למה לא ללכת על מה שנהיר ?
א. מדינת ישראל קמה, אולם גבולותיה עוצבו בהתאם למצבה הבטחוני, עד שהותווה קו ברור וחד משמעי שנקרא "הקו הירוק" על שום צבע קו הגבול במפה והוא גבול מדינת ישראל. למעט,הבעייתיות של קו הגבול בתוך ירושלים ששורטט בצ'יינוגרף עבה כך שהוא תפס כחמישים מטר בשטח, ונוצל זאת על מנת להפוך שטח זה לאיזור הפרדה הנקרא "שטח הפקר".. ב. משך השנים והמלחמות, החליטה מדינת ישראל לספח אליה את מזרח ירושלים, את רמת הגולן ואת 10 הק"מ של כביש 1 שעברו בשטח כיבוש ירדני באיזור לטרון. ג. למרות משקלם הכבד של החרדים והדתיים בממשלות השונות שמכרו את הציבור החילוני בנזיד עדשים, משום מה דילגו כולם ללא יוצא מהכלל על נושא הסיפוח של השטחים למרות כל הסיסמאות, אבל מיהרו להתיישב בשטחים בהיאחזויות, כפרים וערים, בתוך שטח הפקר שלא שייך לשום מדינה , התנהלות מוזרה לחלוטין. ד. לא מובן לי אין אנשים קונים בתים או בונים בתים בשטח שאינו מדינת ישראל. ה. הבעיה איננה אם מדינת ישראל תספח את השטחים אליה או לא, הבעיה היא שמדינת ישראל כמו בנושאים רבים אחרים לא מחליטה ומשאירה אוכלוסיה ענקית תלויה באויר, מה שבהחלט הוא אחד הגורמים לתשתית מחבלית, לא שהערבים זקוקים לעידודים כל שהם בענין, משום מה התנהגות המדינה דומה להתנהגות של פולניה שיודעת להמציא בעיות לפתרונות. כמו שאני רואה זאת, כמו שלעולם לא יהיה שלום בין יהודים למוסלמים, כך לעולם לא יסופחו השטחים על פי חוקי מדינת ישראל בגלל התנגדות הדתיים שלמרות שהם מיעוט במדינה, בגלל התנהלות פוליטית הם קובעים מה יהיה עבור הרוב החילוני. הסיבה? לשני הצדדים הפאנאטים יש ציווי אלוהי לא להתחבר אלה לאלה ולכן כל הדיבורים על שלום הם קישקוש מבית מטבחו של הפוליטיקקי המצוי.
