רק למי שמבין בנושא - חרדות

[אמא של דפנה]

רק למי שמבין בנושא - חרדות

מזה כ-8 חודשים שבת ה-13 מתעקשת שיש לה חרדות.
לא היא לא בטיפול מדי פעם להרגעה אני מאפשרת לה לוותר על פעילויות שונות
לפעמים מדובר במשהו שהיא ממש אוהבת והיא מוותרת.

אתמול היינו חייבים להזמין לה משקפיים חדשים ולא היתה ברירה אי אפשר לעשות
את הבדיקה בשבילה, הסברתי לה מה שהסברתי, וביקשתי שתבוא אלי לקניון אני מחכה לה.
כשסיימנו את הקניה היא שאלה בשקט איך נראים כדורים להרגעת החרדה ואמרתי לה
שגם לי וגם לסבתא יש משהו טבעי ואם היא ממש תרצה אני מוכנה לתת לה.
בזמנו לי זה עזר.
היא מסרבת.
פוחדת גם מהכדורים.

בקיצור מישהו עבר את זה?
יכול לספר לי האם זה חולף או שעכשיו אני אבלה איתה את שנותיה הטובות בחרדות?

תודה
ולא לפרסם בעמוד ראשי.

 

[תוהה באפילה]

תבלי איתה אצל פסיכיאתר

יש מה שניקרא שיטת היתרון היחסי תני לבאל מקצוע שיטפל בה

את רוצה להסתמך על תשובות של אנשים שאת לא מכירה בפורום אינתרנתי חופשי
ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוד שפסיחיאטר יכול לתת כדורים מותאמים למטופל בכמוטת ובחוזק ובהשפעה

 

[yamkachol]

חחח... כל מילה פנינה. נהנתי מהסגנון- ותומך

בהיגיון.

 

[פלגיה]

יש שיטות ואסטרטגיות

אגב, את הקניונים למיניהם גם אני לא סובלת, ומשתדלת להימנע.
בכל אופן, כאשר החרדות גוברות ומפריעות לתפקוד תקין (כמו לא לקבל משקפיים....) אז יש טיפולים שיכולים לעזור. הטיפול הרווח נקרא CBT - "טיפול קוגניטיבי התנהגותי", שכולל חשיפה מבוקרת למוקד או למוקדים של החרדה. טיפול לא קל, אבל האורך שלו הוא פגישה שבועית במשך 3 או 4 חודשים. בעיני שווה לנסות לפני טיול תרופתי.

 

[תוהה באפילה]

ילד זה לא נעכבר מבחנה

שעושים עליו נסויים

אני וזוגתי תמיד בחרנו בשיטה המהירה החזקה והטובה ביותר לטפל בבעיה

עד שינסו 3 חודשים כאן 4 חודשים שם הילד יכול להדפק וזה תקופה עדינה ושברירית גיל 13
מתחילים לגלות את המין והמיניות הציצים גדלים מתחילים להשקיע בלבוש למה לדפוק לילד את החיים בניסיונות

 

[תוהה באפילה]

ומוסיף

יכול לדפוק את הלימודים בתיכון להפיל את הדימוי העצמי ואת החיים בעתיד

פסיכיאתר זה לא קללה זה כמו כל רופא ולא כל מי שהולך לפסיכיאטר נחשב כמו הדעה הרווחת שהוא משוגע

 

[פלגיה]

זה לא מבחנה, זו שיטת טיפול ידועה

זכותכם לבחור בשיטה שלכם, ואנשים אחרים יבחרו אחרת. אם ילדה חוששת מכדורים, וגם אנשי מקצוע לא מתלהבים מהחומרים שבכדורים האלה, אני חושבת שאפשר לתת לה את הקרדיט ולאפשר לה לטםל בדרך אחרת. הדרך האחרת דורשת יותר עבודה, זה נכון, אבל גם זה דבר חשוב ללמוד בחיים. לא הייתי רצה לכדורים, וזו דעתי.

 

[יעלעל]

עדינות בבקשה

כשכותבים תגובות לאנשים, במיוחד על טיפולים וגישות, אשמח לקצת עדינות. למשל לכתוב "בחרנו בשיטה שלדעתינו היא המהירה והטובה" כי הרי מחקרית לא בדקת את שאר השיטות ואתה לא ממש יודע איזו גישה עדיפה. לא נהוג לכתוב על משהו שאחרים מציעים או בוחרים לעשות שזה לא נכון, שזה שגוי ועוד. גם לא נעים לקרוא שמישהו אחר כותב שמה שאתה עושה זה 'ניסוי על עכברים במעבדה'.
בקיצור, קצת צניעות ועדינות בכתיבה כדי שלכולם יהיה נוח לכתוב כאן, לשאול שאלות ולקבל תשובות.
תודה

 

[פלגיה]

למעשה

אני יכולה לספר שהשתתפתי כנחקרת במחקר המשווה את CBT לטיפול תרופתי-פסיכאטרי. אז זה לא מופרך מצידי לחשוב שהשיטות שקולות. גם אנשי מקצוע חשבו את זה, לפחות כהשערת מחקר.

 

[יואלהב]

בדיוק מה שהתכוונתי להציע

 

[yamkachol]

ויש כל מיני אנשים, ורק איש מקצוע ראשי להמליץ!

על בריאות לא הייתי מסתמך על מה "שפלונית אלמונית" המליצה בחום רב, לנסות.
זה לא "מבקש עצות איך לנקות את וילון האמבטיה" . מקסימום הלך הוילון.
אפשר לנסות, אך יתכן ואם לא תיהיה הצלחה,
אח"כ לא יהיה שיתוף פעולה מצד הבת.

 

[yamkachol]

רשאי

 

[פלגיה]

אז אפשר לסגור את הפורום

 

[yamkachol]

החיים אינם שחור או לבן.

 

[פלגיה]

אה, באמת?

כי זה מהשאני אמרתי ובתגובה נעניתי ש"רק איש מקצוע יכול להמליץ". אבל מי יידע לאיזה איש מקצוע ללכת? אה... אנשים רגילים. שפועלים בפורום. וזה בדיוק מה שהמלצתי: לפנות לאיש מקצוע, העוסק בתחום טיפול מבוסס ומוכר.

 

[קליספרה]

מבינה מאוד - קחי אותה לטיפול

חבל על הסבל שהיא עוברת.
חרדות זה משהו שהולך ומתבסס ומעמיק ונורא קשה להפטר מזה אחר כך. אם היא לא רוצה כדורים תנסו פסיכולוג בשיטת ה- CBT
הוא גם ינסה לרדת לשורש הדברים (אולי היא חוותה משהוא אמיתי והיא לא רוצה לשתף אתכם ואלה לא סתם חרדות), הוא יתן לה תיק כלים להתמודד עם החרדה וגם יכוון אותה בעדינות הלאה, לטיפול תרופתי. אם צריך.
מסכנונת - זה לא קל - שיהיה לה בהצלחה

 

[אחותו של שקספיר]

לא הייתי מקלה ראש בתחושות שלה

גם אם היא קוראת חרדה- למשהו שאינו חרדה.

אם היא "מתעקשת שיש לה חרדות"---אז אולי יש משהו.

לא הייתי מסתמכת על עיצות וירטואליות כאלו ואחרות

אלא פונה לאיש מקצוע לאבחון והגדרה ובחירה אח"כ בין שיטות הטיפול הקיימות.

גילוי נאות- לא עברתי חרדות בביתי,אבל מכירה חברה טובה עם בן חרדתי- זה מאד לא פשוט להתמודד לאורך השנים (מצטערת ) גם כשיש טיפול זה לא כל כך קל.

 

[מכון חיבורים1]

שלום אמא של דפנה

כהורים אנו פוגשים בפחדי ילדינו פעמים רבות יותר ממה שהיינו רוצים. יחד עם זאת חשוב לזכור כי פחדים התפתחותיים הם דבר צפוי ונורמלי בהתפתחות הילד. למעשה, מעטים הילדים שלא חווים פחדים כלל, וזהו כבר מצב שאינו נחשב רצוי. לכן כאשר הילד שלכם חווה פחד כזה או אחר אין סיבה לדאוג – נוכחותו של הפחד לא בהכרח אומרת כי ילדכם זקוק לעזרה מקצועית. המשמעות היחידה היא כי ילדכם מתמודד עם הרבה דברים שאינם צפויים וחורגים מגבולותיו הבטוחים של הבית.

אם לילד בעיות שינה, הוא לא אוכל כהלכה, מסרב לצאת מהבית, נמנע ממשחקים בחוץ או מלכלוך ונמצא במצוקה רבה באופן תמידי ומתמשך, יתכן והוא חווה פחדים התפתחותיים. במקרים כאלה רצוי לפנות לקבלת עזרה מקצועית של פסיכולוג ילדים, על מנת לבחון אם לילד יש נטייה לחרדה. גם אם ההורה עצמו מרגיש שהוא לא יכול להתמודד עם פחדי ילדו ולספק להם מענה מתאים רצוי שיפנה לטיפול. הפרמטר המרכזי לשיקול הוא עד כמה הפחדים מפריעים לתפקודם התקין והיומיומי של הילד ושל המשפחה. כמו כן צריך להבחין בין פחד מולד לפחד נרכש. למשל רתיעה מנביחה רמה של כלב היא פחד מולד, אך לפתח פוביה מכלבים לאחר נשיכת כלב, זהו פחד נרכש. במקרה כזה רצוי לטפל בפחד כדי להראות לילד שלא כל הכלבים נושכים.

בברכה, צוות מכון חיבורים.

 

[ben 911]

לדעתי אין הורה שאינו חוה חרדות שונות ומגוונות

הבן שלי למשל חרד קשות דווקא מקטנועים.

הוא רק שומע קטנוע והוא תיכף מתחיל להחוויר
ולבכות כאילו שרוכב הקטנוע זה השד בכבודו.
טוב, אני לא חושב ללכת עכשיו לפסיכיאטר בגלל זה..
אבל אני עם האצבע על הדופק
רואה לאן החרדה הזאת הולכת
ניסיתי פעם לעשות לו "הפוך על הפוך".
גם לי יש קטנוע משלי
ניסיתי לפתות אותו לשבת על הקטנוע, לא בנסיעה חלילה
אלא סתם כשהקטנוע עומד על הדורגל.
הוא טס משם כל עוד נפשו.

בסדר, אז בינתיים אני מחבקותו חזק עד שהקטנועים בסביבה חולפים להם.

אני רק מקווה שהחרדה הנוכחית תלך ותתפוגג
שלא תתפתח למשהו מפחיד יותר.

 

[אחותו של שקספיר]

לא בר השוואה חשש ושל פעוט בן שנתיים

לחרדה מוצהרת של נערה בת 13.

יש הבדל בין חששות, פחדים
לבין חרדה.