קשה לי... אפשר לקבל עצה או עידוד?

orian3

New member
קשה לי... אפשר לקבל עצה או עידוד?

הילה שלי בת 5 חודשים, היא מאוהבת בי קשות (סליחה על הצניעות) ולכן אצל כולם היא צורחת (גם אצל אבא שלה). קיבלתי עצות מהבנות לגבי השינה שלה כשאני רוצה לצאת, עד עכשיו כשאני משאירה אותה ערה היא צורחת שעה בערך ובסוף נרדמת. הבעיה הפכה להיות קבועה: לפני שהיא נרדמת, אפילו אם היא מאוד עייפה היא לא מפסיקה לצרוח. כשהיא מפסיקה לינוק ואני מנסה אותה להרדים ביד או בעגלה היא נכנסת להיסטריה של בכי. אני בטוחה שהיא לא רעבה כי היא הפסיקה את היניקה ולכן אני מנסה להרדים אותה בכל דרך אפשרית (אני חושבת אולי שיניים - נותנת לה ג'ל, בודקת אם היא עשתה קיבה וכו') ובכל זאת הצרחות מתגברות. בסוף אני מתייאשת ומנסה שוב להניק והיא יונקת ונרדמת. הבכי ההיסטרי הממושך אחרי שהיא מפסיקה לינוק (כלומר היא לא רעבה) מוציא אותי מדעתי. אני מרגישה שאני לא קוראת אותה נכון, לא מבינה אותה ומתבאסת מחוסר האונים שלה ושלי. זה ממאיס עליי את ההנקה. תודה על "ההקשבה", אוריאן
 

בלינקה

New member
גם שחר

הבת שלי, בת חמישה חודשים, צרחות אימים ברגע שנכנסים לתנוחת שינה. לדעתי היא פשוט יודעת שרוצים שהיא תישן, וזה גורם לה לאנטי נוראי. היא ממש פוחדת להפסיד משהו. אני לא מנסה להרדים אותה עם הנקה דווקא. באורח פלא, אנחנו נתקלים בהכי מעט מאבקי שינה כשאנחנו משכיבים אותה במיטה. אולי בגלל שהיא יודעת שמיטה זה לא רק שינה, אלא גם משחקים, וגם מובייל וגם החתלה, היא מקבלת יפה את ההשכבה במיטה, מחזיקה לנו חזק את היד, ולאט לאט (לפעמים גם 20 דקות) נרדמת. אבל זה נטול צרחות, וכמעט נטול בכי. והבכי שבכל זאת קיים הוא של עייפות, לא של כעס.
 

ponchi

New member
מדהים! אצלינו בדיוק כמו אצל בלינקה!

ברגע שהוא מרגיש ש"רוצים להרדים אותו", מיד מתחיל לבכות בכי של עלבון צורב!! ומסרב להתנחם אפילו עם ציצי. אני משתגעת כל פעם מחדש. מה הוא מנסה להגיד לי? הרי אני מזהה בבירור את סימני העייפות, אז למה הוא לא מסכים לישון? חייבים "להגניב" לו את השינה בלי שירגיש, למשל כשרק מתחילה העייפות, לשים אותו במנשא ולהתנהג כרגיל, כלומר להמשיך לנוע כרגיל, לדבר בקול רגיל וכו'.
 
הי אוריאן

אני מבינה את תסכול שלך אבל הייתי רוצה להאיר בפניך כמה נקודות... -בגיל 5 חודשים האמא היא עדיין מרכז עולמו של התינוק. והכי קל לתינוק להרגע ולמצוא מרגוע ונחמה אצל אמא. היא לא "כבר" בת 5 חודשים. היא "רק" בת 5 חודשים. עד לא מזמן היא היתה ממש תינוקת חסרת אונים ותלויה פיזית ורק עכשיו היא מתחילה קצת לגלות יותר את סביבתה,להיות מודעת לגוף שלה...אבל דווקא בגלל זה היא רוצה אותך בסביבה הקרובה אליה. -ההנקה היא לא תמיד סיפוק רעב/צמא פרופר. היא גם דרך להרגע ולהכנס לשלוות שינה-אצל הרבה תינוקות. לא נכנס עכשיו לסוגייה אם ההרדמות על הציצי יוצרת התנייה וכ'ו. ככה זה. ולי יש בן שאחרי שנגמל עדין רצה שאשב לידו ואתן לו יד בצורה מסויימת מאד כשהיה נרדם. בעצמך הבנת,כך נראה לי,שההיאבקות שלך בה מכניסה את שתיכן לפלונטרים מעייפים. תני לה לישון על הציצי. נכון שיש את הצרחות של העייפות...את צריכה לגלות סבלנות כאן. -אני בטוחה שבאינטואיציה שלך את בוודאות יודעת מה נכון. העניין הוא שלפעמים כל הקולות וספרי הייעוץ מסביב מפריעים לנו לשמוע את עצמינו ולתקשר בהצלחה עם ילדינו.
 

veredy

New member
אצלי עד לפני חודש הוא היה.....

נרדם בערב רק על הציצי (הוא בן שנה וחודשיים), רק בתקופה האחרונה הוא התחיל להירדם גם כשמשכיבים אותו במיטה שלנו, או אחרי הנקה בשכיבה מסתובב לצד השני תופס פוזה נוחה ונרדם. ככה זה עם הקטנים שלנו- הם משתנים ואנחנו פשוט חייבים להיעזר בסבלנות ולנסות לזרום איתם....חזקי ואימצי זה ישתפר.
 
לאוריין,חברה המליצה לי על ספר שנקרא

הלוחשת לתינוקות, אני יודעת שאפשר למצוא אותו בסטימצקי, ויש בו עצות ורעיונות איך לקרוא את התינוק שלך , אולי כדאי לקנות. אני אישית עדיין אל רכשתי אותו.
 

Shellylove

New member
לא קראתי אותו אבל

ממה שראיתי על הכריכה הוא לא נראה לי ו"השמועה אומרת" שהוא מזיק להנקה. ולאוריין, אני מסכימה עם רווינסרה. ולנקודה הפרקטית- אם בסופו של דבר ממילא את מניקה שוב, לא שווה לחסוך לכולכם את השעה וחצי לפני?
 

מירי,

New member
קראתי ואהבתי, אבל את צודקת

אני זוכרת שתוך כדי קריאה חשבתי - אוי... זה עלול להרוס... אני ממש מצאתי את עצמי שם בכל נושא השינה- איפה 'בדיוק כך' נהגתי עם הגדולים (והם כאמור היו תינוקות ישנים) ואיפה עשיתי (טעיתי??????) אחרת עם פיצה....
 

AUR1

New member
הלוחשת לתינוקות

קראתי ולא התלהבתי. מאוד בילבלו אותי חלק מהדברים שם.
 

justmom

New member
ומה אם, במקום להילחם על השינה,

תשימי אותה במנשא ואו שתצאי לסיבוב בחוץ, או שסתם תשבי איתה בבית? נשמע באמת שכל מה שהיא רוצה זה את הקירבה שלך - כך לפחות יהיה לשתיכן יותר קל, ואת לא תרגישי נורא מהצרחות שלה. נראה לך?
 

orian3

New member
רעיון טוב!

גם אביטלתל הציעה לי ונראה שזה יהיה הניסוי הראשון שאני אעשה כולל הטיול בחוץ. תודה, אוריאן
 

אביטלתל

New member
למה לא להרדים אותה תוך כדי הנקה ?

תניקי אותה בשכיבה בשעות הערב, תני לה להרדם בזמן שלה ובינתיים תנוחי גם את. לדעתי היא אומרת לך שהיא צריכה אותך. לא ברור מהדברים שלך מתי בשעות היום זה קורה אבל אני מנחשת שזה בערב. סביר להניח ששתיכן עייפות וזה בטוח לא תורם לפתרון בעיה. היניקה היא יותר ממזון, זה הקשר אלייך, זה המגע והחום.
 

orian3

New member
כשהיא מפסיקה לינוק...

אני מניחה אותה בעגלה ואז מתחילות הצרחות (אם היא ערה). כבר התרגלתי לרעיון שבלי הנקה זה לא יילך, אבל כשהיא מפסיקה את ההנקה אחרי שהיא כמעט נרדמה אני מנסה להרדים אותה בדרך אחרת. זה קורה בכל מיני שעות וסיטואציות. אתמול למשל היא ינקה כל חצי שעה בערך 5-7 דקות וכל פעם הפסיקה לבד, במשך כמעט שעתיים (בזמן הזה היא לא בכתה). בסוף כשכבר נואשתי ושמתי אותה בעגלה היא לא הפסיקה לצרוח, עד שלקחתי אותה שוב והיא ינקה מעט ונרדמה. כמו שאת אומרת זה יותר ממזון אבל התלות הזו מעייפת וסוחטת לי את כל האנרגיות שאמורות להיות מנותבות גם לילדים הגדולים. זו גם הסיבה שמלבד הלילה שהיא יונקת תוך שינה היא רוצה שאני אניק אותה על הידיים, כלומר לא בשכיבה. יצא קצת מבולבל וארוך אבל כך גם אני מרגישה.... תודה, אוריאן
 

ש ר ו ן2

New member
מה דעתך להרדים אותה

בהנקה בשכיבה? שתיכן שוכבות במיטה בחדר חשוך ... נראה לי שכך יגבר הסיכוי שהיא תרדם תוך כדי יניקה... בהצלחה!!
ד"א, אני מזדהה עם רגשותייך ... איתמר שלי בן שנה וחצי ועדיין נרדם בהנקה , לפעמים זה מאד מתסכל , אבל עם הזמן , כשזה נעשה דפוס קבוע זה הפך להיות הכי פשוט והכי קל לנו
(בדרך כלל, כן?
)
 

ציפי ג

New member
זה לא שאת מבולבלת

היא מבולבלת. ילדים משנים את דפוסי השינה שלהם מספר פעמים בשנה ראשונה, והרבה פםעמים פשוט לא מוצאים את עצמם בשלב הראשון. הבכי זה אות למצוקה שלהם. זה עובר,אבל השלב הזה הוא תמיד קשה. במיוחד כשאנחנו כבר מאוד עייפות.
 
לא נותר לי להוסיף הרבה

על העצות החכמות שכבר קיבלת כאן
. בכל אופן, נשמע שמנשא יכול להיות פתרון מעולה עבורכן, גם מבחינת האפשרות להקדיש תשומת לב גם לגדולים.
 
למעלה