ומה שינה גם אותך??
את בעצמך מפרטת, בלי משים, כמובן, שהתחיל איזשהוא תהליך מרתוני של פרידות יזומות או לא יזומות. תחושתי היא שגם את לא היית שלמה עם הסטטוס הזוגי הזה, ופרפורי הגסיסה הגיעו גם מכוונך. בינינו, זה לא רלוונטי מי זרק את מי, מי אמר למי, ומה היתה הדקה. איני בטוחה שאם את היית יוזמת הפרידה - לא היינו מדברים על זה עכשיו. כואב? מה זאת אומרת כואב? מיליוני גולשים ברשת נאנחים עכשיו אל עצמם , סופקים כפיים, ומזהים את עצמם בדיוק לפני יומיים, שבועיים חודשיים (אני יכולה להמשיך, אבל הבנת את הפואנטה). איכשהו הבחורצ´יק נשמע לי, אפעס, טיפה´לה, איך נגיד - מניאק במילים עדינות? אולי נקרא לו "חסר רגישות" שלא תקום עליי הליגה נגד השמצה (שהם הארגון המתחרה לארגון שהקמתי לל"ל - הליגה למען לכלוכים). אני מעריצה את דבקותך במטרה, לשמוע מאותו "חסר רגישות" את הסיבה האמיתית לפרידה הסופית, ויפה שהתעקשת - כעת את יודעת איפה את עומדת, לאן את הולכת, ומי הדביל שעשה את טעות חייו ונפרד ממך !!! אולי יום אחד הוא יתבגר, ויבין שככה לא מסיימים קשר של שנה - אבל אז הוא יהיה כבר מזמן מאחורייך, ויטעם קצת מהאבק שתותיר מכונית הספורט של החבר החתיך, החדש (והעשיר) שלך. מותר לך לסבול, סביר להניח שיעברו עוד אי אילו ימים עד שזה יישקע סופית. בינתיים קחי לך טישיו (עדיף עם אלו-וורה, שלא יתקלף לך האף), תבכי הרבה הרבה, וכשיגמרו הדמעות - תצאי ותראי להם מאיפה משתין הדג !!!