רוצה לשפוך קצת את הלב....(ארוך)

[אפרת12]

גם אצלי המשפט הזה נתפס

הלואי ואפשר היה להבטיח לך דבר כזה. עכשיו, עוד שנה - לא משנה מתי, רק שיהיה תקין וטוב. אני מניחה שמתי שלא יגיע ההריון הבא (אני מקוה שאם את תרצי - בעלך בסופו של דבר יתרצה ויילך איתך על זה) - החרדות ילוו בכל מקרה, גם אם יעבור זמן רב עד אז. אז מה שרציתי להגיד זה שאני מקוה שהמשאלה שלך תתגשם, ויהיה לך הריון והוא יהיה תקין לכל אורכו, עד לסופו המאושר שיגיע בזמן.

 

[גלים של שניים]

מי כמוני מבינה../images/Emo140.gif

אני גם רוצה שיבטיחו לי הריון תקין וארוך וספונטני (בלי טיפולים, בלי סיבוכים, בלי פגיה). אני למשל כרגע לא מוכנה לשמוע על טיפולים בשביל עוד הריון ונותנת לטבע לעשות את שלו. ופגיה..באמת מחכה לנס טכנולוגי שיעזור לנו להישאר בהריון...(למרות שבונה על זה שבהריון הבא יהיה רק עובר אחד אז הצפיפות ברחם תרד..) בקיצור רציתי להגיד שאני כל הזמן "משתעשעת" עם הרעיון של אימוץ, כרגע זה ממש לא על הפרק אבל אם וכאשר יתחיל לדגדג והטבע לא יעשה את שלו אז אני לא פוסלת ורואה בזה אפילו כמה יתרונות.מקווה שכל חלומותייך יתגשמו!!

 

[בזזזזזזז]

הריון של 42 שבועות זה לא כיף...

תאמיני לי. לא שאני ממעיטה בקושי של פג. בכלל לא. אבל גם ההיפך בהחלט לא פיקניק. אני מניחה שצריך לברך על מה שיש. ועל זה שהם חיים ובריאים. ועוד עצה: תיכנסי לחדר שלהם ותסתכלי עליהם כשהם ישנים. זה גורם בכי מאושר. אולי זה יעבוד גם על הבעל. לי לקח שנה לשכנע אותו והיום הוא מבסוט עד הגג על השלישית ואוהב אותה משהו משהו. בהצלחה ובבריאות. צביה

 

[1איתן ולהב שלנו]

תודה בנות../images/Emo13.gif

עשה לי טוב רק להוציא החוצה,כי בעלי מקבל חום רק מלשמוע אותי מדברת על זה (מזל שאנחנו אלה שבהריון ויולדות,כבר מזמן שמעתי שאם הגבר היה צריך להיות בהריון,היו אדם,חווה,וילד אחד,ואז היה נכחד המין האנושי

) אני חושבת שבעוד 3-4 שנים נוכל לדבר על זה בהגיון,ולהגיע למסקנות. אבל בכל זאת זה יושב לי בראש ואני חושבת על זה המון

 

[nubi]

../images/Emo6.gif אמא שלי אומרת

שאם גברים היו צריכים ללדת היה ילד אחד והיו מספרים לו צ'יזבטים על איך הוא נולד...

 

[אמא אורנית]

חכי קצת עם המחשבות...

נכון כשאנו רואים את הילדים שלנו אנחנו חושבים על עוד ילדים, אבל הבנים שלך עוד קטנים (יחסית) יש לך עוד זמן לחשוב בכיוון בעתיד, לא מחייב שבדיקת מי שפיר תגרום לאיבוד ההריון ואת לא חייבת לחכות 5-6 שנים אפשר לחכות רק 3-4 שנים ואז יש פחות סיכון בגלל הגיל. חוץ מזה בהריון של להב הצלחת ללדת בשבוע מאוחר יותר אז אולי בהריון הבא תגיעי לחודש תשיעי

 

[נעמושמוש]

../images/Emo24.gif גדול

אני חושבת שהזמן עושה את שלו ומה שנראה עכשיו לבעלך בלתי אפשרי, או שהוא לא מוכן לשמוע יכול להשתנות תוך אפילו פחותמ5-6 שנים. בינתיים תנוחי לך, ותגדלי בכיף את איתן ולהב המתוקים. ובכל מקרה מאחלת לך, שכשיהיה היריון, הוא יהיה קל ופשוט.

 

[משוש30]

קודם כל שני ההריונות הרי הסתיימו

בהצלחה אז למרות כל מה שעברתם וזה בהחלט לא קל (בלשון המעטה...) לא היתי ממהרת להתייאש. כן הייתי מחכה קצת ולגבי מי שפיר למה שלא תעשו סיסי שלייה? בשלב הזה הרחם עוד לא יתחיל עם צירים לא? זה בשבוע ה-10. ואולי עוד כמה שנים גם יהיו תרופות טובות יותר להרגת הרחם העצבנית...

 

[תלתלושה]

מצטרפת לאחרות

נראה לי שבאמת הזמן הוא זה שיתן נקודת מבט אחרת.את בעצם כל כך קרובה להריון האחרון...אוכל רק לאחל שהפעם הבאה(ולפי המחשבות שלך בטח תהיה כזאת)תהיה חוויה מתקנת...רק להריון שכן שני אוצרות כבר יש לך!!

 

[lulyK]

עד אז תהיה בדיקה לא פולשנית

שלא מסכנת את ההריון (זה לפחות התנאי שלי לעוד הריון...)

 

[מאיו]

../images/Emo41.gif גם בעלי התבטא כך

בהקשר של בגדי תינוקות: "מה שקטן עליה תזרקי, זהו, סגרנו את הבסטה" . התקוממתי והתייפחתי עד עמקי נשמתי והודעתי לו שאין סיכוי שזהו התינוק האחרון שאני יולדת ומניקה. אחרי שהוא ראה את התגובה שלי, הוא התמתן קצת ואמר שיכול להיות שנוכל להרשות לעצמנו בעוד כמה שנים. ואני כבר תכננתי לחזור לטיפולים בעוד שנה

 

[מ ת י ל ד ה]

מבינה אותך!

על אף שקשה לי אפילו לדמיין מה עבר עליך בהריונות, בלידות ובגידול פגים, אני יכולה להבין את המחשבות על ילד נוסף והחששות מכך. טוב שאת נותנת לכך ביטוי כבר מעכשיו. אי אפשר להבטיח לך הבטחות, אך תני לזמן (ולטבע או למדע) לעשות את שלו. ותני גם לבעלך זמן -- אני בטוחה שיהיה בסדר.

מירב

 

[ילדותי השניה]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifמתפרצת בלי שאפילו הצגתי

את עצמי בפורום הזה, אבל אני חייבת: הייתה היום כתבה על בדיקת דם שתחליף תוך כמה שנים את בדיקת מי השפיר!!! אני אנסה לצרף קישור. אז אולי דאגה אחת כבר ירדה- וצדקו הבנות כאן שאמרו לך שתוך כמה שנים, עם התקדמות הרפואה יהיו פתרונות... בהצלחה!!!

 

[1איתן ולהב שלנו]

תודה,חברה כבר הפנתה אותי...

משמח בהחלט! וברוכה הבאה!

 

[בימבילי]

כמה שאני מבינה אותך

אני גם מתייסרת במחשבות האלו כל הזמן (ורק חזרנו הביתה לא מזמן). לי אין ספק שאני אעשה בהריון הבא (??) סיסי שיליה (או אולי כבר תהיה בדיקת הדם המיוחלת...) ולכן בזה קצת קשה לי לעזור לך. אבל מה שמנחם אותי הוא שכמה שנים הם המון זמן והרבה משתנה בתקופה כ"כ ארוכה, בעיקר רגשות וטראומות עבר. אולי כשהכל יקבל פרופורציות ופרספקטיבה קצת אחרת - יהיה לנו יותר קל? אז בנתיים נתייסר במחשבות באהבה, וברגע האמת נבחן את מבחן המציאות (איך הצטרפתי לבעיה בשיא הטבעיות ועכשיו את ואני זה אנחנו...) ועוד משהו - כשילדתי הייתי בטוחה באלף אחוזים שזו הפעם האחרונה שלי ואין סיכוי לעוד ילדים, ורק 4 חודשים אחרי - והנה אני כבר עושה סיסי שיליה...

 

[lulyK]

../images/Emo24.gif

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo13.gifצרת רבות....