ומה יש לרב אברהם בכר (זצוק"ל) להגיד על נושא הפוסט ?
אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - ספטמבר 2005), היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.
... בכר היה מבין מייסדי קבוצת הכדורגל מכבי יפו, ושימש באופן רשמי כרב הקבוצה. הוא קרא פסוקי תנ"ך בעברית ובלדינו בפני שחקני הקבוצה, שהיו כולם בני העדה הבולגרית, חיבר תפילות להצלחת הקבוצה וניהל את שמחותיהם של שחקניה ואוהדיה. הרב בכר פסק שמותר לצפות במשחקי הקבוצה בשבת, וזאת על מנת שצעירי העדה ילכו יחד עמו ולא "יסתובבו ברחובות". עקב כך לא הוכר כרב על ידי הרבנות הראשית ובחופות שערך השתתף רב מטעם הרבנות כדי שהטקס יוכר על ידי מדינת ישראל. הוא נהג לפשט את הטקסים שערך, לתבל אותם בהומור ולפנות אל הקהל בלדינו. מבחינת העדה הבולגרית היה מנהיג בלתי מעורער אך מחוץ לעדה קמו עליו מתנגדים בשל מנהגיו הזרים (שיתוף קול אשה בתפילה, חילול שבת בפרהסיה וכדומה), למתנגדיו היה נוהג לענות: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם" (תהלים קט"ו).
קיימות עדויות רבות על מעשי צדקה של בכר ומתן בסתר עד כי אוהביו התקוממו שאת המעשים השנויים במחלוקת ביצע בגלוי בעוד שאת מעשי החסד שלו ביצע בסתר.
"הוא היה אוהד כדורגל מושבע ונחשב לקמע של מכבי יפו. כל חייו רצה שאשחק במכבי יפו או לחלופין שאחזור בתשובה. לשחק שם לא הסתייע בעדי אבל בתשובה חזרתי. הוא היה מרוצה. היינו יושבים יחד ומשוחחים על פרשת השבוע או רואים 'מבט ספורט' ומנתחים את המשחקים. הוא עצמו היה טיפוס מיוחד, היה מנעים זמירות באירועים משפחתיים וקהילתיים כשאשתו מלווה אותו בקסטנייטות. אני זוכר שהיה מסיים את התפילה בשבת בבוקר בבית הכנסת 'סיני' ביפו ולאחר מכן עולה על האופנוע ומגיע למגרש."
אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - ספטמבר 2005), היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.
... בכר היה מבין מייסדי קבוצת הכדורגל מכבי יפו, ושימש באופן רשמי כרב הקבוצה. הוא קרא פסוקי תנ"ך בעברית ובלדינו בפני שחקני הקבוצה, שהיו כולם בני העדה הבולגרית, חיבר תפילות להצלחת הקבוצה וניהל את שמחותיהם של שחקניה ואוהדיה. הרב בכר פסק שמותר לצפות במשחקי הקבוצה בשבת, וזאת על מנת שצעירי העדה ילכו יחד עמו ולא "יסתובבו ברחובות". עקב כך לא הוכר כרב על ידי הרבנות הראשית ובחופות שערך השתתף רב מטעם הרבנות כדי שהטקס יוכר על ידי מדינת ישראל. הוא נהג לפשט את הטקסים שערך, לתבל אותם בהומור ולפנות אל הקהל בלדינו. מבחינת העדה הבולגרית היה מנהיג בלתי מעורער אך מחוץ לעדה קמו עליו מתנגדים בשל מנהגיו הזרים (שיתוף קול אשה בתפילה, חילול שבת בפרהסיה וכדומה), למתנגדיו היה נוהג לענות: "השמים שמים לה' והארץ נתן לבני האדם" (תהלים קט"ו).
קיימות עדויות רבות על מעשי צדקה של בכר ומתן בסתר עד כי אוהביו התקוממו שאת המעשים השנויים במחלוקת ביצע בגלוי בעוד שאת מעשי החסד שלו ביצע בסתר.
"הוא היה אוהד כדורגל מושבע ונחשב לקמע של מכבי יפו. כל חייו רצה שאשחק במכבי יפו או לחלופין שאחזור בתשובה. לשחק שם לא הסתייע בעדי אבל בתשובה חזרתי. הוא היה מרוצה. היינו יושבים יחד ומשוחחים על פרשת השבוע או רואים 'מבט ספורט' ומנתחים את המשחקים. הוא עצמו היה טיפוס מיוחד, היה מנעים זמירות באירועים משפחתיים וקהילתיים כשאשתו מלווה אותו בקסטנייטות. אני זוכר שהיה מסיים את התפילה בשבת בבוקר בבית הכנסת 'סיני' ביפו ולאחר מכן עולה על האופנוע ומגיע למגרש."