רשמים משיחה

רשמים משיחה

בסופו של דבר איבדו המראות את צבעם והפרחים נתנו ריח של מוות. הזעקה והלחישה התגודדו סביב תנוכים ערלים ושפתיים צלופות הזיכרונות פרשו כנפי מטאטא והתרסקו על התקרה. בסופו של דבר דבקה הלשון אל החיך והחלידה אל תוכו מתוך שהכול נאמר. האורלוגין התאבן אל הקיר ורוחות רפאים התהלכו בפרוזדור המואר בטפטוף של זרחן. המשימות הקדושות העלו קורים קדושים של עכביש והמכונות הכבירות נפלו קרבן לעשבים שוטים. לוחצי הכפתורים ומושכי החוטים עושי הלהטוטים השעינו גבם אל הקיר והניחו לשמש לקדוח בהם עיוורון. החלילן חלף בממלכה שלך, אדון.
 

femme

New member
אורי והרשמים

בשני הבתים הראשונים השכלת יפה להעביר תחושה קשה ומצמררת של מקום עזוב ומיותם, בו שולטות היום רוחות רפאים. "איבדו המראות את צבעם והפרחים נתנו ריח של מוות." "הזיכרונות פרשו כנפי מטאטא < משפט יפה מאד והתרסקו על התקרה." "האורלוגין התאבן אל הקיר ורוחות רפאים התהלכו בפרוזדור המואר בטפטוף של זרחן." את הבית האחרון אני פירשתי להשתלטות הטכנולוגיה והמיכון על חשבון עובדים, קרי אנשים בשר ודם. "החלילן חלף בממלכה שלך, אדון." החלילן במקרה זה סוחף איתו לאבדון את האנשים והנשארים הם רק לוחצי המכונות העיוורים. אם ראיתי נכון, אז יש כאן קשר לבתים הראשונים שמתארים את השתלטות הרוחות במקומות ששקקו חיים קודם לכן. יצירה יפה וחכמה ואני רק מקווה שפירשתי אותה נכון. אולם כפי שכבר נאמר כאן בפורום, הפירוש וההבנה בעיני הקורא. יפה מאד ואבקש מכולם לשים לב לניק המקורי שלי
. שלך,
 
הרשמים האלה../images/Emo39.gif

אורי, הדימויים שלך יפים ומקוריים, הקצב והסגנון טובים, אבל.... לצערי, לא הבנתי מה אתה רוצה לאמר. מזכיר איזה סרט בדיוני - משהו כמו הארי פוטר... אשמח אם תסביר.
 
ובכן פרח

תארי לעצמך שאת מנהלת שיחה עם מישהו. נניח שאת דנה עמו בקץ יחסיכם. ותוך כדי שהמילים נאמרות, בהירות ומנוסחות כראוי, הכל משחיר סביבך, הכל קמל. יאוש וחידלון פוקדים אותך כשאת מבינה שאהוב לבך יוצא מחייך. את עוד מנסה לענות, להגיב, להציל את המצב, אבל עמוק בפנים את מבינה שאין כבר טעם, אפילו ששפתייך עוד נעות. עכשיו, אם תרצי, קראי את השיר שוב, ופרשי לך אותו כרשמים משיחה.
 
אחרי ההסבר../images/Emo39.gif

אורי, עכשיו באמת ברור יותר. בקריאה אחרי ההסבר - 2 הבתים מסתדרים לדעתי טוב והם עצמם ממש טובים. הבית השלישי ושורת הסיום נותרו "סתומים" (רק מבחינת תכנם והקשר לקודמים). אני מעלה שאלות, ברשותך - אולי שם השיר מינורי מידיי לתוכן? אולי נחוץ איזה הסבר בגוף השיר (הרי השיר, מרגע שעזב אותך, כבר לא יוכל להיעזר בך כפרשן)? זו רק דעתי, וכמובן שאתה יכול לא לקבל. וחוצמזה - מבינה מאוד את התחושה הקשה. כל פרידה היא קשה. וכמוה - ניכור.
 
השיר אכן עצמאי

והוא קיבל פרשנות מיוחדת ויפה מאוד בעיניי, בתגובה של FEMME (או שמא FE MME? עוד לא הבנתי את זה). אני מאמין גדול בכך שהשיר משתנה ברגע שהוא פוגש את פנימיותו של הקורא. לכן, ההסבר האישי שלי מיותר במובן מסויים, למרות שאני שמח ששאלת ושניתנה לי ההזדמנות להסביר. עושי הלהטוטים ומהמכונות הכבירות הם סמל למעבירי זמן ומסיטי תשומת לב כמו טלוויזיה, אינטרנט וכו', המהווים פעמים רבות אמצעי מיפלט מפני קשיים אמיתיים. כל אותם אמצעים בטלים ומבוטלים מהרגע הנורא בו מתרחשת השיחה ועד בכלל. החלילן מהמלין גזל את ילדי העיר, ולכן את עתידה. כגוזל העתיד הוא מסיים גם השיר הזה. תודה על ההתעניינות פרח :)
 

קסנדרה*

New member
רשמים משיחה

בסופו של דבר איבדו המראות את צבעם והפרחים נתנו ריח של מוות. * עד כאן תאור מאד חזק. הצעה:נתנו אולי הפיצו הזעקה והלחישה התגודדו סביב תנוכים ערלים ושפתיים צלופות הזיכרונות פרשו כנפי מטאטא * המטאטא לדעתי אינו משרת. פרשו כנפיים והתרסקו על התקרה. בסופו של דבר דבקה הלשון אל החיך * צ"ל חך והחלידה אל תוכו מתוך * השאלה מאד יפה שהכול נאמר. האורלוגין התאבן אל הקיר * הכוונה אולי על הקיר? ורוחות רפאים התהלכו בפרוזדור המואר בטפטוף של זרחן. התאור בשני הבתים הראשונים מעלים תחושה של ריקנות ואכזבה קשה, משהו בין אלם מילולי להתאבנות בבחינת "נטוע על מקומו" ואם אני קושרת את התחושה לכותרת, משמע הדמות יצאה מהשיחה בתחושה קשה. המשימות הקדושות העלו קורים קדושים של עכביש והמכונות הכבירות נפלו קרבן לעשבים שוטים. לוחצי הכפתורים ומושכי החוטים עושי הלהטוטים השעינו גבם אל הקיר והניחו לשמש לקדוח בהם עיוורון. החלילן חלף בממלכה שלך, אדון. את הבית האחרון מצאתי ככתוב יפה אך אינו מתחבר לרעיון. אלא אם הרעיון מוסתר היטב ואני לא "עליתי" עליו. קסנדרה
 
תודה קסנדרה

בשתי תשובותיי לפרח תרבותי מצויה פרשנותי האישית לשיר, אם תחפצי.
 

קסנדרה*

New member
אורי, תודה לתגובתך ../images/Emo13.gif

אך כידוע איני מייחסת לפרשנות ערך משום שכל מה שחשוה הוא ההשתקפות של הרעיון ביצירה והבנת הקורא את היצירה. מרגע שהיצירה פורסמה אין ערך לכוונותיו ו/או פרשנותו - וזאת נאמר כבר רבות ע"י מלומדים ומנוסים ממני, קטונתי מלהמציא משהו חדש בתחום
ההע/ארות הן לעיניך ולמסקנותיך בלבד, אתה רשאי לקבל או לדחות, לשיקולך. שבוע טוב קסנדרה
 
למעלה