צריכה רעיונות לטובת התנתקות....

אממאא

New member
צריכה רעיונות לטובת התנתקות....

הפיצקית שלי בת שנתיים, צמודה לבובה מצ'וקמקת ששמה בישראל "בובו". הבעיה שלי היא שברגע שהיא נכנסת הביתה מהגן, היא ניגשת למיטה לוקחת את המוצץ ואת "בובו" וזהו... מאותו רגע יש לי ילדה שמתפקדת עם יד אחת בלבד, וכמובן, שום דבר לא מצליח לה - לא לצייר, לא פזלים, כלום... אם אני אוסרת עליה לגשת לקחת את ה"בובו" הזה - צרחות עד לב השמיים כאילו הרגתי אותה. אני מנסה להסביר בהגיון ש"בובו" יכול לשבת לידה, יכול לישון איתה במיטה, רק אין צורך לאחוז בו כל הזמן, אבל ההגיון שלי הוא לא ההגיון שלה, ואני חסרת אונים בקטע הזה. יש לי עוד 3 ילדים, גדולים מהפיצקית בהרבה, ומעולם הם לא נצמדו לאיזו בובה/חפץ או לא הסכימו לוותר על משהו בצורה כזו נמרצת. רעיונות פרודוקטיביים להתנתקות, יתקבלו בשמחה
 
וואו, נשמע קשה

אני מופתעת שהיא מסכימה להיפרד מבובו בזמן שהיא בגן. אולי כאן יש איזה פתח לפתרון? לא התנסיתי בבעיה כזו בעצמי אבל מאחר והיא מוכנה לקבל שיש סיטואציה שאליה בובו מוזמן (מוזמנת?) וסיטואציה שלא, אולי היא תסכים לכך שנניח בצפיה בטלויזיה בובו איתה אבל בזמן האוכל לא. מקווה שתרמתי משהו...
 

אממאא

New member
אין לי בעיה שתצפה בטלויזיה ובובו

איתה, מה שמעניין זה שבזמן האוכל, היא מניחה את בובו לידה על הכסא ואוכלת עם שתי ידיים. הבעיה שלי היא שאר הפעילות אחה"צ, זה משימה בלתי אפשרית לצייר ביד אחת, להרכיב פאזל ביד אחת, או אפילו לנסות להוריד מכנסיים כדי לשבת על הסיר....ופה היא מתעקשת, ופה אני בבעיה, כי אין לי שום רצון שאחה"צ שלה יהיה רק צפיה בטלויזיה.
 
התנתקות

שלום אמאא ! "בובו" של ה"פיצקית" שלך הוא בעצם מה שנקרא "חפץ מעבר", בד"כ הפעוט בוחר לו חפץ כלשהו שמקבל משמעות רגשית ומהווה דרך עצמאית להרגעה עצמית ללא עזרת המבוגר. אין טעם לנסות להלחם במשהו שנראה על פניו כטיבעי לחלוטין...במהלך הזמן תלמד ה"פיצקית" להרגיע את עצמה ללא "בובו" והבובה תהפוך לנחלת העבר... התעקשות מצידך עלולה ליצור סיטואציות בעייתיות שרק יחריפו את המצב הקיים . בהצלחה: גלבוע יפעת מטפלת ומנחת הורים
 
למעלה