קשב

somay

New member
קשב

מתוך שיעור ב"תהליכים קוגניטיביים" בשיעור שהוקדש לקשב: "למה? למה יש קשר בין תפיסה לקשב? אפשר לחשוב על משאב מנטאלי שצריך להשקיע אותו כדי שתהיה תפיסה. בלי ה"דלק" – המערכת התפיסתית לא תעבוד. הדלק מוגבל ואם הוא מוקדש למקום אחד, מקומות אחרים סובלים. אם נקדיש את תשומת הלב לאוזן אחת, לא תהיה תפיסה בשנייה." (באמת, לא נרשמת תפיסה ברמה פיזיקאלית כמעט מוחלטת!) זה הזכיר לי (כמו דברים רבים כל כך אחרים) את ימימה מושג הקשב כאשר עושים התבוננות כמו שאמרנו תמיד בשיעור, עצם ההתבוננות שופכת אור - מכניסה קשב, שבלעדיו אין הפנמה, אין תפיסה. כשאני בודקת באיזה מצב נמצא הקשב שלי בכתיבת הפנקס - אני מפנה קשב לקשב! זה מטא-התבוננות! בקוגניטיבים קוראים לזה "מטאפורת הזרקור" - הקשב כזרקור. גם כשאנו בטוחים שאנו קשובים, אנחנו מפספסים דברים רבים אם לא נפנה אליהם קשב (ניסויים מדליקים שעשו, למשל: http://www.youtube.com/watch?v=mAnK...7EEE17A&playnext=1&playnext_from=PL&index=8 ) , זה נקרא בפסיכולוגיה קוגניטיבית "עיוורון לא מכוון" - Inattentional Blindness - והרי לכם ההתבוננות :)
 
יקרה

עיניין הקשב הוא כה עמוק ואנסה לאמר לך דבר בנושא כפי תפיסתי בעולמנו אין עיניין להקשיב ל"כל" קשב הוא כלי שאנו מפנים אותו לכיוון מסויים וכאן כבר נכנסת הבחירה איני מאמינה ב"פספוס" אם האדם מתרחש בחיבור עמוק למהות מה שנקלט הוא אשר צריך להקלט במרחב תודעתו,ולתיקונו הקשב מתנקה יחד עם שאר החלקים ויש מהות הקשב ויש את אורו וחיבוריו העיניין הוא לקלוט את אשר צריך לקלוט במרחב הקיום ואת אשר משתייך משמע עיקר מטפל ,ללקט ניצוצות,להתחזק ולהרחיב את הכלי וחיבוריו. התבוננות היא בעצם החשיבה ההכרתית דרך מרחב נקי המחשבה הופכת כלי להכרה ומתבוננת לקליטת המתרחש ("התפיסה") והרי מדובר בקשב פנימי ותפיסת הרגע כפי מקומך.
 
למעלה