בואו נעשה סדר בדברים
1. המצב הקיים לא יכול להימשך - מחצית מאזרחי המדינה לא משרתים בצבא, זה לא הוגן כלפי המחצית השנייה ולא תורם לשילוב החברתי של קבוצות שונות. 2. גיוס בכפיה של אלפי חרדים וערבים לצבא אינו פרקטי, לא יועיל לאף אחד ולדעתנו גם לא נכון מבחינה חברתית. ישנן קבוצות שונות באוכלוסייה ויש להתחשב בשונות שלהן. 3. חוק השירות הלאומי של מפלגת הצעירים מאפשר לחרדים, לערבים ולסרבני המצפון (משמאל ומימין) שהצבא מכיר בסרבנותם (לסרבנות מצפון יש חוקים משלה, הרעיון הוא לא שממחר בבוקר כל מי שלא בא לו להיות חייל יודיע שהו סרבן ויעשה שירות לאומי. ממש לא) להמיר את השירות הצבאי (שנעשה על פי חוק) בשירות לאומי וקהילתי. 4. השירות הלאומי יותאם למשרתים בו באופן שדומה לשיבוץ החיילים ביחידות שונות. מי שיבקש לשרת בקרב האוכלוסייה שלו, יוכל לפעול במסגרות קהילתיות, מי שמבקש לתרום לפריפרייה - ישתלב שם וכד'. יש מגוון רחב מאוד של פעילות קהילתית ושל דרכים לבצע אותה, מבלי לפגוע באורחות החיים. 5. על אותו עקרון, ניתן ללמוד בישיבה ולשלב שירות לאומי, בדיוק כמו שניתן ללמוד בישיבה ולשלב שירות צבאי (ישיבות הסדר). הכל עניין של רצון. אנחנו מוכנים להרבה פשרות והתגמשות, ובלבד שיישמר העקרון האחד - כולם נותנים למדינה. 6. כל הרעיון הוא ליזום את החוק בשיתוף הנציגים החרדים והערבים בכנסת. הנחת העבודה אומרת שגם האוכלוסייה החרדית וגם האוכלוסייה הערבית צריכות לרצות לקחת חלק במהלך ובכך להגדיל את מידת ההשתלבות שלהן בחברה. זה אולי ייקח זמן והתהליך יהיה ארוך ומורכב, אבל התוצאה הסופית תהיה אותה תוצאה - שירות לכולם. 7. השירות, כאמור, הוא חוק. ברגע שיבוטלו כל הפטורים הגורפים, לא תהיה ברירה אלא לשרת. עם מפירי חוק אנחנו יודעים להתמודד. לא הייתי רוצה לראות עכשיו אלפי חרדים מושלכים לכלא, אבל די בסנקציות בסיסיות כדי לשכנע. 8. למשל שלילת הטבות, או הגבלה במקומות עבודה מסויימים ובאקדמיה. למדינה יש יכולת לצ'פר את מי שנותן לה על חשבון אלה שלא נותנים אבל אוהבים לקבל. 9. מצד שני, חיילים ירוויחו הרבה יותר, בוגרי שירות לאומי וצבאי יקבלו הטבות במשכנתאות ובלימודים אקדמיים. ננסה ליצור פה דפוס חברתי חדש.