קודם כל שלום!
באמת שאני לא יודעת אם זה המקום לכתוב בו את הדברים האלו אבל פשוט בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מחפשת המון מידע באיטרנט על סרטן השד וכו' והמסגרת זו הגעתי לפורום כאן, ככה שאשמח שתגיבו,תיעצו,תעודדו תשתפו מהניסיון האישי שלכם...הכל יתקבל בברכה!
אז ככה...לפני חודש בערך אמא שלי גילתה גוש בחזה ולא שיתפה בזה אף אחד,היא הלכה ועשתה בדיקות והתגלה שזה סרטן השד מתקדם מאוד ברמה 3...
הקטע הכי נורא בכל הסיפור הוא שאמא שלי כולה בת 35! ואם חשבתם שזה הכי הכי נורא אז יש עוד יותר נורא...אמא שלי היקרה בהריון בחודש שמיני כרגע והיא בחרה שלא לעשות כלום עד ללידה כי אולי זה יפגע איכשהו בעובר....
במשפחה אנחנו שניים,אני(בת 16)ועוד אח קטנטן אורי בן שנה וחצי....(כשאמא שלי נכנסה להריון הזה ממש מהר אחרי שילדה את אורי היא אמרה לי שזו ברכה שבאה שמפתיע ושצריך לשמוח...לאמא שלי היו הרבה בעיות בחיים היא התגרשה מאבא שלי ואז התחנה שוב ולכן היה הפרש כ"כ גדול ביני לבין אורי)
היא סיפרה לי על הסרטן באופן אישי,חיבקתי אותה והיא אמרה שהיא חיבת לבכות קצת,אז היא בכתה...
אמא שלי לא דתיה או משהו,אבל היא כ"כ בטוחה שהיא תבריא ותגדל את אורי ואת התינוקת שבדרך...ואני פוחדת,מודאגת,מחשבות לא כ"כ עם ביטחון באות לי לראש...מה עם אחים שלי ישארו יתומים?! מה אם אני אשאר יתומה? תומר בעלה(אבא שלי החורג) אוהב ותומך ממש רואים שטוב לאמא שלי איתו...אבל אני לא יודעת איך להתמודד עם כל זה?!
תודה למי שהיה לו כח לקרא את הכל...אשמח מאוד לתגובות!
באמת שאני לא יודעת אם זה המקום לכתוב בו את הדברים האלו אבל פשוט בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי מחפשת המון מידע באיטרנט על סרטן השד וכו' והמסגרת זו הגעתי לפורום כאן, ככה שאשמח שתגיבו,תיעצו,תעודדו תשתפו מהניסיון האישי שלכם...הכל יתקבל בברכה!
אז ככה...לפני חודש בערך אמא שלי גילתה גוש בחזה ולא שיתפה בזה אף אחד,היא הלכה ועשתה בדיקות והתגלה שזה סרטן השד מתקדם מאוד ברמה 3...
הקטע הכי נורא בכל הסיפור הוא שאמא שלי כולה בת 35! ואם חשבתם שזה הכי הכי נורא אז יש עוד יותר נורא...אמא שלי היקרה בהריון בחודש שמיני כרגע והיא בחרה שלא לעשות כלום עד ללידה כי אולי זה יפגע איכשהו בעובר....
במשפחה אנחנו שניים,אני(בת 16)ועוד אח קטנטן אורי בן שנה וחצי....(כשאמא שלי נכנסה להריון הזה ממש מהר אחרי שילדה את אורי היא אמרה לי שזו ברכה שבאה שמפתיע ושצריך לשמוח...לאמא שלי היו הרבה בעיות בחיים היא התגרשה מאבא שלי ואז התחנה שוב ולכן היה הפרש כ"כ גדול ביני לבין אורי)
היא סיפרה לי על הסרטן באופן אישי,חיבקתי אותה והיא אמרה שהיא חיבת לבכות קצת,אז היא בכתה...
אמא שלי לא דתיה או משהו,אבל היא כ"כ בטוחה שהיא תבריא ותגדל את אורי ואת התינוקת שבדרך...ואני פוחדת,מודאגת,מחשבות לא כ"כ עם ביטחון באות לי לראש...מה עם אחים שלי ישארו יתומים?! מה אם אני אשאר יתומה? תומר בעלה(אבא שלי החורג) אוהב ותומך ממש רואים שטוב לאמא שלי איתו...אבל אני לא יודעת איך להתמודד עם כל זה?!
תודה למי שהיה לו כח לקרא את הכל...אשמח מאוד לתגובות!