש כמה חלקים(כמו בנשק) בהחלט מותר במקרים מסויימים, אתה מוזמן למצוא את המקור......(אין לי הרבה זמן לזה עכשיו) אני שמייח לשמוע ששרתת בצבא, ומקווה ששרות קרבי(רצוי עם נעליים אדומות.......) כשאתה חביבי הלכת לגנון אנחנו הלכנו להלחם בלבנון..... תכלס ההבדל ביני לבינך שאין לי שום תחפושת, אני מקיים מה שאני מאמין ומאמין במה שאני מקיים. לא נולדתי בסביבה פאנטית כמוך, אלא בסביבה דתית לברלית. אני מכבד את החרדים על הכבוד שהם רוחשים ומשמרים את הכתובים העתיקים שלנו, ומוכנים לחיות חיי צער קשים בשביל האידאולוגיה שלהם, כשמסביב הערכים הם כסף, כסף, כסף. יש לי המון ביקורת על החרדים, ואני חושב שטוב היית עושה לעצמך,(וגם לעולם החרדי ממנו באת) אם היית חי לפי אמונתך. אם טוב לך בתחפושת סבבה
 

גנדרן

New member
ובצבא היית בכלל

נראה לי שגם בקושי עשית צבא(אם בכלל) בטח יש לך פטור?
 

גנדרן

New member
לשאלתך סוג ב'

יקרתי שאלה מצויינת, אין לי עכשיו זמן להאריך בזה, אבל הלכות אבלות, הן מההלכות הכי הגיוניות שיש, פשוט כי אדם צריך להשלים עם אבדן של אדם יקר, האבלות בשבעה בה באים קרובים וכ"ו היא מעין תהליך של אבל קבוצתי, שעוזר לבן המשפחה שנותר להשלים עם המצב.(ולא כולם משלימים) למעשה יש בזה המון פסיכולוגיה. ואם היה לי זמן(אולי בערב) הייתי כותב על זה מדובר בקיצור בתהליך שמורכב מג' ימים ראשונים לבכי, שבעה לאבלות שלושים למספד, ואח"כ אם זה הורי האיש כמו כאן יב' חודש. חתן דוחה כל אלה, היות וזוג נשוי ומשפחה, הם העתיד... גישה פרגמטית מאוד
 
תפסיק לבלבל את הראש!

מה אתה מנצל את זה שאנשים פה לא יודעים בדיוק את ההלכה!לשום אבא של חתן אסור להשתתף בחתונת בנו רק אם לחתן עצמו נפטר אבא או אמא מתירים את האבל מפני חתונת הבן אבל אם נפטרה אם המחותן הוא לא משתתף בחתונה,וכאן משום שהוא אדמו``ר התירו לו להשתתף ועל הצביעות הזו כתב פותח האשכול!לאדם רגיל זה אסור לאדמו``ר זה מותר?
 

גנדרן

New member
כנראה שלא בדקת עד הסוף

כנראה שלא בדקת עד הסוף, אין לי עכשיו זמן אתה מוזמן למצוא את המקור......
 

גנדרן

New member
בינתיים עד שתמצא תקרא את זה

בימים הראשונים שלאחר ההלוויה, שררה חוסר בהירות מסביב לשאלה הגורלית: האם האדמו"ר מקרלין ישתתף בחתונת בנו, או שייאלץ לשבת על שרפרף נמוך עם דש קרוע, בה בעת שחסידיו יפזזו סביב בנו הנכנס לחופה. איש לא ידע האם האדמו"ר יזכה ללוות את בנו לחופה. בשעות שבהן איש לא ידע את התשובה לשאלה הגורלית, קרא האדמו"ר לנכבדי החסידות, וביקש מהם כי יבררו אצל גדולי הדור מהי עמדת ההלכה, והאם ניתן למצוא עבורו היתר, שיוכל להשתתף בחתונה, אף אם במגבלות מסוימות. המקורבים התרוצצו מפוסק אחד למשנהו, וליבנו את ההלכה. דעתם של הפוסקים היתה להקל ולהתיר לאדמו"ר את ההשתתפות, מנימוקים שונים. כאשר ההיתר נמצא, הרקיעה שמחתם שחקים. בראש המתירים, עמד הפוסק הגאון רבי יחזקאל ראטה מארה"ב, גאב"ד קארלסבורג. הוא עמד על כך שלא רק שניתן להתיר את השתתפותו של האדמו"ר בחתונה, אלא שאין כל אפשרות אחרת. 'בלעדיו תועב השמחה. הוא הרי המזמין', אמר הגר"י ראטה והתיישב לכתוב פסק הלכה מנומק. כשבידיהם טיוטת פסק ההלכה של גאב"ד קרלסבורג, הלכו חסידי קרלין אל הגרי"ט וייס, גאב"ד העדה החרדית, שהוסיף בכתב ידו שורות של נימוקי היתר. גם הוא היה במתירים. בשלב הבא הצטרף הרב זילברשטיין, רבה של קהילת חסידי גור בירושלים, שהצטרף אף הוא למתירים. הוא אף הביא בדבריו את דעתו של הגר"י פישר זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית, שהתיר זאת בעבר במקרה מעין זה. גם הגאון רבי דוד פיינשטיין, בנו של בעל ה'אגרות משה' זצ"ל, הודיע כי במקרים כאלה היה אביו מתיר לאבי החתן ליטול חלק בחתונה, למרות האבל. אל הפסיקה החריגה הצטרף גם הגאון רבי גבריאל ציננער, מחבר סדרת ספרי ההלכה הפופולריים 'נטעי גבריאל', ועוד פוסקי הלכה. עם גלריית המתירים הזו, הגיעו החסידים אל האדמו"ר, שבחן את ההיתרים, והודיע לחסידיו הנרגשים: אני משתתף בחתונה.
 

סוג ב

New member
אני לא מצליחה להבין../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif

איך מסמיכים אנשים לפוסקי הלכה. מה אלוקים נתגלה להם בחלום ואמר להם "מהיום אתה המזכיר שלי"? איך יש להם את החוצפה או את אומץ לפסוק הלכות ולקופף אותם, כל פעם לפי מה שיתאים להם? אני זוכרת שכשהייתי נשואה, בימים של השבעה נקיים, כשהיה כתם, הגרוש שלי היה שולח אותי לשאול רב. אני כל פעם הייתי מתעצבנת עם עצמי- כאילו, מי הוא שיגיד לי אם זה כתם מותר או אסור?? מה הוא אלוקים? אני צריכה לחיות לפי מצב רוח של פוסק זה או אחר אם להביא ילדים או לעשות הפסקה? איך אני עצבנית עכשיו
, העלת לי דברים עברו. אני יושבת עד סוף השבוע לרשום רשומה בבלוג שלי, בנושא..
 

גנדרן

New member
אני אסביר קצת

תשמעי אסביר לך קצת את העניין אם תרצי בפירוט אז מתי שהוא כיהיה לי זמן, הלכה אינה קשורה למצב רוח או לא, היא קשורה לידע, נקודה. יש אנשים עם ידע ממוצע במקורות ויש כמו מחשבי על גם אנשים כאלה, הם מכירים את כל המקורות בעל פה. למשל ר' משה פיינשטיין שבנו מוזכר בפסק ההלכה הזה,(וסבא שלי הכיר באופן אישי לפני שעלה ארצה והעריץ אותו) היה אדם כזה מין מחשב על. היה לו גם המון אומץ בפסיקה, הוא למשל התיר בשנות השישים לזוג נשוי שהאשה לא הצליחה להפקד בבנים, לקבל זרע בהזרעה מלאכותית מגוי, וכיוון שהבעל היה עקר.(סיפור מאוד מפורסם) חסידי סאטמאר ירדו לחייו, ממש מיררו אותו, אבל הוא לא זז מהפסק שלו.(שאף מופיע בכתביו, בהזדמנות אני אמצא לך) דרך אגב כל נושא ההשתלות המלאכותיות וכ"ו ההיתרים השונים בנויים עליו. לא צריך להתעצבן, בטח לא מהלכות כתמים או אמצעי מניעה(גם כשהולכים לרב אם החלטת ללכת לרב צריך לדעת למי, ללכת ולמי לא) במקרה שלך אני לא מבין אם כבר אז הוא היה צריך ללכת מה פתאום את?
 
למעלה