רגש העצב משוייך למערכת הלימבית?

l i a t h

New member
רגש העצב משוייך למערכת הלימבית?

אני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה א וקיבלתי עבודה שבה מבקשים לתאר "דנה צפתה בסרט, חשה רעב הושיטה ידה לתיקה ונזכרה בצער ששכחה את הסנדוויץ" ואני אמורה לתאר לגבי כל אחת מהמצבים ליאזו מערכת הוא שייך..אני לא יודעת לאן לשייך צער...וסנוזף זיכרון-שייך ללימבית אך גם לקורטקס המוחי לא?
 
לדעתי את צריכה להיות ספציפית יותר

רגשות שליליים שייכים לאמיגדלה. זכרון ולמידה לטוח קצר שייכים להיפוקמפוס. כל זה כלול במערכת הלימבית. הקורטקס המוחי שנקרא גם קליפת המוח אחראי בין השאר לתפיסה וזכרון.אבל אני לא יודעת אם זכרון לטווח קצר או ארוך,אולי שניהם.
 

stroop32

New member
היפוקמפוס

עד כמה שזכור לי ההיפוקמפוס זה יצירת זיכרונות חדשים לטווח ארוך היינו פגיעה באיזור זה גורמת לכך שלא יהיה מעבר מטווך קצר לארוך (תמיד נותנים את הסרט 50 דייטים כדוגמא)
 
היפוקמפוס

צודק, הוא אחראי על עיבוד זכרונות של אירועים שאירעו לאחרונה.
 
לי זכורה הדוגמא של ממנטו

ההיפוקמפוס אכן קשור ליצירת זכרונות חדשים לטווח ארוך ולביסוס שלהם. בטווח של חודשים עד כשנה הזכרון החדש תלוי בהיפוקמפוס, ולאחר מכן בדרך כלשהי מקודד באיזורים קורטיקלים.
 
../images/Emo132.gif

אם לייחס תפקידים נפרדים לאיזורים במוח, אז באופן כללי- ראיה (צפיה בסרט)- קשורה לתלמוס ולקורטקס הויזואלי (אונה אוקסיפיטלית). רעב- היפותלמוס. צער- המערכת הלימבית (בנוסף, יש מחקרים הטוענים כי רגשות שליליים מקושרים לקורטקס הפרה-פרונטלי שבאונה הימנית, ואילו רגשות חיוביים מקושרים יותר לאיזור זה באונה השמאלית). זכרון קשור למערכת הלימבית- ההיפוקמפוס למשל קשור לזכרון דקלרטיבי, ולאיזורים קורטיקלים בנוסף. אבל חשוב מאד לזכור שהחלוקה הזו היא פשטנית, רק לצרכי לימוד (ואני מבטיחה לך שזה הולך ומסתבך עם הזמן
), ובמציאות איזורים שונים פועלים באינטראקציה- לא רק איזור אחד "מופעל" בזמן עצב, שמחה, הזכרות באירוע וכדומה.
 
לצערי, לא

זה קצת יותר מורכב. כמובן, שברמת העיקרון, כשעוסקים ברגש מתעסקים הרבה באמיגדלה אך היא לא פועלת לבד- הנה קטע ממאמר על הדמייה מוחית פונקציונלית בנשים בזמן תחושת עצב או שמחה: Compared to the neutral condition, transient sadness significantly activated bilateral limbic and paralimbic structures (cingulate, medial prefrontal, and mesial temporal cortex), as well as brainstem, thalamus, and caudate/putamen http://ajp.psychiatryonline.org/cgi/content/short/152/3/341
 
תודה.מעניין

לי היה זכור שלימדו אותנו שרגשות שליליים משוייכים לאמיגדלה. נחמד לדעת שהיא לא לבד
 
זה נכון כמובן, אבל..

האמיגדלה אכן קשורה לרגשות שליליים- התניית פחד למשל. אבל היא לא פועלת לבד, כמו שאף חלק במוח לא פועל לבד. עם זאת, כל העסק מורכב מדי מכדי להסביר את כולו בקורס פיזיולוגי אחד (ולא שאנחנו מכירים את כל המנגנונים הללו כמובן), לכן ההפשטה.
 
למעלה