שביתת המורים...
שלום לכולם... שלום! אני גיא, סיימתי יב´, תיכף צבא... כתבתי כאן כבר הודעה או שתיים בעבר. בכל מקרה, מחאת המורים, לדעתי, היא מחאה מוצדקת לחלוטין. אחד הדברים החשובים ביותר בכל מדינה הוא החינוך. כדי ליצור מערכת חינוך טובה - לא כמו זו הקיימת בישראל - צריך לדאוג לקיומם של גורמים רבים. כדי למקד את טענותיי אני לא אתחיל לפרט את הבעיות המקיפות של החינוך בארץ והשינוי היסודי שהמערכת צריכה לעבור (אבל בהחלט אשמח לדון על כך בהזדמנות...), אלא אתמקד באחת הבעיות, שאולי קטנה ביחס לבעיה הגדולה - מוסד החינוך הקלוקל, אך חשובה ביותר, והיא - מקצוע ההוראה, או בקיצור: מורים. מערכת חינוך טובה, זקוקה (שימו לב...) למורים טובים. אנשי חינוך שיהיו מקצועיים, אינטיליגנטיים, בעלי כושר ביטוי ויכולת העברת חומר ורצוי שתהיה להם איזושהיא אידיאולוגיה חינוכית... בעולם האוטופי - שבו אדם בוחר את מקצועו על פי רצונו ובהתאם למידת התעניינותו, לעניין השכר לא צריכה להיות משמעות מיוחדת, אך מכיוון שאיננו חיים בעולם אוטופי, והמורים - כמו יתר בני האדם - צריכים כסף כדי לחיות, עניין השכר הופך להיות משמעותי. מורה בישראל של שנת 2002 עובד קשה מאוד, אך מרוויח לא הרבה יותר משכר מינימום. כתוצאה מכך רבים האנשים שראו עצמם משתלבים במקצוע ההוראה והחינוך, אך נאלצים לוותר על כך בשל השכר הנמוך, וחבל. מאידך, אנשים רבים שלא מצאו עצמם משתלבים במקצועות אחרים ואינם מכילים את הכישורים המתאימים פונים בסופו של דבר למקצוע זה. המצב לא צריך להיות ככה. אי אפשר להכריז בגאון שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר, אך לקצץ מיליארד שקל מתקציב החינוך, לשלם שכר פעוט לאנשי החינוך ולפטר מאות מורים מדי שנה בשל קיצוצים. הכלי המסיבי ביותר שנמצא בידי המורים הוא השביתה. אך מכיוון שנושא השביתה השתלב כבר במחזוריות הלימודים - הוא נשחק ואיבד מעוצמתו. לכן המורים צריכים - במקביל לשביתה, אך גם אחריה, לפתוח במאבק מחאתי שבו יעלו את מודעות הציבור לנושא ויסבירו - מבלי לקומם עליהם את מרבית הציבור- את טענותיהם. המאבק לתנאי המורים הוא חלק מהמאבק לשיפור פני החינוך בארץ. אסור לנו, כאזרחים, לוותר במאבק הזה! אני מתנצל על ההודעה הארוכה והמייגעת...
