שאלה לי לכל ה"בוגרים" כאן

[ערני לוי המקורי]

שאלה לי לכל ה"בוגרים" כאן

יצא לי לקרוא פה ושם מספר הודעות שבהם מצאתי כאן מספר אנשים שלמדו את הקולנוע באופן מסודר. יש כאלה 3 שנים. יש כאלה 6 שנים.... כמובן הוציאו תואר. יש כאלה שרשמו שהם רושמים הרבה תסריטים וכו' וכו'. עכשיו ,מבלי לפגוע...אני מניח שאנחנו עוד לא מכירים אתכם. ז"א,שעוד לא הצלחתם לפרוץ לשוק הזה שנקרא "קולנוע..טלוויזיה" בארץ. השאלה שלי היא : 1.איך אתם מתמודדים על הכישלון ?? (בשלב הזה,כמובן). 2.האם אלה שהלכו ללמוד 3 שנים ,הוציאו תואר וכו'....עדיין מאמינים שהם יכולים להשתלב בתעשייה ולהתפרנס מזה אפילו?? 3.מה אתם עושים בד"כ בחיי היום יום שלכם?? כי אני מנחש שאתם בטח אנשים מאוד מאוד יצירתיים,כאלה עם אמירה וכו'..אבל אני גם מנחש שצריך להתפרנס ממשהו....לא?? אז מה אתם עושים בין לבין ואיך אתם מסתדרים עם זה? האם זה לא מוריד מהביטחון העצמי שלכם?? שאולי אתם לא כ"כ מספיק טובים..ולכן צריכים בין השאר ללכת ולעבוד באיזה משרד בתור פקיד או פקידה. ואני מתכוון שיענו לי רק אלה שציינו שהם למדו כ"כ הרבה שנים..הוציאו תואר.....כותבים תסריטים (והרבה) וכו' וכו'... לא תיכוניסטים או כאלה שעוד חלב על השפתיים שלהם...והשאיפות בשמיים. תודה רבה על ההתייחסות. ערן לביא

 

[zoetrope]

אני

למדתי שנתיים בקמרה אוסבקורה בחיפה ולאחר מכן התחלתי לעבוד בכמה תפקידים זוטרים פה ושם, מה שממש לא היה בשבילי. בשנתיים האחרונות הייתי מדריך לוידאו ותקשורת לבגרות במכון בחיפה בתקווה לשלב זאת עם כתיבה. לצערי לא היה כך הדבר. לאחר התפטרותי השנה התחלתי להתרכז יותר בכתיבה באופן אינטנסיבי, למרות שעדיין רחוק ממה שהייתי רוצה (כנראה שאני סובל ממחסור באנרגיה נפשית). לגבי עבודה - אני מחפש כרגע לאחר שנתיים קשות אך מקסימות של לימוד. על הכוונת דברים הקשורים כמובן, כגון חברת פוסט פרודקשן. אך בעיקר אני מנסה לכתוב ולהגיש עבודות לתחרויות וקרנות בתקווה להרים פרויקט. עוד דברים מהצד הם עבודה על קליפ מזדמן, אך אינני מצפה לתמורה כספית ראויה. מה שכן, אני אולי לא הדוגמה הטובה ביותר בשבילך, כי אני באמת חסר מרפקים. ואם אתה יכול לדחוף את עצמך למקומות ולהתבלט דרכך כבר חצי סלולה. שיווק עצמי ו"השתחלות" למקומות הן מיומנויות חשובות אף יותר מיכולת עשייה קולנועית בסביבתנו זו.

 

[ערני לוי המקורי]

אז זה בדיוק העניין!!!

מה שמסקרן אותי לדעת הוא איך אתה מצליח אז להמשיך בחייך הרגילים?? ז"א,,אני מתרשם שאתה מאוד יצירתי וחשוב בשבילך שתהיה לך אמירה....ולא נראה לי שעבודה אחרת כמו ,מלצרות,פקידות ,שליחות או מה שזה לא יהיה....יכול לספק אותך. ובכל זאת,הבנתי ממך שאתה לא ממש מצליח להתפרנס מזה...אז אתה בטח עובד בעבודות מהסוג שציינתי מקודם. אז השאלה אם זה לא מוריד מהביטחון שלך? שאולי אתה לא מספיק טוב? איך אתה מתמודד עם הידיעה שאתה טוב..ובכל זאת..אתה לא מצליח להתברג עם אלה שכן נמצאים בתחום ומרויחים יפה מאוד. (לדוגמא..יאיר לפיד שעכשיו בערוץ 2 רצה הסידרה שלו. שאישית אני מאוד לא אוהב אותה.אבל נגיד. דווקא את זה הייתי רוצה לשמוע.

 

[אורן גאוי]

זה העניין פה בארץ ...

אף תסריטאי לא יכול להרשות לעצמו "לחיות" מהמקצוע הזה בלבד , תסריטאי בתחילת/אמצע דרכו בכל אופן . קח לדוגמא שחקן כדורגל (או כל ספורט אחר) מתחיל , הוא לא יכול להסתמך על העניין שהוא ירוויח עשרות אלפי דולרים ויחייה בלי בעיות , לכן יש ספורטאים שלומדים בכל זאת . קח לדוגמא אותי (למרות שאני בכלל בתחילת דרכי ולא דוגמא טובה כל כך) , אני עוסק בתסריטאות , אך לא יכול להאמין שזה מה שיחזיק אותי בחיים (למרות שזה החלום בעצם) . אני אישית גם לומד סיעוד (אח מוסמך) , זה גם חלק ממני . לסיכום , לפי דעתי הענייה , תסריטאי טוב צריך לדעת לא לוותר , להמשיך ללא סוף לנסות , אך להשאיר לו "באקאפ פלאן" .

 

[ערני לוי המקורי]

מקבל את רוב דבריך..אבל...

בעניין התסריטאות אז יכול מאוד להיות שאתה צודק...כי מדובר באמת בתחום שהוא פחות מפותח. אבל תסכים איתי שישנם כדורגלנים בארץ שלנו שמרויחים ממש ממש מצויין!! כמו שיש מאמנים טובים מאוד שמרויחים ים של כסף. (400 אלף דולר לעונה-דרור קשטן למשל. כמו שיש זמרים בארץ שמרויחים מממש ממש טוב--הם ממש לא הרבה....אבל אלה שנחשבים ל "טובים" כמו שלמה ארצי למשל...מרויחים ים כסף! ויכולים בהחלט לחיות מזה. ברור שיש גם את כל הזמרים הפחות טובים (מי בעצם קובע???) שמרויחים גרושים ע"ע חנן יובל,סי היימן וכו' וכו'..... אז כפי שאתה רואה בכל תחום יש את היותר טובים שיכולים לכלכל את עצמם יפה מאוד...ויש את הפחות טובים שצריכים בנוסף לעבוד בעוד עבודה. (שלפעמים לוקחת מהם את רוב שעות היום שלהם) ואז בעצם המקצוע שלהם הופך לתחביב. אני טוען שאם אתה מרגיש שאתה לא מתקדם לכיוון של "הגדולים" במשך כך וכך שנים...עדיף שתפרוש.....כדי שלא להיות פתאטי. כי אין יותר פתאטי מבנאדם בן 40 למשל...שגר בדירת חדר..מרויח 4000 ש"ח....וממשיך במה שהוא "חושב" שהוא טוב....מבלי לדעת מתי לסיים את זה. זה הקטע

 

[אורן גאוי]

אתה רואה את הדברים שחור ולבן ...

וזוהי לא הדרך הנכונה , יש בחיים יותר משחור ולבן .

 

[ערני לוי המקורי]

אורן..זה לא עניין של שחור או לבן!!

אין לי בעיה אם מישהו רוצה לעסוק במשהו בתור תחביב!! אבל,אני בדיעה שאם אתה מספיק מוכשר אז אתה גם תוכל להתפרנס מזה. נקודה!! אז במקרה של תסריטאות,אז זו באמת בעיה...כי באמת התחום הזה לא כ"כ מפותח אצלינו. חוץ מלמשל סיגל אבין שכל שנה דופקת עוד כמה אלפי דולרים לטלנובלות בערוץ 3...או התסריטאים של "ארץ נהדרת"...וכו' וכו'...אין באמת "תסריטאים" שעושים רק את זה ומתפרנסים מזה. אבל בגדול: הראייה שלי היא לא בדיוק שחור או לבן. היא מציאותית! ואם יש מישהו שחושב שהוא ממש מוכשר... והוא ממש לא מאלה שממסתפקים בבינוניות אז אני בספק אם הוא יצמח להיות בנאדם מאושר אם בערב הוא יכתוב תסריטים למגירה...ובבוקר הוא יעבוד בתור סוכן מכירות או מוכר פלאפל. זה פשוט לא עובד ככה. זה מה שאני מנסה להסביר לך.

 

[zoetrope]

אז ככה

אני לא ממש מצליח להמשיך בחיים הרגילים. גיליתי שאני כבר לא מסוגל להחזיק בעבודות "רגילות" כשאני נכנס לראש של עשייה. לא מסוגל. דפוק. פעם פקפקתי ביכולות שלי. השנה האחרונה שינתה הכול. אין לי ספק שאנשים מקושרים יותר ימשיכו להזרים כסף לכיסם. ואף גרוע יותר, אנשים לא מקושרים וחסרי כישרון. יצא לי לראות מה בוחרים פה. מה הטעם של הקרנות והתחרויות. מה הולך ומה מוכר. המסקנה שלי די עגומה, האמת. אני לא מתאים לפה. כשכתבתי ביומיים משהו מטופש במכוון - הוא הגיע לשלב שני בתחרות. הדברים שהשקעתי בהם שהוגשו באותה תחרות - התעלמו מהם לחלוטין. יש קו מסוים ליצירות הישראליות הנבחרות. דתיים/ערבים/צבא/הסטוריה/אנשים קשי יום והסיפור הנוגע ללב שלהם. מה שנרשם אצל לקטורים כ"אותנטי". אותי זה מבחיל. פיזית. לקח לי זמן להבין מה שכל בחור צריך להבין מסירוב של נערה במקום להיעלב. זה לא אומר שאתה פחות טוב. זה אומר שאתה לא הטעם שלהם. אני הייתי רוצה לראות סרטים של צ'ארלי קאופמן נעשים בארץ. דברים שלא מתעסקים רק באחד על אחד של החיים. דברים עם מחשבות שמעבר. כמו משלים. סיפורים שמתרחקים מהמציאות כדי להגיד משהו עליה. עד סוף השנה אני מתכוון להמשיך ולנסות. ואז אני מתכוון לנשום עמוק, למצוא עבודה סבירה ולכתוב באנגלית. אני מניח שאני לא נוסך בך הרבה תקווה, אבל מי יודע, המצב עוד עשוי להשתנות... אתה מוזמן לסייר ללינק בחתימה שלי כדי לבדוק עד כמה מחורבנת הכתיבה שלי

 

[pink cigarette]

לא תוכל לראות צ'רלי קאופמן נעשה כאן

מסיבה פשוטה - לישראלים אין עתיד. אנחנו לא חושבים על המחר, על עוד שנה, על עוד שנתיים. רק על ה"עכשיו", כי אנחנו כל כך מפחדים שייקחו לנו אותו. אין לנו 400 שנות הסטוריה באותו בית או איזור שירגיעו אותנו שאם מחר יירד גשם אז מחרתיים אולי לא. אנחנו לא כרתים או משהו בסגנון. מנטאליות של ישראלים. ובסופו של דבר המנטאליות הזאת תחסל אותנו, אבל בלי להכנס לפוליטיקה. אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך - בכל אשר תפנה. הלכתי לראות עד כמה הכתיבה שלך גרועה

 

[ערני לוי המקורי]

אין קשר!!

אנשי העסקים...אלא שמשפיעים על התקשורת בארץ...רוצים להרויח!! ולכן,המטרה היא לעשות ולהקים דברים שיהיה שכר בצידם. ואז לוקחים את כל המוכשרים שיכולים לתת לאותם בעלי ממון את הדבר הזה שנקרא "רייטינג" " הצלחה" "פירסום" "פופולאריות". החל מכתיבת טלנובלות....בימוי של תוכניות....פיתוח טוקשואו וכו'... אין מה לעשות!!! ואני האמת,בעד זה. מי שרוצה לכתוב או ליצור בשביל 100 אנשים...שיעשה את זה בביתו הוא. אנחנו לא צריכים לפרנס מישהו כזה. נקודה.

 

[זוכר כל רגע1]

בגלל שבצעירותי אהבתי קולנוע

למדתי לפני המון שנים בקורס שפתח דוד גרינברג שהיה מחלוצי הקולנוע בארץ ואחד המרצים היה זאב רב נוף בשנים האחרונות הפקתי שני וידאו קליפים אחד צילם ביים וערך בני ברמן וזה היה שיר להפסקת עישון ששרה באנגלית סוזי מילר.(אפשר לשמוע את השיר באתר שלי מתנה מוסיקלית.הוידאו קליפ השני הוא שיר על הומלס שאני כתבתי וצילמה במאית צלמת בשם יפה כהן.

 

[tzvikabinder]

מה עושים? עושים!

ידידי, כל מי שלומד קולנוע יודע מראש שזה לא ג'וב קבוע לכל החיים אבל זה לא נכון לכולם. בתחום הזה יש מקצועות. מי שמתמחה בעריכה או בצילום בהחלט יכול למצוא עבודה בתחום, רק צריך ליצור קשרים ולהתמיד. לבמאים ותסריטאים יותר קשה, כי הם מייצרים לעצמם את העבודה. יש אנשים שחיים מקרנות. כותבים הצעות לכל הקרנות, וכשמקבלים קרן, אפשר לחיות מזה כמה חודשים ולעבוד על סרט/סדרה וכו'. אפשר כל הזמן להציע רעיונות לחברות הפקה או לערוצי טלוויזיה. השוק הישראלי משווע לתוכן מקורי, אבל קברניטי הערוצים הם פשוט שמרנים ולא נוטים ללכת על רעיונות חדשניים או על אנשים לא מנוסים. רק עם הרבה יוזמה חוצפה וכישרון אפשר לשבור את זה... לפעמים זה מתסכל, אבל זה אפשרי. כל יומיים נפתח כאן ערוץ חדש, ופשוט צריך כל הזמן להציע הצעות ולא להתייאש.

 

[ערני לוי המקורי]

אוקיי הבנתי....

אוקיי. אז אם אפשר לסכם את הדיון הזה אז אפשר לאמר שכל עוד אתה מאמין בעצמך....ויודע שזה הייעוד שלך (ליצור,להתעסק באמירה,להקים דברים,לכתוב וכו' וכו'..) אז תמשיך ותמשיך עד שתגיע לאן שאתה חושב שאתה ראוי. ובמקביל,תמצא דבר שיכול לפרנס אותך ,איכשהו,כדי שלא תיחשב לתסריטאי או לאמן פתאטי ..שבגיל 30 ,אמנם כותב למגירה או מביים לעצמך....אבל גר עדיין עם ההורים. (סתם דוגמא) אוקיי.