ערני לוי המקורי
New member
שאלה לי לכל ה"בוגרים" כאן
יצא לי לקרוא פה ושם מספר הודעות שבהם מצאתי כאן מספר אנשים שלמדו את הקולנוע באופן מסודר. יש כאלה 3 שנים. יש כאלה 6 שנים.... כמובן הוציאו תואר. יש כאלה שרשמו שהם רושמים הרבה תסריטים וכו' וכו'. עכשיו ,מבלי לפגוע...אני מניח שאנחנו עוד לא מכירים אתכם. ז"א,שעוד לא הצלחתם לפרוץ לשוק הזה שנקרא "קולנוע..טלוויזיה" בארץ. השאלה שלי היא : 1.איך אתם מתמודדים על הכישלון ?? (בשלב הזה,כמובן). 2.האם אלה שהלכו ללמוד 3 שנים ,הוציאו תואר וכו'....עדיין מאמינים שהם יכולים להשתלב בתעשייה ולהתפרנס מזה אפילו?? 3.מה אתם עושים בד"כ בחיי היום יום שלכם?? כי אני מנחש שאתם בטח אנשים מאוד מאוד יצירתיים,כאלה עם אמירה וכו'..אבל אני גם מנחש שצריך להתפרנס ממשהו....לא?? אז מה אתם עושים בין לבין ואיך אתם מסתדרים עם זה? האם זה לא מוריד מהביטחון העצמי שלכם?? שאולי אתם לא כ"כ מספיק טובים..ולכן צריכים בין השאר ללכת ולעבוד באיזה משרד בתור פקיד או פקידה. ואני מתכוון שיענו לי רק אלה שציינו שהם למדו כ"כ הרבה שנים..הוציאו תואר.....כותבים תסריטים (והרבה) וכו' וכו'... לא תיכוניסטים או כאלה שעוד חלב על השפתיים שלהם...והשאיפות בשמיים. תודה רבה על ההתייחסות. ערן לביא
יצא לי לקרוא פה ושם מספר הודעות שבהם מצאתי כאן מספר אנשים שלמדו את הקולנוע באופן מסודר. יש כאלה 3 שנים. יש כאלה 6 שנים.... כמובן הוציאו תואר. יש כאלה שרשמו שהם רושמים הרבה תסריטים וכו' וכו'. עכשיו ,מבלי לפגוע...אני מניח שאנחנו עוד לא מכירים אתכם. ז"א,שעוד לא הצלחתם לפרוץ לשוק הזה שנקרא "קולנוע..טלוויזיה" בארץ. השאלה שלי היא : 1.איך אתם מתמודדים על הכישלון ?? (בשלב הזה,כמובן). 2.האם אלה שהלכו ללמוד 3 שנים ,הוציאו תואר וכו'....עדיין מאמינים שהם יכולים להשתלב בתעשייה ולהתפרנס מזה אפילו?? 3.מה אתם עושים בד"כ בחיי היום יום שלכם?? כי אני מנחש שאתם בטח אנשים מאוד מאוד יצירתיים,כאלה עם אמירה וכו'..אבל אני גם מנחש שצריך להתפרנס ממשהו....לא?? אז מה אתם עושים בין לבין ואיך אתם מסתדרים עם זה? האם זה לא מוריד מהביטחון העצמי שלכם?? שאולי אתם לא כ"כ מספיק טובים..ולכן צריכים בין השאר ללכת ולעבוד באיזה משרד בתור פקיד או פקידה. ואני מתכוון שיענו לי רק אלה שציינו שהם למדו כ"כ הרבה שנים..הוציאו תואר.....כותבים תסריטים (והרבה) וכו' וכו'... לא תיכוניסטים או כאלה שעוד חלב על השפתיים שלהם...והשאיפות בשמיים. תודה רבה על ההתייחסות. ערן לביא