קטע ישן שכתבתי...

קטע ישן שכתבתי...

[אני חדשה בפורום:)] בעיקרון כתבתי את זה מזמן יחסית, הרגשתי ממש ממש רע, אני אפילו לא זוכרת למה אבל החלטתי לפרסם את זה כי אני חושבת שהכנסתי לשם המון רגש. בבקשה תגיבו, זה מאוד יעזור לכתיבה שלי אם תספרו איך זה גרם לכם להרגיש, תודה רבה. . זו הייתה הרגשה איומה. איך הגעתי למצב הזה—אין לי מושג. כל שעניין אותי באותו הזמן היה איך לצאת ממנו. סתמית וחסרת ערך, כך אוכל להגדיר את עצמי כרגע. כעס הציף אותי, אבל יותר מכעס, חולשה, כל מה שקרה, ערבוב של הכל ביחד עורר בתוכי חולשה רבה. דמעות ניגרו בעיני ונגוזו החוצה, שוטפות את פניי ויוצרות נחלים של מים לאורך לחיי. הרגשתי כיצד מצטברת לה נפיחות בעיניי וצבען הופך אדום עז. נמאס לי. אני רוצה לצאת מכן. זה הכל. לצאת. השתרעתי על האדמה הקרה, ידיי ורגליי פרושות בחופשיות לצדדים. רעד קל עבר בגופי. הקור חדר אל עצמותי ואפשר לי להילכד ולשקוע בתוך החשיכה הסבוכה שמילאה את האוויר סביבי. ידיי רעדו. הרגשתי חולשה כה רבה בתוכי אך עמוק בפנים נשאר הכעס, נאבק בעוז בדופנותיהם של קירות הפלדה שחסמו את דרכו החוצה. ראשי כאב ומרגע לרגע המצב הדרדר, הכל הפך שחור יותר וידעתי שהמצב אבוד.
 

birth and death

New member
איך זה גרם לי להרגיש?

קצת בושה. קשה לי להסביר ואם אני אתחיל אני לא אסיים. ברוכה הבאה ובהצלחה!
 
למעלה