צריכה עצה דחופה

[ורד 32]

צריכה עצה דחופה

יש לי 2 ילדים הגדול בן 5 והקטנה בת 8 חודשים. כשהיא נולדה היתה לילד תקופה קשה של הסתגלות וזה התבטא בבכי, תוקפנות בבית ובגן וכד'. היתה תקופה של הירגעות ולאחרונה שוב חזרה התקופה הקשה. הוא בוכה המון, מכל דבר קטן. הוא מציק ומכה ילדים בגן, הוא מנסה בכל דרך למשוך את תשומת ליבנו ותשומת ליבה של הגננת, דווקא השלילית, ואנחנו לא יודעים מה לעשות. ניסינו להתעלם, ניסינו לדבר איתו,(הוא ילד מאוד פיכח ואינטיליגנטי) אך זה לא עוזר. ודרך אגב עם אחותו אין שום בעיות בכלל, הוא אוהב אותה, שומר עליה ואוהב להיות איתה. מה עושים???????????? ורד

 

[SchizoFriend]

ילדים שזקוקים לייחס...

מגלים לפעמים שהדרך היחידה היעילה דרכה הם ייזכו במנה נכבדת של ייחס , היא על ידי הפעלת טרור , ואז לא חשוב להם אם הייחס הוא שלילי או חיובי , העיקר שיבוא ייחס בכמויות מספקות...

Kids! Go figure

 

[SchizoFriend]

תבנו בייחד עפיפון גדול כזה...

שכשיש רוח חזקה , אז מרגישים אותו... ותלכו איתו יחד להעיף את העפיפון... לדעתי הרבה יותר יעיל מלבזבז זמן בהסברים לאדם אנטליגנטי , זה לעשות איתו דברים מרגשים , פיזיים ... ילדים לא ממש מתרגשים מהסברים או חידושים אינטלקטואליים , בשבילם הכל חדש , הכל ברור כשמש... הם צריכים להרגיש את השמש פיזית (ובייחד עם אבא או אימא) , לא לשמוע עליה סיפורים... לעשות דברים עם הידיים עם הגוף , להרגיש חיים. ושעושים חיים יחד איתם. ורק אחר זה הם ישנים בשקט.

 

[SchizoFriend]

עוד רעיון...

אחיינית שלי (דיי מופרעת) התחילו ללכת יחד לרכב איתה על סוסים באופן מסודר והיא מאוד מאוד נרגעה...

 

[irisgh]

הרשי לי להמליץ לך על פורום

חינוך לגיל הרך - 192 עוסקים שם בבעיות מהסוג הזה.

 

[גרא.]

ורד32,הנסיגה בהתנהגותו של בנכם

כתוצאה מאובדן מעמדו כבן יחיד,כארבע שנים ועוד קצת,היא שכיחה ומאד אופיינית למרבית אולי כל הילדים, וודאי הבכורים, נוכח הצטרפות תינוק חדש למשפחה.ילדים בגילו ,חשים רגשי אשמה, על היותם כביכול "ילדים רעים" ולכן ההורים הביאו תינוק חדש..קיימת תחושה של אובדן המרכזיות במשפחה,חסך רב בתשומת לב, כשהדרך המקובלת, כיכול לזכות בו מחדש, היא דרך התחזות לתינוק (נדיגה לתקופות מוקדמות יותר בחיים),וגם ביטויי כעס, בתגובה לתסכול, לאו דווקא כדי לקבל בעיטיין תשומת לב.דיבורים ברמה השכלתנית, לא מועילים, כשמדובר בתגובות רגשיות..גם לא התעלמות..אלא קודם כל הבנה, קבלה של ההתנהגות, ותחושה של אמפטיה למה שעובר עליו..הדרך הטובה לעזור לו להתמודד עם עוצמת הקינאה באחותו הקטנה, היא באמצעות טיפול בספרות. (ספרוטראפיה, או ביבליוטראפיה). כלומר, להקריא לו ספורים/שירים, שענינים הוא בדיוק במצב שנוצר כשאח/ות חדש/ה בא הביתה.ילדים בגילו של בנך, אוהבים מאד להקשיב לסיפורים, ובדרך כלל גם מזדהים על העובר על גבור הספור בעיותיו, רגשותיו, והדרכים בהם הוא מתמודד עם הבעיות הללו.ומכאן שהקשבה לספור כזה,עוזרת לו גם להבין שאינו לבד, אבל ובעיקר להרגיש שאפשר להתמודד עם הרגשות הללו..אחרי הקראת הספור,כדאי לשוחח מעט , וגם להציע לילד לצייר את מה שהוא מרגיש..גם דרך טובה לוונטילציה (איוורור רגשי).אפשר למצוא סיפורים מתאימים, ומראי מקומות, בספריו של פרופ' אדיר כהן. נסי גם לחפש בספרו " להפליג עם כוכב" (2 חלקים).בכל מקרה, זו תקופה זמנית..שתמיד עוברת..גם אם עד שזה קורה,היא אינה קלה כלל ועיקר.