hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
.
רעיון גאוני: סרט רוחות רפאים אבל במקום שהרוחות יפחידו את האנשים, האנשים מפחידים את הרוחות.
- פותח הנושא hrpbiiapnrpeltework
- פורסם בתאריך
זוכר סרט עם ניקול קידמן המהממת
שבו היא ושני ילדיה היו נתונים בתוך בית רדוף ברוחות.
אבל הפאנץ' של הסרט היה שהיא וילדיה הם הם הרוחות
ואילו "הרוחות" היו בסך הכל בני אנוש רגילים.
הבימאי כל הסרט נתן לנו את התחושה שכאילו האם והילדים המסכנים הולכים לחטוף מהרוחות
ובסוף הסתבר שהם בעצמם הרוחות רפאים.
הוא נקט בשיטה של "הפוך על הפוך".
hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
אני לא יודע איזה סרט ראית, אבל אני מכיר את זה מ"החוש השישי" כמו רוב האנשיםזוכר סרט עם ניקול קידמן המהממת
שבו היא ושני ילדיה היו נתונים בתוך בית רדוף ברוחות.
אבל הפאנץ' של הסרט היה שהיא וילדיה הם הם הרוחות
ואילו "הרוחות" היו בסך הכל בני אנוש רגילים.
הבימאי כל הסרט נתן לנו את התחושה שכאילו האם והילדים המסכנים הולכים לחטוף מהרוחות
ובסוף הסתבר שהם בעצמם הרוחות רפאים.
הוא נקט בשיטה של "הפוך על הפוך".
כן, בדיוק כזה.
הבימאי נתן לנו לחשוב שהמטפל של הילד הוא אדם רגיל לחלוטין
ורק בסוף הסרט הוא זרק אותנו הצופים לבור כאילו שאנחנו איזה כלי שכבר אין בו צורך יותר.
hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
כמו בסרטים האלו, כך גם בספרים שלי, יש לפעמים סופים "משוגעים" שכאלו. כמו הסוף של "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים" ועודכן, בדיוק כזה.
הבימאי נתן לנו לחשוב שהמטפל של הילד הוא אדם רגיל לחלוטין
ורק בסוף הסרט הוא זרק אותנו הצופים לבור כאילו שאנחנו איזה כלי שכבר אין בו צורך יותר.
יש ספרים שלך שיצאו לאור?כמו בסרטים האלו, כך גם בספרים שלי, יש לפעמים סופים "משוגעים" שכאלו. כמו הסוף של "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים" ועוד
hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
עוד לא, אבל בעזרת ה' גם זה יבוא.
עם כל הצניעות, אני בן-אדם חכם מאוד (שתאמין או לא אבל זה דווקא ניסוח מה זה צנוע
), וכמה שיותר בן-אדם חכם, ככה רק יותר יש לו מה להגיד, וגם יותר מוקדם.אני אדם כותב והתחלתי לכתוב בגיל 12. כתבתי מאז עשרות ספרים וסך כל עבודתי נאמדת עד כה במיליוני מילים על עשרות נושאים.
עד סוף חיי, אני מעריך שסדר הגודל של הגותי הכוללת תסוב סביב בערך 300 ספרים ו-25,000,000 מילים.
רוב עבודתי, וכפועל יוצא של כך, רוב ספריי, הם ספרים "מדעיים" על שלל מדעים ודיסציפלינות.
היה אפשר לחשוב, שלפחות הספרים שכתבתי עד כה, לפחות המדעיים שבהם, יהיו גרועים, כי אני עוד נורא צעיר, ויותר חשוב מכך, רובם נכתבו עוד מלפני שהתחלתי בכלל בלימודיי האקדמיים, אבל הם דווקא לא, וזאת משתי סיבות עיקריות.
הראשונה היא שאני מאוד חכם, אז גם בלי לימודים אקדמיים של המדעים שאני כותב עליהם, אני עדיין חכם מספיק בשביל להסתדר ובשביל שיהיו לי דברי טעם וערך להגיד.
השנייה היא שאני כותב על מדעים ודיסציפלינות גרועים, אז אין הרבה חומר, בוודאי שלא חומר טוב, שאני צריך לדעת או מוטב שאדע לפני שאני מתחיל לעבוד, ולכן דווקא אין שום סיבה להאמין או לצפות שהחומרים שלי בנושא לא יהיו טובים, כי לפי המצב של המדעים האלו כיום, הם ממילא די קרובים לנקודת האפס.
פסיכולוגיה לדוגמה היא מדע שכתבתי עליו הרבה יחסית. רק לשם ההשוואה, את הפסיכולוגיה שמלפני הגותי, אפשר להשוות לפיזיקה, לא שמלפני איינשטיין, זה יהיה נדיב מידי, אלא לפיזיקה שמלפני ניוטון.
אז כל מי שיש לו ראש טוב על הכתפיים, יכול להגיע להישגים מרשימים, במדע הזה, ובכל מדע חברתי ורוחני כלשהו, כי כל מדעי החברה והרוח, כשני מקבצים גדולים של מדעים, מצבם רע למדי, ובגדול, אלו המדעים שאני כותב עליהם.
טוב, נו, חוץ מהפעם הזאת שכתבתי קצת על פיזיקה בגיל 17 כשכתבתי את שני הפרקים האחרונים של ספרי העתידי, "הטעויות של איינשטיין".
טוב, נו, ואולי היו לי עוד "מעידה" או שתיים בסגנון
הנושא שכתבתי עליו הכי הרבה עד עכשיו, הוא על עצמי (תעמיד פני מופתע
), וזאת אנחנו מגלים ברגע שאנחנו מחברים יחדיו את היומנים שלי ביחד עם האוטוביוגרפיות שלי ביחד עם עוד כמה עבודות בסגנון.סדרת הספרים הכי ארוכה שכתבתי, אני כותב אותה בימים אלו, ועוד לא החלטתי אם לחלק את סך כל החומר ל-7 ספרים או ל-8 ספרים, אבל אני מניח שעוד נראה בנוגע לזה, ואני התחלתי לכתוב אותה ב-2018, ואני כותב אותה עד עכשיו עם הפסקות באמצע, ואני מצפה לסיים אותה כבר בחודשים הקרובים, והיא צפויה להכיל יותר מ-1,000,000 מילים.
בכל מקרה, מתוך עשרות הספרים שכתבתי עד כה, שמכילים מיליוני מילים, ו-300 בקירוב שאני מעריך שיהיו בסופו של דבר, ויכילו בערך 25,000,000 מילים, פחות מ-10 ספרים מתוך ה-300, וכבר כתבתי את רוב ה-10 האלו, הם ספרי פרוזה. מה שנקרא "ספרים עלילתיים".
בין עשרת הספרים המדוברים נמצאים "האחוזה", "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088" ו-"ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה" (השם הזה לא טוב. אני צריך להחליף אותו בהזדמנות).
כרגע, הספר הראשון שאני מתכוון להוציא לאור, כשאתחיל להוציא לאור בסופו של דבר, בעזרת ה' לא ירחק היום, הוא ספר עלילתי, והספר העלילתי הראשון שאני מתכוון לפרסם, כרגע לפחות, הוא "העולם על-פי אדריאן".
הנה התקציר:
"אדריאן א'ובראיין הוא נער עם עבר מלא בטרגדיות שנאלץ להיאבק באופן תמידי עם שדים פנימיים ודיכאון חמור שמהם הוא סובל בעקבות עברו הקשה. האם אדריאן יצליח להתגבר על בעיותיו הנפשיות ולהשאיר את העבר מאחוריו אחת ולתמיד או שרק ישקע עמוק עוד יותר בתוך דיכאונו וייאושו, יוותר על עצמו ועל אושרו, ויאכזב את אלו שמאמינים בו?"
אדריאן הוא נער מתבגר מדוכא ומדוכדך, פסימי וציני, מיוסר ומתייסר.
והשתדלתי לתת לו מראה בהתאם.
הרבה פעמים אני עושה את זה זה בספריי העלילתיים. משתדל לתת לדמויות מראה חיצוני שלדעתי הולם אותם מבחינת המהות שלהם, האישיות שלהם, האופי שלהם והתפקיד שלהם בעלילה.
טריסטן טרנר לדוגמה מ"החיים הנפלאים של טריסטן", הוא בלונדיני עם שיער בלונד זהוב ועיניים כחולות כהות, כי הוא עשיר ומישהו שיש לו הכול, אז אני כאילו אמרתי לעצמי "יאללה על הז*ן שלי, אם כבר אז כבר" ונתתי לו להיות חתיך משגע כדי שבאמת-באמת יהיה לו הכול, בכל המובנים האפשריים.
וגם הרעיון של הספר זה להראות שתענוגות העולם השונות הן לא העיקר בחיים אלא המשפחה, החברים, הקהילה, הערכים וכדומה', אז לטריסטן צריך להיות הכול כולל הכול, כדי שכשהוא לא יהיה מסופק מזה, לא יהיה משהו שאפשר להגיד שלא היה לו ולכן הוא לא היה מאושר, חוץ מאשר מה שאני מתכוון-המשפחה, החברים, הקהילה והערכים. אז חוץ מאלו חייב להיות לו הכול, וזה כולל, וזה חייב לכלול, מראה חיצוני, כדי שאחר-כך לא יהיה אפשר לטעון שאולי מה שהיה חסר לו זה מראה חיצוני, אז הוא פשוט חייב להיות גם חתיך משגע, הבנת? עשיתי אותו אפילו יותר חתיך ממני. יש לך מושג כמה חתיך אני?!
בכל מקרה, ובתוך הראש שלי, טריסטן טרנר נראה בערך כמו סטרלינג נייט בצעירותו. כלומר בערך ככה:
רק עם שיער בלונדיני קצת יותר זהוב מזה, ועם עיניים כחולות יותר כהות מזה, כי לבחור בתמונה שצירפתי יש עיניים בצבע תכלת בעצם.
עוד כפי מה שאני מדמיין את טריסטן טרנר בתוך הראש שלי, אני מניח שאפשר להגיד שהוא נראה כמו אחד מהאחים ספראוס בצעירותם:
למרות שבעצם, הם לא צעירים מידי בתמונה הזאת? טוב, בעצם, לא בהכרח. הספר הרי מתחיל כשהוא בן 12, אז אם אנחנו מדברים על תחילת הספר, מדובר בהשוואה סבירה פחות או יותר.
אנחנו יכולים גם להשוות את המראה החיצוני שלו לזה של ג'סי מקרטני בשנות האלפיים המוקדמות:
ולדוגמה ב-"2088", לאוליבר אוטו יש שיער חום כהה ועיניים ירוקות כהות. זה כדי לשדר את הרצינות שלו, "הכבדות" שלו, והאיכויות הטובות שלו. זה כדי לשדר את הנחישות שלו, כוח הרצון שלו, והאש שקיימת בו כחבר חשוב ובכיר במהפכה רבת חשיבות. הוא נראה טוב, לא שהוא לא נראה טוב, אבל זה לא סתם עוד איזה "יפיוף" שיכול להיתפס כבחור לא רציני, כמו לדוגמה טריסטן טרנר מ"החיים הנפלאים של טריסטן".
בתוך הראש שלי, אוליבר אוטו נראה בערך כמו דבון ורקהייזר בתמונה הזאת מ-2010:
או כמו האנטר מקראקן כפי מה שהוא נראה ומופיע בציור הזה:
בכל מקרה, ומכיוון שבגאונותי הרבה (עם כל הצניעות, כן?) אני עושה את הדבר הזה, ומשתדל לתת לדמויות מראה חיצוני שלדעתי הולם אותם מבחינת המהות שלהם, האישיות שלהם, האופי שלהם והתפקיד שלהם בעלילה (ואז זה גם רק ייראה ככה יותר טוב כשיעבדו את כל הספרים העלילתיים שלי לסרטים וסדרות טלוויזיה אחרי שהם יצאו לאור וימכרו מיליוני עותקים), אז בגלל שכפי מה שהסברתי, אדריאן א'ובראיין, שהיה ילדי המועדף עליי ביותר עד שהמצאתי את אוסטין אברגרין וג'יידן ג'רארד, בגלל שכאמור, אדריאן הוא נער מתבגר מדוכא ומדוכדך, פסימי וציני, מיוסר ומתייסר, אז כמובן שכדרכי בקודש עם הדמויות בספריי העלילתיים, השתדלתי לתת לו מראה שהולם אותו, ולכן לאדריאן, הדמות הראשית של הספר העלילתי הראשון, לפחות כרגע, והספר הראשון בכלל, לפחות כרגע, שאני מתכוון להוציא לאור, יש שיער שחור כמו הלילה ועיניים כחולות כהות כמו הים.
שיער שחור כמו הלילה כדי כאילו כמו לייצג את העננה הכבדה הרובצת מעליו, ואת הדיכאון שלו, את הדכדוך שלו ואת העצבות שלו.
עיניים כחולות כמו הים, כי לעיניים שונות בצבעים שונים יש רמות שונות של יכולת לייצג בהן רגשות שונים, ומהן העיניים העצובות מכולן? ומהן העיניים שעצבות, דכדוך ודיכאון ניכרות בהן ומתבטאות בהן יותר מאשר בכל עיניים אחרות? עיניים כחולות. עיניים כחולות כהות.
לכן לאדריאן יש שיער שחור כהה מאוד ושחור מאוד, ועיניים כחולות כהות ומלאות הבעה.
שכל זה כמובן חשוב מאוד, כי בצורה דומה משהו לאופן שבו עמוס עוז כתב את "סיפור על אהבה וחושך" בצורה שכאילו כמו פונה אל חברי ועדת פרס הנובל לספרות בשטוקהולם, כך לטענתו של מבקר הספרות יצחק לאור, וזאת מכיוון שבתוך הראש שלו עמוס עוז כבר דמיין את עצמו בשטוקהולם מקבל את הפרס, כך אני ובתוך הראש שלי כבר מדמיין את העיבודים לקולנוע ולטלוויזיה, וכאשר יהפכו את ספריי העלילתיים לסדרות טלוויזיה וסרטים, לאחר שימכרו מיליוני עותקים מסביב לעולם, אז העיבודים האלו ייראו הכי טוב, והסרטים האלו והסדרות האלו ייראו הכי טוב, אם השחקנים יגולמו בצורה שהולמת את מראה הדמויות בספרים, ואם הדמויות בספריי אלו, ייראו בצורה ההולמת, כאמור, את המהות שלהם, האישיות שלהם, האופי שלהם והתפקיד העלילתי שלהם.
זה למה הוא נראה כמו מה שהוא נראה.
בתוך הראש שלי, אדריאן או'בראיין נראה בערך כמו בתמונה הזאת של אסא באטרפילד:
אבל בלי רווחים בפוני. ועם עיניים כחולות כהות יותר. ואדריאן הוא בגובה 1.85 מטר. אסא באטרפילד נמוך יותר בשני סנטימטר. ואתה יודע מה? אני לא חושב שיש לו את תווי הפנים הכי נכונים בשביל להשוות אותו, לפחות מהבחינה הזאת, לאדריאן, לפחות כפי התמונה של אדריאן שבתוך הראש שלי.
במחשבה שנייה, אולי זאת לא ההשוואה הכי טובה, אבל זה הבחור הכי דומה לתמונה של אדריאן שבתוך הראש שלי שהצלחתי לחשוב עליו בלי להשקיע יותר מידי מאמץ
בכל מקרה, למה אתה שואל? אתה רוצה לקרוא את הספרים העלילתיים שלי?
תתחיל מ"העולם על-פי אדריאן". אני חושב שזה ספר כניסה טוב אל תוך "עולם הספרים העלילתיים של מאור פז", וזה גם ממילא צפוי להיות הספר העלילתי הראשון שלי שיצא לאור.
אם קשה לך לחכות, אז כבר פרסמתי את הפרק הראשון של ספר אחר שלי, ספרי העתידי "2088", שפעם קראתי לו "אוטופיה של ביטחון" אבל הבנתי שזה שם לא-משהו, ממש פה בתפוז, בשרשור שדווקא בחרת להתעלם ממנו בזמנו:
הפרק הראשון של ספרי העתידי, "אוטופיה של ביטחון". מקווה שתאהבו. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
קריאה מהנה
הלוואי והממשל בארה"ב היה מושל בכל בתי הספר והאונברסיטאותעוד לא, אבל בעזרת ה' גם זה יבוא.
עם כל הצניעות, אני בן-אדם חכם מאוד (שתאמין או לא אבל זה דווקא ניסוח מה זה צנוע
אני אדם כותב והתחלתי לכתוב בגיל 12. כתבתי מאז עשרות ספרים וסך כל עבודתי נאמדת עד כה במיליוני מילים על עשרות נושאים.
עד סוף חיי, אני מעריך שסדר הגודל של הגותי הכוללת תסוב סביב בערך 300 ספרים ו-25,000,000 מילים.
רוב עבודתי, וכפועל יוצא של כך, רוב ספריי, הם ספרים "מדעיים" על שלל מדעים ודיסציפלינות.
היה אפשר לחשוב, שלפחות הספרים שכתבתי עד כה, לפחות המדעיים שבהם, יהיו גרועים, כי אני עוד נורא צעיר, ויותר חשוב מכך, רובם נכתבו עוד מלפני שהתחלתי בכלל בלימודיי האקדמיים, אבל הם דווקא לא, וזאת משתי סיבות עיקריות.
הראשונה היא שאני מאוד חכם, אז גם בלי לימודים אקדמיים של המדעים שאני כותב עליהם, אני עדיין חכם מספיק בשביל להסתדר ובשביל שיהיו לי דברי טעם וערך להגיד.
השנייה היא שאני כותב על מדעים ודיסציפלינות גרועים, אז אין הרבה חומר, בוודאי שלא חומר טוב, שאני צריך לדעת או מוטב שאדע לפני שאני מתחיל לעבוד, ולכן דווקא אין שום סיבה להאמין או לצפות שהחומרים שלי בנושא לא יהיו טובים, כי לפי המצב של המדעים האלו כיום, הם ממילא די קרובים לנקודת האפס.
פסיכולוגיה לדוגמה היא מדע שכתבתי עליו הרבה יחסית. רק לשם ההשוואה, את הפסיכולוגיה שמלפני הגותי, אפשר להשוות לפיזיקה, לא שמלפני איינשטיין, זה יהיה נדיב מידי, אלא לפיזיקה שמלפני ניוטון.
אז כל מי שיש לו ראש טוב על הכתפיים, יכול להגיע להישגים מרשימים, במדע הזה, ובכל מדע חברתי ורוחני כלשהו, כי כל מדעי החברה והרוח, כשני מקבצים גדולים של מדעים, מצבם רע למדי, ובגדול, אלו המדעים שאני כותב עליהם.
טוב, נו, חוץ מהפעם הזאת שכתבתי קצת על פיזיקה בגיל 17 כשכתבתי את שני הפרקים האחרונים של ספרי העתידי, "הטעויות של איינשטיין".
טוב, נו, ואולי היו לי עוד "מעידה" או שתיים בסגנון
הנושא שכתבתי עליו הכי הרבה עד עכשיו, הוא על עצמי (תעמיד פני מופתע
סדרת הספרים הכי ארוכה שכתבתי, אני כותב אותה בימים אלו, ועוד לא החלטתי אם לחלק את סך כל החומר ל-7 ספרים או ל-8 ספרים, אבל אני מניח שעוד נראה בנוגע לזה, ואני התחלתי לכתוב אותה ב-2018, ואני כותב אותה עד עכשיו עם הפסקות באמצע, ואני מצפה לסיים אותה כבר בחודשים הקרובים, והיא צפויה להכיל יותר מ-1,000,000 מילים.
בכל מקרה, מתוך עשרות הספרים שכתבתי עד כה, שמכילים מיליוני מילים, ו-300 בקירוב שאני מעריך שיהיו בסופו של דבר, ויכילו בערך 25,000,000 מילים, פחות מ-10 ספרים מתוך ה-300, וכבר כתבתי את רוב ה-10 האלו, הם ספרי פרוזה. מה שנקרא "ספרים עלילתיים".
בין עשרת הספרים המדוברים נמצאים "האחוזה", "העולם על-פי אדריאן", "החיים הנפלאים של טריסטן", "חיים קטנים", "2088" ו-"ארצות הברית התיאוקרטית של אמריקה" (השם הזה לא טוב. אני צריך להחליף אותו בהזדמנות).
כרגע, הספר הראשון שאני מתכוון להוציא לאור, כשאתחיל להוציא לאור בסופו של דבר, בעזרת ה' לא ירחק היום, הוא ספר עלילתי, והספר העלילתי הראשון שאני מתכוון לפרסם, כרגע לפחות, הוא "העולם על-פי אדריאן".
הנה התקציר:
"אדריאן א'ובראיין הוא נער עם עבר מלא בטרגדיות שנאלץ להיאבק באופן תמידי עם שדים פנימיים ודיכאון חמור שמהם הוא סובל בעקבות עברו הקשה. האם אדריאן יצליח להתגבר על בעיותיו הנפשיות ולהשאיר את העבר מאחוריו אחת ולתמיד או שרק ישקע עמוק עוד יותר בתוך דיכאונו וייאושו, יוותר על עצמו ועל אושרו, ויאכזב את אלו שמאמינים בו?"
אדריאן הוא נער מתבגר מדוכא ומדוכדך, פסימי וציני, מיוסר ומתייסר.
והשתדלתי לתת לו מראה בהתאם.
הרבה פעמים אני עושה את זה זה בספריי העלילתיים. משתדל לתת לדמויות מראה חיצוני שלדעתי הולם אותם מבחינת המהות שלהם, האישיות שלהם, האופי שלהם והתפקיד שלהם בעלילה.
טריסטן טרנר לדוגמה מ"החיים הנפלאים של טריסטן", הוא בלונדיני עם שיער בלונד זהוב ועיניים כחולות כהות, כי הוא עשיר ומישהו שיש לו הכול, אז אני כאילו אמרתי לעצמי "יאללה על הז*ן שלי, אם כבר אז כבר" ונתתי לו להיות חתיך משגע כדי שבאמת-באמת יהיה לו הכול, בכל המובנים האפשריים.
וגם הרעיון של הספר זה להראות שתענוגות העולם השונות הן לא העיקר בחיים אלא המשפחה, החברים, הקהילה, הערכים וכדומה', אז לטריסטן צריך להיות הכול כולל הכול, כדי שכשהוא לא יהיה מסופק מזה, לא יהיה משהו שאפשר להגיד שלא היה לו ולכן הוא לא היה מאושר, חוץ מאשר מה שאני מתכוון-המשפחה, החברים, הקהילה והערכים. אז חוץ מאלו חייב להיות לו הכול, וזה כולל, וזה חייב לכלול, מראה חיצוני, כדי שאחר-כך לא יהיה אפשר לטעון שאולי מה שהיה חסר לו זה מראה חיצוני, אז הוא פשוט חייב להיות גם חתיך משגע, הבנת? עשיתי אותו אפילו יותר חתיך ממני. יש לך מושג כמה חתיך אני?!
בכל מקרה, ובתוך הראש שלי, טריסטן טרנר נראה בערך כמו סטרלינג נייט בצעירותו. כלומר בערך ככה:
צפה בקובץ המצורף 102292
רק עם שיער בלונדיני קצת יותר זהוב מזה, ועם עיניים כחולות יותר כהות מזה, כי לבחור בתמונה שצירפתי יש עיניים בצבע תכלת בעצם.
עוד כפי מה שאני מדמיין את טריסטן טרנר בתוך הראש שלי, אני מניח שאפשר להגיד שהוא נראה כמו אחד מהאחים ספראוס בצעירותם:
צפה בקובץ המצורף 102294
למרות שבעצם, הם לא צעירים מידי בתמונה הזאת? טוב, בעצם, לא בהכרח. הספר הרי מתחיל כשהוא בן 12, אז אם אנחנו מדברים על תחילת הספר, מדובר בהשוואה סבירה פחות או יותר.
אנחנו יכולים גם להשוות את המראה החיצוני שלו לזה של ג'סי מקרטני בשנות האלפיים המוקדמות:
צפה בקובץ המצורף 102295
ולדוגמה ב-"2088", לאוליבר אוטו יש שיער חום כהה ועיניים ירוקות כהות. זה כדי לשדר את הרצינות שלו, "הכבדות" שלו, והאיכויות הטובות שלו. זה כדי לשדר את הנחישות שלו, כוח הרצון שלו, והאש שקיימת בו כחבר חשוב ובכיר במהפכה רבת חשיבות. הוא נראה טוב, לא שהוא לא נראה טוב, אבל זה לא סתם עוד איזה "יפיוף" שיכול להיתפס כבחור לא רציני, כמו לדוגמה טריסטן טרנר מ"החיים הנפלאים של טריסטן".
בתוך הראש שלי, אוליבר אוטו נראה בערך כמו דבון ורקהייזר בתמונה הזאת מ-2010:
צפה בקובץ המצורף 102293
או כמו האנטר מקראקן כפי מה שהוא נראה ומופיע בציור הזה:
צפה בקובץ המצורף 102297
בכל מקרה, ומכיוון שבגאונותי הרבה (עם כל הצניעות, כן?) אני עושה את הדבר הזה, ומשתדל לתת לדמויות מראה חיצוני שלדעתי הולם אותם מבחינת המהות שלהם, האישיות שלהם, האופי שלהם והתפקיד שלהם בעלילה (ואז זה גם רק ייראה ככה יותר טוב כשיעבדו את כל הספרים העלילתיים שלי לסרטים וסדרות טלוויזיה אחרי שהם יצאו לאור וימכרו מיליוני עותקים), אז בגלל שכפי מה שהסברתי, אדריאן א'ובראיין, שהיה ילדי המועדף עליי ביותר עד שהמצאתי את אוסטין אברגרין וג'יידן ג'רארד, בגלל שכאמור, אדריאן הוא נער מתבגר מדוכא ומדוכדך, פסימי וציני, מיוסר ומתייסר, אז כמובן שכדרכי בקודש עם הדמויות בספריי העלילתיים, השתדלתי לתת לו מראה שהולם אותו, ולכן לאדריאן, הדמות הראשית של הספר העלילתי הראשון, לפחות כרגע, והספר הראשון בכלל, לפחות כרגע, שאני מתכוון להוציא לאור, יש שיער שחור כמו הלילה ועיניים כחולות כהות כמו הים.
שיער שחור כמו הלילה כדי כאילו כמו לייצג את העננה הכבדה הרובצת מעליו, ואת הדיכאון שלו, את הדכדוך שלו ואת העצבות שלו.
עיניים כחולות כמו הים, כי לעיניים שונות בצבעים שונים יש רמות שונות של יכולת לייצג בהן רגשות שונים, ומהן העיניים העצובות מכולן? ומהן העיניים שעצבות, דכדוך ודיכאון ניכרות בהן ומתבטאות בהן יותר מאשר בכל עיניים אחרות? עיניים כחולות. עיניים כחולות כהות.
לכן לאדריאן יש שיער שחור כהה מאוד ושחור מאוד, ועיניים כחולות כהות ומלאות הבעה.
שכל זה כמובן חשוב מאוד, כי בצורה דומה משהו לאופן שבו עמוס עוז כתב את "סיפור על אהבה וחושך" בצורה שכאילו כמו פונה אל חברי ועדת פרס הנובל לספרות בשטוקהולם, כך לטענתו של מבקר הספרות יצחק לאור, וזאת מכיוון שבתוך הראש שלו עמוס עוז כבר דמיין את עצמו בשטוקהולם מקבל את הפרס, כך אני ובתוך הראש שלי כבר מדמיין את העיבודים לקולנוע ולטלוויזיה, וכאשר יהפכו את ספריי העלילתיים לסדרות טלוויזיה וסרטים, לאחר שימכרו מיליוני עותקים מסביב לעולם, אז העיבודים האלו ייראו הכי טוב, והסרטים האלו והסדרות האלו ייראו הכי טוב, אם השחקנים יגולמו בצורה שהולמת את מראה הדמויות בספרים, ואם הדמויות בספריי אלו, ייראו בצורה ההולמת, כאמור, את המהות שלהם, האישיות שלהם, האופי שלהם והתפקיד העלילתי שלהם.
זה למה הוא נראה כמו מה שהוא נראה.
בתוך הראש שלי, אדריאן או'בראיין נראה בערך כמו בתמונה הזאת של אסא באטרפילד:
צפה בקובץ המצורף 102298
אבל בלי רווחים בפוני. ועם עיניים כחולות כהות יותר. ואדריאן הוא בגובה 1.85 מטר. אסא באטרפילד נמוך יותר בשני סנטימטר. ואתה יודע מה? אני לא חושב שיש לו את תווי הפנים הכי נכונים בשביל להשוות אותו, לפחות מהבחינה הזאת, לאדריאן, לפחות כפי התמונה של אדריאן שבתוך הראש שלי.
במחשבה שנייה, אולי זאת לא ההשוואה הכי טובה, אבל זה הבחור הכי דומה לתמונה של אדריאן שבתוך הראש שלי שהצלחתי לחשוב עליו בלי להשקיע יותר מידי מאמץ
בכל מקרה, למה אתה שואל? אתה רוצה לקרוא את הספרים העלילתיים שלי?
תתחיל מ"העולם על-פי אדריאן". אני חושב שזה ספר כניסה טוב אל תוך "עולם הספרים העלילתיים של מאור פז", וזה גם ממילא צפוי להיות הספר העלילתי הראשון שלי שיצא לאור.
אם קשה לך לחכות, אז כבר פרסמתי את הפרק הראשון של ספר אחר שלי, ספרי העתידי "2088", שפעם קראתי לו "אוטופיה של ביטחון" אבל הבנתי שזה שם לא-משהו, ממש פה בתפוז, בשרשור שדווקא בחרת להתעלם ממנו בזמנו:
הפרק הראשון של ספרי העתידי, "אוטופיה של ביטחון". מקווה שתאהבו. | תפוז פורומים (tapuz.co.il)
קריאה מהנה
תראה מה שקורה עכשיו באונ' קולומביה.
אבל זה שיש מצלמות בתוך החדרים הפרטיים של האנשים (ע"פ סיפרך) אני לא מאמין שאי פעם יתכן דבר כזה
בטח לא בארה"ב שהם הכי חרדתיים לפרטיות שלהם.
הם היו כל כך חרדתיים שהערבים ניצלו את זה בציניות רבה והורידו להם את המגדלים הכי חשובים בניו יורק.
עד ספטמבר אלאבן יכולת לעשות מה שעולה על רוחך בארה"ב ואף אחד לא היה שואל אותך לשם מה.
hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
גם אני בעד שהמדינה תשלוט במוסדות ההשכלה הגבוהה ובמוסדות ההשכלה בכלל (כלומר גם בתי-הספר).
אני דווקא יותר מתעניין במה שקורה בהרווארד, אוניברסיטת החלומות שלי
האמת שזאת כבר יותר מציאות מבדיון.
בכל חדר בכל בית בארצות הברית יש מכשירים טכנולוגיים כלשהם. טלפונים, מחשבים, טאבלטים. לכל אלו יש מצלמות ורמקולים, וה-NSA יכול לגשת על דעת עצמו לכל מצלמה ומיקרופון של כל מכשיר טכנולוגי בארצות הברית בפרט ובעולם בכלל.
בכל רגע נתון, אנשים רבים בסוכנויות ביון רבות, יכולים לגשת לכל מצלמה וכל מיקרופון של כל מכשיר טכנולוגי בעולם שרק יש לו כאלו, שרק בא להם.
הסיבה שזה לא קורה בפועל, זה כי לא כל בן-אדם נחשב לאיום, וכי גם אין כל-כך הרבה תקציב בשביל סוכנויות הביון ובשביל כוח אדם. זה פשוט לא ישים.
אפילו בספר שלי, 2088, שבו יש מצלמות בצורה מפורשת, שתלויים בפינות החדר, למעלה, במפגשים המשולשים שבין שני קירות והתקרה, בכל חדר בכל בית בארצות הברית, ואפילו שרבע מתקציב המדינה מופנה אל ה-NSA ורבע מכוח העבודה במשק עובד שם, הם עדיין לא מצליחים לצפות בכמויות החומר האסטרונומיות בשלמותם, ולכן צופים "רק" בכל המצלמות של רק כל החדרים של רק כמה עשרות מיליוני בני-אדם, מתוך אוכלוסייה בזמנו של 400 מיליון אמריקאים נכון לאותו זמן.
לכן, וכבצורה של תעדוף, ה-NSA צופה רק במצלמות ומקשיב רק לשיחות של כל האנשים המשתייכים רק אל המעמדות (כי בספרי האנשים מחולקים למעמדות) 1 ו-6.
המעמד 1 הוא המעמד הכי גבוה, והאנשים האלו עוברים הכי הרבה פיקוח והשגחה מכיוון שדווקא הם האנשים הכי חשובים, ולכן אלו האנשים שהכי חשוב לשמור אותם בתלם.
המעמד 6 הוא המעמד האחד לפני אחרון, והוא המעמד הכי נמוך למעט מעמד 7, ולכן דווקא מעמד 6 הוא המעמד הכי מסוכן, ולכן דווקא האנשים האלו, יחדיו עם מעמד 1, עוברים את הכי הרבה פיקוח והשגחה.
מעמד 7 הוא קטן מאוד, וזאת בעקבות התחלופה הגבוהה שבו. מעמד 7 אלו אנשים שמוגדרים כסכנה לביטחון הלאומי, ודינם הוא מוות. והוא כולל בתוכו רק אנשים שירדו מדרגה 6 (או גבוהה יותר אבל בדרך כלל זה אנשים שהיו בדרגה 6 קודם) לדרגה 7, והאנשים האלו מוצאים להורג מאוד מהר. כבר ביום המחרת.
אוליבר אוטו ומשפחתו משתייכים למעמד 1. המעמד הגבוה והיוקרתי ביותר. ככה הוא קרוב למוקדי הכוח והשליטה, ויכול להשתתף במהפכה, על-ידי התגייסות לצבא והפיכתו לטייס קרב.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.