זו גירסה שניה שהוכנה אחרי הראשונה
וציינה שינוי בחשיבתו של טולקין. כריסט' לרוע המזל החליט שהיא מאוד דומה לראשונה, ולכן הביא מתוכה רק את קטעים שבהם יש שוני משמעותי בין הגירסאות. התדפיס של הגירסה הזו גם נגמר לפני הסוף. משהו על שני שמות מעניינים שם - * הכותרת האלטרנטיבית לסיפור היא The Tale of Tynwfiel, Princess of Dor Athro. השם הזה הוא תעתיק וולשי מדויק לשם טינוביאל (w נהגית בוולשית כמו u ו-f כמו v), והשם דור את'רו גם ממקור וולשי (אולי מקור השם העתידי דוריאת'). יש גם אולי אלמנטים ארתוריים בדמותו של המלך תינגול, כמו שהופיעה בסיפור על הנאוגלאפרינג, שממשיך ישירות את הסיפור על טינוביאל (אבל בעריכת הספר הועבר לסופו), וכזכור ארתור הוא גיבור וולשי במקורו. * שמו של החתול הרשע בסיפור הוא Tevildo, ותוארו הוא prince of cats. בזמנו ראיתי גירסה של 'רומיאו ויוליה' (אולי הסרט של זפירלי עם מייקל יורק בתפקיד הזה), ושמתי לב שאחד הטיפוסים הרשעים שם, בחור בשם Tybalt (טיבולט) נקרא בתואר דומה. השם הוא וריאציה על שם גרמני Theobald, שבהיפוך אותיות קרוב לשם החתול הנ"ל. עוד השפעה מהמחזה הרומנטי הידוע, אפשר אולי למצוא בחריזה הדומה שלו ובפואמה שטולקין כתב לפי הסיפור. אמנם טולקין באחד ממכתביו טען שהוא לא מחבב את שייקספיר, אבל נראה שהוא השאיל ממנו לא מעט (כמו היער ששינה את מקומו ב'מקבת', ועוד אלמנטים רטוריים ששיפי הזכיר בספרו 'הדרך לארץ התיכונה'). השלב הבא בפיתוח הסיפור יהיה בכרך 3, בשירת לייתיאן המחורזת. שם הוא הורחב למשהו הירואי מאוד, טראגי יותר ולמקור שהסיל תימצת - אולי יותר מדי. לדעתי הרוח האמיתית של הסיל' תימצא בפואמה הזו.