רק התחלנו... לא לראשי!

רק התחלנו... לא לראשי!

טוב, אנחנו בטירונות חי"ר... ואתמול בערב טלפון מאחד החבר'ה שאומר, XXX נירצחה אתמול בפיגוע, תודיע לבן שלכם, הם היו מאוד קרובים.
פתאום, אני מבין שבכלל אין לנו שום אמצעי קשר לילד שאינו הטלפון שלו... מה לעשות? הוא בשטח והטלפונים סגורים ומוחזקים אצל הסגל. בסוף הצלחנו דרך 4 אנשי קשר להגיע למפקדים שלו והוא התקשר...
יש לי רק מילים טובות לומר על הסגל שלו ששיחרר אותו להלוויה, אפילו שזה היה בשעה שלא היה לו סיכוי להגיע במועד אליה... ככה זה כשאתה צפוני והוא נמצא אי שם בצד השני...
"אבא הסעות בע"מ" מייד התיישב בדום מתוח על ההגה והביא את החייל באיחור קל להלוויה. שעתיים מנוחה ויש לי עוד איזה 9 שעות נהיגה (הלוך ושוב)...
סתם פורק, התמודדות עם מוות מתסכל של חברה קרובה כבר מההתחלה... משיחה איתו עוד לא נראה שקלט מה קורה... נראה איך יחזור אחרי ההלוויה

מה נגיד, שלא נדע... עצוב
 

r i n i

New member
בהחלט עצוב


ויקח זמן עד שיעכל את המשמעות האיומה של זה.
לגמרי לא ברור מאליו היחס של הסגל הפיקודי שלו, שמחה שהיו מספיק רגישים לעניין ושחררו אותו.

ולענין ההסעות.... זה ברור, לא?

שנשמע בשורות טובות
 
למעלה