girl number six
New member
שאלה ל"רב"
מדובר בסוגייה בעניין צאצא שבמשך רוב תקופת היותו קטין הוריו אמנם סיפקו לו קורת גג ומזון ממש ברמת המינימום שבמינימום אם בכלל [לגור בחצי חדר עם עוד כמה אחים בדירה קטנה מוזנחת ובשכונה של עבריינים, מגיל קטן הבוגר האחראי שנכח בבית, הורה לצורך העניין, לא תמיד הכין לו אוכל בצהריים למשל ולכן הקטין נאלץ לאלתר משהו מהמקרר שתוכנו דל - משהו שילד בגיל 5-6 לא אמור לעשות בעצמו, או שארגנו לו לעתים נדירות ארוחה אצל שכנים שריחמו עליו] צאצא שכל חייו היה מוזנח רגשית ופיזית כקטין ברמה כזו שלא למד כללי הגיינה כמו צחצוח שיניים, מקלחת ואף החלפת בגדים או תחתונים ובגיל העשרה אף היה דייר רחוב ובמהלך חייו עבר התעללות מצד הוריו פיזית נפשית ומינית ובסופו של דברהם זרקו אותו מביתם מספר פעמים. אין כאן שום קשר לדת - חזרה בשאלה, סמים, עבריינות או משהו כזה אלא שאלה בסוגיית כיבוד הורים. מדובר במשפחה שכבייכול נראית מבחוץ נורמטיבית לכל דבר. הפעם האחרונה שראה את הוריו היה כשניסו לסחוט אותו בפעם האלף כדי להוציא ממנו כסף. במידה והכסף בסכום גדול לא יהיה אצלם עד סוף היום, הוריו יתלוננו נגדו במשטרה שהצאצא גנב מהם. זו לא הפעם הראשונה שניסו לסחוט אותו אבל הפעם התלונה במשטרה נראית קרובה מתמיד. באותו המעמד, הצאצא התבקש על ידי הוריו ללכת ולא לחזור ולהבטיח שהפעם לא יחזור לתמיד. יש להבהיר שהצאצא עד לאותו היום העביר מיוזמתו כסף להוריו כל אימת שיכול היה. כשראו הוריו כי טוב, דרשו עוד באמצעות סחיטה בשיטה שצויינה לעיל. בסופו של דבר, באותו המקרה, הצאצא החליט לשים לזה סוף וסרב לשלם. ההורים הודיעו לצאצא שבידה ובערב הוא עדיין יהיה בדירה, ההורים יזמינו ניידת משטרה ותלונה תוגש במקום. הובהר לצאצא הן על ידי האם והן על ידי האב שהפעם זה לצמיתות. הצאצא שאל את האם האם היא בטוחה בשאלתה. בלי למצמץ ובשיא הקרירות היא השיבה "כן" וכך היה. כיום, כמה חודשים מאוחר יותר ההורים מעוניינים לחדש את הקשר ושלחו אליו שליחים בגלל שהוא לא עונה לטלפונים ולמכתבים מתרפסים מצידם. לא בהכרח מדובר בחרטה. הם הציעו לו אף מכונית ישנה במתנה וכמה מאות שקלים כפיצוי אבל הצאצא כבר שם את הגבול. הוא מחוייב לשים לזה סוף. זה לא שהצאצא לא צריך את העזרה הזו אבל הוא לא מוכן לחזור אחורה או לחדש את הקשר עמם. מצד אחד הוא צודק - גם אני לא הייתי מוכנה ליפול מהפח אל הפחת, הם בטח מתכננים עליו לדברים יותר גרועים. מצד שני, הבנאדם ללא משפחה [למרות שמעולם לא הרגיש שיש לו אחת] וכן הוא מחוייב למצוות כיבוד הורים.מה הדין ביהדות למקרה כזה?
מדובר בסוגייה בעניין צאצא שבמשך רוב תקופת היותו קטין הוריו אמנם סיפקו לו קורת גג ומזון ממש ברמת המינימום שבמינימום אם בכלל [לגור בחצי חדר עם עוד כמה אחים בדירה קטנה מוזנחת ובשכונה של עבריינים, מגיל קטן הבוגר האחראי שנכח בבית, הורה לצורך העניין, לא תמיד הכין לו אוכל בצהריים למשל ולכן הקטין נאלץ לאלתר משהו מהמקרר שתוכנו דל - משהו שילד בגיל 5-6 לא אמור לעשות בעצמו, או שארגנו לו לעתים נדירות ארוחה אצל שכנים שריחמו עליו] צאצא שכל חייו היה מוזנח רגשית ופיזית כקטין ברמה כזו שלא למד כללי הגיינה כמו צחצוח שיניים, מקלחת ואף החלפת בגדים או תחתונים ובגיל העשרה אף היה דייר רחוב ובמהלך חייו עבר התעללות מצד הוריו פיזית נפשית ומינית ובסופו של דברהם זרקו אותו מביתם מספר פעמים. אין כאן שום קשר לדת - חזרה בשאלה, סמים, עבריינות או משהו כזה אלא שאלה בסוגיית כיבוד הורים. מדובר במשפחה שכבייכול נראית מבחוץ נורמטיבית לכל דבר. הפעם האחרונה שראה את הוריו היה כשניסו לסחוט אותו בפעם האלף כדי להוציא ממנו כסף. במידה והכסף בסכום גדול לא יהיה אצלם עד סוף היום, הוריו יתלוננו נגדו במשטרה שהצאצא גנב מהם. זו לא הפעם הראשונה שניסו לסחוט אותו אבל הפעם התלונה במשטרה נראית קרובה מתמיד. באותו המעמד, הצאצא התבקש על ידי הוריו ללכת ולא לחזור ולהבטיח שהפעם לא יחזור לתמיד. יש להבהיר שהצאצא עד לאותו היום העביר מיוזמתו כסף להוריו כל אימת שיכול היה. כשראו הוריו כי טוב, דרשו עוד באמצעות סחיטה בשיטה שצויינה לעיל. בסופו של דבר, באותו המקרה, הצאצא החליט לשים לזה סוף וסרב לשלם. ההורים הודיעו לצאצא שבידה ובערב הוא עדיין יהיה בדירה, ההורים יזמינו ניידת משטרה ותלונה תוגש במקום. הובהר לצאצא הן על ידי האם והן על ידי האב שהפעם זה לצמיתות. הצאצא שאל את האם האם היא בטוחה בשאלתה. בלי למצמץ ובשיא הקרירות היא השיבה "כן" וכך היה. כיום, כמה חודשים מאוחר יותר ההורים מעוניינים לחדש את הקשר ושלחו אליו שליחים בגלל שהוא לא עונה לטלפונים ולמכתבים מתרפסים מצידם. לא בהכרח מדובר בחרטה. הם הציעו לו אף מכונית ישנה במתנה וכמה מאות שקלים כפיצוי אבל הצאצא כבר שם את הגבול. הוא מחוייב לשים לזה סוף. זה לא שהצאצא לא צריך את העזרה הזו אבל הוא לא מוכן לחזור אחורה או לחדש את הקשר עמם. מצד אחד הוא צודק - גם אני לא הייתי מוכנה ליפול מהפח אל הפחת, הם בטח מתכננים עליו לדברים יותר גרועים. מצד שני, הבנאדם ללא משפחה [למרות שמעולם לא הרגיש שיש לו אחת] וכן הוא מחוייב למצוות כיבוד הורים.מה הדין ביהדות למקרה כזה?