רגישות או לא ?

shir2411

New member
רגישות או לא ?

בערב נפגעתי כל כך הרבה מבחינת אהבות, עד שהחלטתי להיות אדישה .
זאת אומרת שבנים באיתי באינטרקציה רגשית אני חסומה , אני לא נותנת לעצמי להתאהב בכלל ועד שכן אני כלל לא אספר לו את זה זה ישאר ביני לבין אנשים הקרובים אליי.
אני מרגישה שברגע אתן את הלב שלי נתתי לאדם את הכוח שלו עליי ושהוא יכול לעשות איתו מה שבא לו .
הבעיה שהגעתי לאובר קיצוניות של אדישות שאיבדתי את אדם שאני הכי אוהבת כי פחדתי לתת את הלב שלי .
למדתי שאי אפשר לסמוך על אנשים קשה לי לתת בהם אימון שלא נדבר על אהבה.
אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד חסומה רגשית כדי לא להפגע מצד שני אם אני לא אהיה חסומה רגשיתי אני ישחק בזה.
 

Maldini Girl

New member
העניין הוא שאהבה זה הימור

הימור שבגילאים שלנו סביר מאד שיגמר בשברון לב. העניין עם שברון לב זה פשוט ללמוד ממנו. מחסימה ואדישות נשארים תקועים במקום מכל בחינה. אבל מלמידה משתפרים, משתנים, ולומדים לא לחזור על אותן טעויות.
 
מתוקה

אני מאוד מבינה את הרצון והצורך לשמור על עצמך מפני פגיעות עתידיות. אין ספק שפרידות ואכזבות מאנשים יקרים הן מהסיבות העיקריות לפגיעות שלנו כבני אדם. אין מי שלא נפגע או מתאכזב, מתישהו ממישהו. וכמובן שאם את סוגרת את עצמך בפני אחרים, את כביכול שומרת על עצמך מפני פגיעות כאלו בעתיד. אך קחי בחשבון שצממצום מעגל הפגיעה גם כולל את צמצמום מעגל הקרבה ויכול ליצור סוג אחר של פגיעות - בדידות. בדידות, כשהיא הופכת להרגל, היא לפעמים הרבה יותר קשה משברון לב או אכזבה, שלרוב חולפים עם הזמן, גם אם הם מאוד כואבים. תצטרכי ללמוד עם הזמן למצוא את האנשים שכן אפשר לסמוך עליהם ולקרב אותם, גם במחיר אפשרי של פגיעות מולם, אנשים שהם מספיק חשובים כדי לשמור אותם קרוב. אל תשכחי שבכל קשר יש גם את הצדדים הטובים, המחזקים, שעוזרים לנו לצמוח ולהתפתח, הקלה ברגעים קשים, מקום להיות בו מי שאת ושיקבלו אותך באהבה.
 
למעלה