צריך לגייס מפורסמים כדי שהבת תתחתן

[katam]

יש גם אלה שלא מעונינים להביא ילדים

זאת זכותם, אנחנו ההורים צריכים לכבד את ההחלטה

 

[רותי קמפלר]

צריך לגיס רק את ההורים

אבא ואימא יקרים אתם צריכים להבין שאלו הם חייה .
לשדר ולומר לה שאתם סומכים עליה ועל מה שהיא עושה ואתם מאמינים שהיא תמצא את הדרך הנכונה לה בחיים
הלחץ עליה יוצר תוצאה הפוכה במקום להנות מהקשר עם ההורים היא בונה לעצמה מנגנוני הגנה
וכל מה שהיא ואמרת לכם זה ממקום של הגנה
ולכן אולי כדאי שאתם תתפשרו על הרצונות שלכם ולראות אותה במהירות נשואה \אימא תתנו לה לחיות את חייה ולעשות את הבחירות שלה
אני ילדתי את הבכור שלי בגיל 37 ואת הבת ב-40
מאז אני בזוגיות המון שנים ורע לא קרה מזה

 

[מיקאלה1]

אבא יקר

אין ספק שאתם הורים שרוצים בטובת בתכם, וחוששים שלא תהיה לה משפחה ילדים.
הבת שלכם יודעת בדיוק כמוכם ובטח ספגה את הערכים האלה שלכם מהבית.
יחד עם זאת לא קלה היא הדרך, ולא תמיד קל למצוא בן זוג שימצא חן והיא תמצא חן בעיניו.
הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לשוחח איתה כאבא ובת להגיד לה שבעיניך היא יפה ומוכשרת ומוצלחת ואתה מעריך אותה ואת השגיה, תאמין שהיא מספיק חכמה וגדולה להבין שאם היא רוצה ילד היא יכולה לעשות את זה כאם חד הורית, או לבחור סתם בחור לשם נישואין כל הפתרונות האלה הם לא זרים לה ולא תחדש לה שום דבר.
הדבר היחיד שהיא רוצה לשמוע מכם כהורים שהיא אהובה עליכם היא חשובה לכם ואתם סומכים על החלטותיה.
אם יש לה קושי במציאת בן זוג או יש לה בררנות אתה יכול להמליץ לה ללכת לייעוץ ואפילו להציע עזרה בתשלום אם אין לה.
פשוט לתת לה את ברכת הדרך ולא ללחוץ עליה כי היא יודעת הכל.
להיפך להגיד לה לא להתפשר לבחור את הגבר של חייה מתוך אהבה ומתוך שיקול דעת שיש לו מקצוע שיש להם ערכים דומים.
ותעבדו על עצמכם הורים יקרים שלא בכל מחיר ושסך הכל הבחורה עדיין צעירה ומה שחשוב שהיא תהיה מאושרת. ולא תעשה דברים בחופזה כי אחר כך יותר קשה.

 

[riki23]

צר לי

לאכזב אותך, דווקא רוב הנשים שהתחתנו מוקדם שאני מכירה , יש להן נישואין לא מוצלחים וחלקן כבר גרושות וזה ממש לא טוב. למה אתה אומר כבר 31? תגיד רק 31. השעון הביולוגי מתקתק? צר, אנחנו לא חיים בימי הביניים וגם בגיל 43 אפשר ללדת. וגם לא לכולן מתאים אורח חיים של בעל וילדים. ואין מקום להתפשרות בזוגיות, החיים הזוגיים לא מסתיימים בערב חתונה, יש לאחר מכן חיים שלמים שהתפשרות לא גורמת לאושר. להתחתן בכל מחיר- לא.

 

[iris mom of two]

מאמינה שזה כואב

שהבת לא נשואה. אבל אלו החיים שלה. חלק מתהליך השחרור בהתבגרות זה לתת לילדים לעשות את ההחלטות שלהם, להגיע להצלחות בכוחות עצמם, וכן גם להכשל בכוחות עצמם.

התפקיד שלנו כהורים הופך למייעצים ותומכים, אבל לא מנג'סים. גם כי הניג'וס עושה את זה לא נעים, וגם, כי הורים צריך להיות המקום החם, שנעים להיות בו, שנותן ביטחון. כשהורים מנג'סים ואומרים שמשהו לא בסדר, זה עושה המון נזק.

 

[yatusha]

אפשר לתת לך זווית אחרת?

זה הולך להיות קצת ארוך, אני מקווה שתקרא עד הסוף.

אם יש מישהו שמודע למצב של הבת שלך זאת היא. ההודעה שלך מזכירה לי הודעות של אנשים שמתלבטים האם להגיד לאדם אחר שהוא השמין מבלי לחשוב כי אם יש מישהו בעולם ששם לב זה האיש שהשמין וכל בוקר צריך לגלות שהמכנסיים לא עולות עליו והחולצה צמודה- אותו דבר הבת שלך שהולכת כל לילה (או רוב לילות ככל הידוע לכם) לישון לבד. תאמין לי שהיא יותר מכולם ובעיקר ממכם חווה את הלבד הזה גם בלי שתזכירו לה.

אתה חושב להראות לה דוגמאות של מפורסמים ש"התפשרו" אבל, אתה מפספס את הנקודה, לא מדובר בפשרה, אלא בהעדפה שונה שאמנם אינה קונבנציונלית, אבל זו האהבה הגדולה שלהם גם אם לא מדובר בגברים הכי מושכים לטעמך אלו הגברים שהן בחרו בהם בכוונה כשלהן היו יותר אופציות מאשר האישה הממוצעת.
ועכשיו אני אגע בנקודה כואבת וארצה לשמוע תשובה אמיתית. האם אתה באמת רוצה שהבת שלך תתפשר?
האם אתה היית מוכן להתחתן עם אישה שאינך אוהב או נמשך אליה רק כדי לעשות 'וי' על עניין הנישואים? האם אתה מחפש שהבת שלך תהיה מאושרת ותתחתן מאהבה או שיותר חשוב לך שהיא תתחתן כדי שאישתך תרגע? זוגיות כפי שאתה בטח יודע וזוגיות עם בסיס רעוע ותחושת החמצה היא לא בסיס לנישואים טובים אלא מתכון לאומללות. האם חשוב לאישתך נכדים או שיותר חשוב לה שהבת שלכם תביא ילדים לעולם מתוך הגשמה עצמית ואהבה?

ממה שאתה רושם בהמשך נשמע שהבת שלך חוותה אהבה ושברון לב, לפעמים הזמן עושה את שלו ולפעמים קצת יותר קשה להגבר. אתה דואג למחיר של טיפולי הפוריות, אבל, מוכן להתפשר על הלב של הבת שלך. לא נשמע לי מהצד שהיא מחפשת את "מר מושלם", אלא שהיא מחפשת לחוות שוב אהבה אמיתית כמו זו שאיבדה ועל זה לא הייתי מתפשרת.

האם שקלת להגיד לאשתך שתניח לה? או שחשבת על המחיר שאתה מבקש ממנה? הייתי יוצאת מהמשוואה של הטבעת והלחץ ילודה כי נישואים וילדים זה לא מתכון בטוח לאושר ובפשרה זה גם יכול להיות מתכון לאומללות. הייתי שמחה אם היית מנסח שאלה חדשה כמו: איך אני יכול לחזק את הבת שלי? איך הייתי יכול לעשות שיהיה לה טוב?
כבת בקרבה לגילה הייתי מוותרת על ההתעסקות ברחם וטבעת ומדברת איתה בכנות על מה קורה איתה, מה כואב לה והאם מחפשת זוגיות כרגע ומתכוונת להשקיע בכך מאמצים. במידה והיא מחפשת לשאול אותה האם היא מעוניינת בעזרה מצידכם ואם התשובה היא "לא" אז פשוט להניח לה ולתת לה להתנהל באופן עצמאי. במידה והתשובה היא "כן" לא ליפול למלכודת של להציע לה כל זכר פנוי מעל גיל 30 אלא, להציע לה גברים רלוונטים אליה ושמתאימים לה באופן אישי וזאת רק אחרי שבדקתם שהוא פנוי ומעוניין בהכרות.

בהצלחה

 

[CreazyMom]

אתם מזכירים לי קצת

את ההורים שלי, שממשיכים להתנהג כך כלפי וכלפי אחי ואחותי למרות שכולנו בוגרים (מבוגרים), הורים לילדים, בכורי כבר בן 21.
אחי הכיר בחורה בגיל 33 התחתן איתה בגיל 34 ונולדו להם שני ילדים בלי טיפולים ובלי סיפורים כשהיא היתה בת 36 ו-38. אני ילדתי את ילדיי בגיל 28 ו-34 בלי טיפולים. אחותי היתה בת 32 ו-34 כשילדיה נולדו. ואנחנו לא מפורסמים ואני מכירה עוד הרבה סיפורים כאלה.
מצד שני יש לי שתי חברות שילדו בגיל 45 ואחת בת 44 שלא התחתנה ואין לה ילדים וזה קשור רק אליה ולאופי שלה.
אולי אשתך חושבת שהיא עוזרת?
אולי אתה חושב שאם תביא דוגמאות זה יעזור במשהו?
הדבר היחידי שאתם צריכים לעשות זה להניח לה. והשיחה שאתה צריך לעשות זה עם אשתך ולא עם הבת שלך.
אתם צריכים פשוט להניח לה.

 

[תפו ופוזה]

לשחרר ! אבא יקר לשחרר!

אבל באמת לשחרר.
בהחלטה פנימית.

לתת לה לחיות את החייה
שתעשה את הבחירות שלה הפנימיות והחיצוניות
מירי ואסתי התחתנו ממש לא בפשרה...

איש אינו דוגמא ולכל אחד מאתנו יש את הנתיב שהנשמה שלו יודעת לעשות .
כל אדם הוא גוף, נפש ונשמה
הנשמה שלה תתפתח בכיוון שהיא צריכה. הבחירות שלה בחיים שונות מהבחירות שלך.
את כל אלו אתה תשחרר כי אחרת זה לא יאפשר לה לחיות את חייה.

אתם אוהבים. אתם דואגים אבל עשיתם את חלקכם.
עכשיו שחררו. זה השיעור שלכם
ברגע שתשחררו באמת זה יקרה

בהצלחה וחיבוק.