שאלה לדיון:מהו לדעתכם השלב האידיאלי להתחלת

[גדי רונן]

מסכים איתך

אבל... גם יורי ופישר וגם פוטנאם, כבודם במקומו מונח אך הם תיאורטיקנים שמהם מתחילים, ברמת השטח צריך ללכת לאורם ולא לפיהם. אני משתדל להתאים את התיאוריות לאנשים ולא את האנשים לתיאוריות ואינני מתכוון שאתה אינך עושה זאת אלא כוונתי לשאול, האם אתה יכול להביא מנסיונך האופרטיבי דוגמאות לדברים העמוקים מאד שאתה מביא?

 

[גור מלמד]

בוודאי

בוודאי שמדובר על תיאוריות שלאורן מתפתחת הפרקטיקה (אגב, גם פישר ויורי וגם פטנאם מתבססים על הפרקטיקה...). בוודאי שיש לי דוגמאות לכל אחת מהטענות האלו, אבל נראה לי שאעשה עוול אם אנסה להעלות את הדוגמאות במסגרת המצומצמת של הפורום הזה, אך אני בטוח שכל אחד מהמגשרים חווה דוגמאות אלו במהלך עבודתו ומנסיונו. יתכן ולעיתים חווינו את התופעות הללו אך לא היה לנו הסבר למתרחש, וזה מה שניסיתי לעסות במסגרת זו - לספק את ההסבר התיאורטי.

 

[איריס אבידן]

גור, שאתה אומר שלעיתים הגישור אינה חלופה

אופטימלית, אתה מתכוון לכך שכדאי לצד מסויים ללכת לערכאה משפטית? או לעיתים נכונה הפשרה על הגישור? או בוררות? או אולי משהו אחר מארגז הכלים?

 

[גור מלמד]

כשאני אומר...

לדעתי יש לעשות הבחנה בין בחירת המסלול ליישוב הסכסוך, לבין ניהול התהליך עצמו. יש מקרים שאינם מתאימים לגישור, יתרה מכך, מקרים בהם יתרונות הגישור לא יבואו לידי ביטוי אך יתרונות של תהליכים אחרים אכן יבואו לידי ביטוי. יכולים להיות קטעים בתוך תהליך הגישור הדורשים הפעלת כלי נוסף לעניין או צורך מסויים. כמו לדוגמא: כאשר צריכים לעצב הסכם, בגבולות שנקבעו בגישור אך נדרשים לפרטים. או אז ניתן להפנות את אותו הצורך לפסיקת מומחה מקובל. או אם נתגלה תוך כדי התהליך שתחום מסויים טומן בחובו אפשרות לקונפליקטים עתידיים בהם יהיו מעורבים צדדים נוספים, ניתן לבצע תהליך הידוע בשם "בניית הסכמות", או כפי שאני מעדיף לכנות אותו: "גיבוש הבנות". http://www.haskama.co.il/mediation/document/AbstractSite.pdf שליטה בתהליכים השונים שניתן להציע במסגרת "ארגז הכלים", ביתרונות ובחסרונות של כל אחד, יכולה לאפשר למשלב לעזור לצדדים לבחור את הדרך האופטימלית להם. http://www.haskama.co.il/mediation/document/ihp1.pdf