שאלה למי שעושה או שעשה דיאליזה

[miko007]

שאלה למי שעושה או שעשה דיאליזה

איך יודעים במכון כמה משקל להוריד לי... כלומר איך הם מחשבים את המשקל היבש...? איך הם יודעים אם מה שהעליתי זה נוזלים, מסת שריר או שומנים... המשקל די פרמיטיבי אני יודע שיש משקלים מתוחכמים שמחשבים לחוד , נוזלים, מסת שריר ושומנים... האם כדאי להשקיע ולקנות משקל כזה הביתה? חג שמח והרבה בריאות עומר

 

[Avraham F]

"משקל יבש"

משקל יבש, הוא המשקל המינימלי אליו צריך לשאוף בהפחתת נוזלים בזמן דיאליזה. המשקל היבש הוא הערכה למשקל בו לאחר טיפול הדיאליזה, כאשר ההרגשה טובה ללא ירידת לחץ דם דראסטית. המשקל היבש מחושב לאחר כמה טיפולי דיאליזה ומשתנה לרוב כלפי מטה משך הזמן, עם ירידה בבצקות הגפיים. מטופל דיאליזה לא משנה את משקלו היבש תוך זמן קצר. הוא לא אוכל כי הוא עם תיאבון קטן. מה שחשוב לאחיות היא התוספת של הנוזלים, אותה הם מכוונים להפחתה, אולם אף פעם לא בהורדה חריגה. ההמלצה היא שלא לעלות יותר מק"ג נוזלים ליום (קשה אבל אפשרי). מאזניים (משקל) מתוחכם, המודד מסת שריר, שומנים ונוזלים, אינו יעיל למטופלי דיאליזה, שחייהם אינם נורמלים. במקום להוציא כסף מיותר, שהרי אתה נשקל במכון 3 פעמים בשבוע, חסוך לקראת ההשתלה, אם צפוייה. משך הזמן תתרגל לעניין ההגבלה בשתייה, במיוחד בתקופה הקרירה שהחלה. חג שמח, בריאות טובה יותר ואיחולים להשתלה (אם אפשרית) קרובה ומוצלחת. האם גם בתשובה זו יש ציניות ?

 

[miko007]

תשובה מלאה

אני אבדוק את תשובתך עם הרופאים ואתן את ציונך בהקדם חג שמח והרבה בריאות עומר

 

[שרית(^_^)]

הערות

אברהם כתב "מטופל דיאליזה לא משנה את משקלו היבש תוך זמן קצר. הוא לא אוכל כי הוא עם תיאבון קטן." זה אמנם ענין סובייקטיבי ואינדיבידואלי, אבל הטענה הרווחת (גם בין הרופאים) היא שאצל מרבית המטופלים (במיוחד הצעירים)התיאבון דוקא משתפר מאד לאחר התחלת טיפולי הדיאליזה וכתוצאה מכך, המשקל היבש דוקא מתחיל לעלות בהדרגה, לפחות בחודשים הראשונים. ההסבר לכך הוא שרמת האוראה ושאר הרעלים, אשר בד"כ גורמים לבחילות ולירידה בתיאבון, שנצברו אצל חולה באי ספיקת כליות עד שהחל בטיפולי הדיאליזה, מתנקים מהגוף ולכן חל שיפור משמעותי בתיאבון ועימו עליה במשקל היבש. והרחבה נוספת בנושא: משקל יבש הוא משקל הגוף "נטו", ללא עודף הנוזלים שצוברים חולי דיאליזה בין טיפול לטיפול, בגלל העדר שתן. סימנים ליבוש יתר, כלומר - הוצאת כמות נוזלים גדולה מדי וסיום דיאליזה עם משקל נמוך מהמשקל היבש הרצוי יהיו, למשל: לחץ דם נמוך מדי (סיסטולי 90~100 דיאסטולי 50~60), סחרחורות, התכווצויות ברגליים, רמת המוגלובין והמטוקריט גבוהים מדי בבדיקת הדם (מכיון שהדם מרוכז מדי) והרגשה כללית רעה. ייבוש יתר מזיק מאד לגוף, בעיקר לעיניים ולמעיים, וכן עלול לגרום לסתימה של הפיסטולה, ולכן עדיף תמיד להשאר עם מעט עודף נוזלים מאשר להוציא יותר מדי נוזלים. אגב, ביפן קיימת שיטה למדידת המשקל היבש ע"י צילום רנטגן פעם בכמה חודשים. בצילום מודדים את רוחב הריאות בהשואה לרוחב צל הלב. כאשר הם שווים ברוחבם, זה אומר שהאדם במשקלו היבש ולא בעודף נוזלים. כאשר רוחב צל הלב גדול מרוחבן של שתי הריאות, זה אומר שהוא בעודף נוזלים. אתה מוזמן לבדוק גם את תשובתי עם הרופאים

שבת שלום.

 

[miko007]

תודה רבה

תודה על התשובה המפורטת, באמת היא יותר מתאימה בשבילי... אני צעיר והתאבון שלי מאוד התגבר לאחר שתחלתי טיפולי דיאלזיה הרבה בריאות וחג שמח עומר

 

[שרית(^_^)]

הערה נוספת

אברהם כתב "ההמלצה היא שלא לעלות יותר מק"ג נוזלים ליום" זה לא לגמרי מדויק. הכמות המומלצת לאדם רזה מעט שונה מזו של אדם בעל מימדי גוף גדולים. ולכן ההמלצה אינה בליטרים, אלא באחוזים ממשקל הגוף: בין טיפולים עם הפרש של יום אחד,ההמלצה היא לא לשתות יותר מ-3% ממשקל הגוף, ובין טיפולים עם הפרש של יומיים (למשל בסוף שבוע, כשיש גם שישי וגם שבת עד הטיפול הבא), ההמלצה היא לא לשתות יותר מ-5% ממשקל הגוף. כלומר, אדם במשקל (יבש) של 70 ק"ג רצוי שלא ישתה יותר מ-2.1 ליטר עד הטיפול הבא (ובסוף שבוע: 3.5 ליטר). לעומת זאת, אדם במשקל 110 ק"ג, רצוי שלא ישתה יותר מ-3.3 ליטר עד הטיפול הבא (ובסוף שבוע: 5.5 ליטר). עליה גבוהה במשקל בגלל שתיה מוגזמת בין הטיפולים, מעבר להמלצה הנ"ל, מכבידה מאד על הלב ולאט לאט "הורסת" אותו, ולכן אינה רצויה. בנוסף, עודף גדול מאד של נוזלים בגוף, עשוי לגרום לבצקת ריאות וקשיי נשימה, ולכן מסוכן.

 

[Avraham F]

תוסםת לתגובתי לעניין הערות

"ההמלצה" בתשובתי, היתה לפי הנהלים וע"פ הזיכרון האישי. לעניין "המשקל יבש", בהיעדר נוסחא לחישוב, היא ניתנה על פי מצבי עם תחילת הטיפולים. משקלי היבש היה בסביבות 130 ק"ג, כאשר עדיין הכליות סיפקו שתן בכמות סבירה. לפיכך, שינוי המשקל היבש אצלי, היה רק כלפי מטה, לפי התנאים ולא בצורה דרסטית. התיאבון, גם אם היה בהתחלה, הפסיק לאור ההגבלות החמורות בתזונה למטופלים. צבירת הנוזלים שהיתה לי בין טיפולים, היתה בין 3.5 ל-5 ק"ג (ליטר), תלוי במרווח שבין הטיפולים. כאשר הייתי אמור להוריד בזמן הטיפול 5 ליטר ומעלה, ההרגשה בסיום הטיפול לא היתה טובה. לאחר ההשתלה, הגעתי למשקל 120 ק"ג (שהיה אז גם בעודף, הלוואי היום). בהכירי את בעלה של שרית, אני יודע שמשקלו היבש פחות מ- 60 ק"ג. הוא התחיל טיפולי דיאליזה ללא תפוקת שתן, התיאבון אצלו באופן טבעי גדול יותר. לפיכך, כמויות הפחתות הנוזלים עובדות אצלו "לפי הספר". אצלי "הנוסחא" של 3-5% לא היתה נכונה. לסיכום, ההתנהגות של מטופל בעניין הנוזלים והתיאבון, היא אינדיבידואלית, אם כי ניתנת לשינוי רצוני. תודה לשרית על ההערות, שובך לפורום מבורך, מועדים לשמחה ושבת שלום.

 

[שרית(^_^)]

לא שזה מעניינו של הפורום

אבל סתם לידיעה

משקלו היבש של בעלי היה פחות מ-60 ק"ג לפני כשנתיים, כשרק התחיל דיאליזה (ואף ירד משמעותית אחרי הניתוח שהסתבך). מאז, לשימחתנו, משקלו היבש עלה מאד, והוא כבר מעט מעל 70 (שזה עדין נמוך מדי יחסית לגובהו ולהמלצת ה-BMI לחולי דיאליזה...). ואגב, גם הוא לא תמיד מצליח להקפיד על משטר נוזלים "לפי הספר" (3%). הנתונים הוצגו רק לידיעת מי שכן מעוניין ומסוגל להקפיד ע"פ ההמלצות הרפואיות הרשמיות.

 

[Avraham F]

תודה על העדכונים

על אחת כמה וכמה אני אומר, שכל מקרה לגופו, ללא הכללות. בריאות טובה יותר והשתלה קרובה ומוצלחת. חג שמח וגמר טוב.