mount - umount
ה- MOUNT תפקידו "להעלות" כונן. בזמנו, כאשר רוב הפעולות בלינוקס לא היו אוטומטיות. הוא היה מאד ידוע. למשל, כדי לתקשר עם דיסק CD-ROM לאחר שהכנסת אותו לכונן (הוא לא היה מזוהה מעצמו) היית צריכ להקיש את הפקודה : mount /mnt/cdrom ורק אז היית יכולה לראות אותו או אם זה היה CD של מוזיקה, להשמיע אותו. גם כיום, לרוב, כוננים שבהם מערכות הפעלה אחרות (כדוגמת WINDOWS) אינם עולים אוטומטית ויש לפעיל עליהם פקודה כדוגמת - mount /mnt/win-32 או משהו בדומה לזה. כדי לראות את הקבצים המצויים בהם או כדי למשוך "דופנים" וכדומה. הפקודה UMOUNT עשתה פעולה הפוכה. כאשר היית רוצה להוציא את הדיסק מהכונן, לא יכולת, המערכת לא נתנה לך כי היא היתה מקושרת לדיסק ואם היית מוציאה אותו היית מקבלת הודעות שגיאה או אף מביאה לקריסת המערכת. לכן, למשל, לפני הוצאת הדיסק מהכונן, היית צריכה לרשום את הפקודה: umount /mnt/cdrom וכיוצא בזה. גם אז, בזמנים ההם היו תוכנות עזר שלמי שלא ידע איך לעשות זאת, היתה לו אפשרות להיעזר בהם. תוכנות כגון - linuxconf הראו לך את כל הכוננים האפשריים והראו אם הם MOUNT או UMOUNT. בעזרתם ניתן גם כדי לשנות את מצב הכונן. ברור שגם את "הדיסקט "מצוי", היו מעלים בצורה כזו. בנוסף, כאשר מפעילים את הפקודה, היה צורך לדעת מה סוג הכונן, האם הוא מפורמט כ- DOS כ- UNIX או כ- MAC ולהוסיף את ההוראות המתאימות למערכת. גם בזה ניתן להיעזר ב- linuxconf.כדי לראות את כל הכוננים האפשריים במחשב שלך, כוננים שאינם "לינוקס" או שאינם קבועים (כמו דיסק קשיח נשלף" תיגש למחיצה MNT ומתחתיה אתה אמור לראות את כולם. בהצלחה