קשה לי...התייעצות
היי, אני בת 19. לפני חודשיים וחצי אני וחבר שלי נפרדנו לאחר שלוש שנים ביחד. הוא נפרד ממני בגלל שעכשיו אנחנו בצבא וכמעט לא יוצא לנו להיפגש, הקשר מאוד דעך וככה גם כשנפגשנו היה יבש ולא כיף.. אתם בטח יודעים איך זה. אחרי שנתיים שהיינו ממש צמודים, בבית הספר, בבית והכל פתאום היה שינוי משמעותי ופשוט לא הצלחנו להתגבר עליו. הפרידה הייתה מאוד עצובה וקשה, שנינו לא כל כך רצינו בה אלא הבנו שאין ברירה.
מאז הפרידה אני ממש שבורה. בשבוע האחרון הגעתי להבנה ולהחלטה שאנחנו חייבים לחזור. אני מתגעגעת אליו. לא למערכת יחסים, לא לקשר באופן כללי אלא לאדם שהוא. אני חושבת שאנחנו מתאימים, ושהיה לנו טוב, ושזה קושי שאנחנו יכולים להתגבר עליו.
אני מאוד רוצה לדבר איתו ולהגיד לו את כל הדברים האלה ושאני אוהבת אותו. הבעיה שאני מאוד מפחדת מזה שהוא כבר לא שם...מה אם הוא יגיד לי שהוא כבר לא אוהב אותי? מה אם יש לו מישהי? אני לא יודעת איך לעשות את זה. יש לי ציפייה נורא גדולה שאני אגיד לו את הדברים והוא יגיד שגם הוא ונתנשק ונתחבק והכל יחזור להיות טוב כמו שהיה ואני אהיה האדם המאושר בעולם. אבל מה אם זה לא יהיה ככה? אני אשבר. אני לא אצליח להתמודד עם זה. עד כדי כך שאני לא יודעת אם שווה לי לקחת את הסיכון.
בזמן שעבר מאז שנפרדנו דיברנו פעמיים - בימי ההולדת שלנו כשהתקשרנו להגיד אחד לשני מזל טוב, אלה היו שיחות נחמדות כל אחת כמה דקות, התעדכנו מה קורה. עוד פעם אחת התקשרתי כדי לשאול מה שלומו, הוא היה באמצע משהו ואמר שיחזור אלי והוא לא חזר. כמו שאני מכירה אותו, יכול מאוד להיות שהסיבה היא כי קשה לו והוא רוצה להשתחרר מזה ולהמשיך הלאה ולכן הוא מעדיף כמה שפחות לדבר. אבל אולי זה פשוט לא מעניין אותו יותר? אני באמת לא יודעת.
מה אתם אומרים? מה אני צריכה לעשות?
קשה לי... זה פשוט לא יוצא לי מהראש. אני כל הזמן כבר מקלידה הודעה שאני רוצה שניפגש ונדבר ואז מוחקת..... אני רוצה לשמוע את דעתכם
היי, אני בת 19. לפני חודשיים וחצי אני וחבר שלי נפרדנו לאחר שלוש שנים ביחד. הוא נפרד ממני בגלל שעכשיו אנחנו בצבא וכמעט לא יוצא לנו להיפגש, הקשר מאוד דעך וככה גם כשנפגשנו היה יבש ולא כיף.. אתם בטח יודעים איך זה. אחרי שנתיים שהיינו ממש צמודים, בבית הספר, בבית והכל פתאום היה שינוי משמעותי ופשוט לא הצלחנו להתגבר עליו. הפרידה הייתה מאוד עצובה וקשה, שנינו לא כל כך רצינו בה אלא הבנו שאין ברירה.
מאז הפרידה אני ממש שבורה. בשבוע האחרון הגעתי להבנה ולהחלטה שאנחנו חייבים לחזור. אני מתגעגעת אליו. לא למערכת יחסים, לא לקשר באופן כללי אלא לאדם שהוא. אני חושבת שאנחנו מתאימים, ושהיה לנו טוב, ושזה קושי שאנחנו יכולים להתגבר עליו.
אני מאוד רוצה לדבר איתו ולהגיד לו את כל הדברים האלה ושאני אוהבת אותו. הבעיה שאני מאוד מפחדת מזה שהוא כבר לא שם...מה אם הוא יגיד לי שהוא כבר לא אוהב אותי? מה אם יש לו מישהי? אני לא יודעת איך לעשות את זה. יש לי ציפייה נורא גדולה שאני אגיד לו את הדברים והוא יגיד שגם הוא ונתנשק ונתחבק והכל יחזור להיות טוב כמו שהיה ואני אהיה האדם המאושר בעולם. אבל מה אם זה לא יהיה ככה? אני אשבר. אני לא אצליח להתמודד עם זה. עד כדי כך שאני לא יודעת אם שווה לי לקחת את הסיכון.
בזמן שעבר מאז שנפרדנו דיברנו פעמיים - בימי ההולדת שלנו כשהתקשרנו להגיד אחד לשני מזל טוב, אלה היו שיחות נחמדות כל אחת כמה דקות, התעדכנו מה קורה. עוד פעם אחת התקשרתי כדי לשאול מה שלומו, הוא היה באמצע משהו ואמר שיחזור אלי והוא לא חזר. כמו שאני מכירה אותו, יכול מאוד להיות שהסיבה היא כי קשה לו והוא רוצה להשתחרר מזה ולהמשיך הלאה ולכן הוא מעדיף כמה שפחות לדבר. אבל אולי זה פשוט לא מעניין אותו יותר? אני באמת לא יודעת.
מה אתם אומרים? מה אני צריכה לעשות?
קשה לי... זה פשוט לא יוצא לי מהראש. אני כל הזמן כבר מקלידה הודעה שאני רוצה שניפגש ונדבר ואז מוחקת..... אני רוצה לשמוע את דעתכם