רציתי לפרסם בפורום דרום אבל האתר סגור כרגע
בינוניות הייתה לו אישה יפה וילדים מקסימים, היה לו בית בשכונה יוקרתית וג'יפ משפחתי גדול, הוא היה עובד בחברה מצליחה ומשקיע בבורסה. בלילות הוא היה מקריא סיפור לילד הקטן שלו, ואחר כך הולך להתייחד עם אישתו היפה. בבקרים הוא היה שותה קפה שחור עם כפית סוכר, מנשק את אישתו לשלום ונוסע לעבודה ב-7 וחצי בדיוק. בכל יום שישי אחרי מעשה אהבה עם אישתו הוא היה נשאר ער משהו כמו שעה ובודק שאישתו ישנה. כשהוא היה משוכנע שהיא ישנה הוא היה יורד למוסך, פותח את הדלת ומניע את האופנוע "סופטייל" הישן שלו, אישתו והילדים בכלל לא ידעו שהאופנוע עובד הם חשבו שהוא סתם לאספנות. הוא היה רוכב באופנוע במשך כחצי שעה עד שהיה מגיע ליעדו. הוא היה יורד בכניסה למבנה ישן ואומר שלום לשומר בכניסה, השומר תמיד היה מהנהן לכיוונו ולא מוציא מילה. בתוך המבנה הוא היה פוגש אדם זקן שהיה מודיע לו באיזה שעה הקרב שלו ומול מי. הוא היה עולה לזירה ומכה בכל כוחו כל שבוע יריב אחר, בדרך כלל היריבים שלו היו בני 20 שהיו זקוקים לכסף מהיר והיו מוכנים לחטוף ולהחטיף מכות בשביל הכסף הזה. אחרי הקרב הוא היה שוטף את הפנים מהדם שהצטבר עליהם ומדליק סיגריה, לאחר מכן הוא היה יוצא מהבניין ולוקח כסף מאותו אדם זקן שאמר לו מול מי הוא נלחם. את כל הכסף הוא היה זורק להומלס הראשון שנקלע בדרכו, הוא עוד לא ראה הומלס שלא היה מאושר, בכל זאת סכום של 3 ספרות ולפעמים אפילו 4 מאדם אקראי שרוכב על אופנוע. הייתה לו אישה יפה וילדים מקסימים... אבל החיים שלו היו בנונים. הכל היה רגיל, החיים שלו היו משעממים, הכל היה כמו צליל מונוטוני שחוזר על עצמו תמיד. מזל שכל יום שישי הוא היה חוטף מכות שגרמו לו לזכור כמה החיים שלו מוצלחים. מה דעתכם על הסיפור? לקוח מבלוג כשלהוא בישרא
בינוניות הייתה לו אישה יפה וילדים מקסימים, היה לו בית בשכונה יוקרתית וג'יפ משפחתי גדול, הוא היה עובד בחברה מצליחה ומשקיע בבורסה. בלילות הוא היה מקריא סיפור לילד הקטן שלו, ואחר כך הולך להתייחד עם אישתו היפה. בבקרים הוא היה שותה קפה שחור עם כפית סוכר, מנשק את אישתו לשלום ונוסע לעבודה ב-7 וחצי בדיוק. בכל יום שישי אחרי מעשה אהבה עם אישתו הוא היה נשאר ער משהו כמו שעה ובודק שאישתו ישנה. כשהוא היה משוכנע שהיא ישנה הוא היה יורד למוסך, פותח את הדלת ומניע את האופנוע "סופטייל" הישן שלו, אישתו והילדים בכלל לא ידעו שהאופנוע עובד הם חשבו שהוא סתם לאספנות. הוא היה רוכב באופנוע במשך כחצי שעה עד שהיה מגיע ליעדו. הוא היה יורד בכניסה למבנה ישן ואומר שלום לשומר בכניסה, השומר תמיד היה מהנהן לכיוונו ולא מוציא מילה. בתוך המבנה הוא היה פוגש אדם זקן שהיה מודיע לו באיזה שעה הקרב שלו ומול מי. הוא היה עולה לזירה ומכה בכל כוחו כל שבוע יריב אחר, בדרך כלל היריבים שלו היו בני 20 שהיו זקוקים לכסף מהיר והיו מוכנים לחטוף ולהחטיף מכות בשביל הכסף הזה. אחרי הקרב הוא היה שוטף את הפנים מהדם שהצטבר עליהם ומדליק סיגריה, לאחר מכן הוא היה יוצא מהבניין ולוקח כסף מאותו אדם זקן שאמר לו מול מי הוא נלחם. את כל הכסף הוא היה זורק להומלס הראשון שנקלע בדרכו, הוא עוד לא ראה הומלס שלא היה מאושר, בכל זאת סכום של 3 ספרות ולפעמים אפילו 4 מאדם אקראי שרוכב על אופנוע. הייתה לו אישה יפה וילדים מקסימים... אבל החיים שלו היו בנונים. הכל היה רגיל, החיים שלו היו משעממים, הכל היה כמו צליל מונוטוני שחוזר על עצמו תמיד. מזל שכל יום שישי הוא היה חוטף מכות שגרמו לו לזכור כמה החיים שלו מוצלחים. מה דעתכם על הסיפור? לקוח מבלוג כשלהוא בישרא