שאלה על הריון

בודקת2015

New member
שאלה על הריון

היי כולן, מקווה שזה פורום נכון
מישהי יכולה לספר מנסיונה על הריון כאישה שמנה? מספר רופאים לחצו עליי בנושא והזהירו מסכנות שונות
האם הרופאים הלחיצו אותך לפני? איך עברת את ההריון, האם הצלחת להתנהל רגיל, ואיך מבחינה רפואית (תקין?) איך הסביבה התייחסה אליך?

תודה!
 

Blue Rose

New member
הריון של שמנה...

יש סכנות. כמו בכל הריון, של כל אשה.
אני הייתי בסכנת סכרת הריון בגלל גנטיקה, וגם השמנה.
היתה לי סכרת הריון בשני ההריונות שטופלה בדיאטה בלבד. זה נחשב הכי קל , בשלב מסויים היה ספק אם בכלל יש לי באמת סכרת הריון.
במהלך שני ההריונות עבדתי פול טיים עד שלב שבו עייפות היתה לי קשה וקיצרתי מעט את שעות העבודה, אבל לא הפסקתי לעבוד עד יום הלידה.

הסביבה שמחה בשמחתי כשסוף סוף ראו עלי.... למען האמת זה הדבר האחרון שצריך לעניין מישהו/י/ם/ן בדרך להריון.

הריון ראשון התחלתי ב- 125 ק"ג ושני ב- 130+ לא ממש זוכרת.
בשני ההריונות בגלל הדיאטה- ירדתי במשקל.

יש יתרון לשמנות בהריון...מרכז הכובד שלנו משתנה פחות, אנחנו מעלות פחותץ אחוזי משקל , אז הפגיעה ברגליים וגב קטנה יותר, ואנחנו יודעות איך להתמודד עם בטן...
איך חברה אמרה לי היום...כשהיא היתה בהריון היא לא הצליחה לגרוב גרביים. אני גם בשיא ההריון לא היתה לי בעיה כזו...והייתי גדולה.

בגלל המבנה שלי, אפילו לא הייתי צריכה בגדים מיוחדים להריון.

לי יצא טוב, אבל הבאסטה נסגרה (מספיק לי שני בנים מדהימים) ולא נותנים לי להיות פונדקאית....אז אני אפרד מהשלב הזה בחיים.

רוזי! שעדיין חושבת שצריך לתת לכל מי שרוצה להיות פונדקאית - להיות.
 
מתה על שמחת החיים שלך

העגלגלה. ועל האופטימיות גם

לא קשור למשקל רגע, לא יודעת, פונדקאות לא נשמע לך נורא?
כאילו מהצד כשאני מסתכלת על זה, אני אומרת לעצמי שיש בעולם רק נסיבה אחת והיא ממש ממש לא טובה, שבה אישה הולכת ללדת וחוזרת הביתה בידיים ריקות. ובכלל, כל מה ששומעים על ההריון והלידה, על איך שהגוף והנפש מכינים את עצמם לקראת תינוק. ואז הוא נולד ואת חוזרת הביתה ו...? לא נשמע קשה? ברצינות אני שואלת. או בסקרנות.
 

Blue Rose

New member
היי עוגי


כבר הייתי פעמיים בסיפור ההריון ולידה. אני יודעת בדיוק (עד כמה שאפשר) לקראת מה אני הולכת, כולל סכרת הריון וכו'.
אני לא חושבת שאפשר בכלל לקרוא לפונדקאות לחזור הביתה בידיים ריקות....היכולת להפוך זוג למשפחה או להגדיל משפחה לאנשים שמתקשים בכך....
זה ברכה שאפשר לתת משהו כזה לאחרים.
יש לי כבר שניים. מדהימים. אחד לכל יד - לחיבוק. אחד לכל הורה - בעת בכי. מספיק לי.
ההריון לא קשה לי מידי, אם כי הדיאטה כן...אבל שיהיה- זה ממש לא הרבה כשאפשר לעזור לאנשים להגשים את החלום שלהם. ההנקות בהריון השלישי שוות ערך לצירים בימים הראשונים...זה כואב.
אבל ...לחזור הביתה ולא להיות עייפה....
הלידה האחרונה- חצי שעה אחרי שהגעתי לחדר לידה... ילדתי - ללא קרעים או כלום....אין לי שום בעיה לעשות את זה שוב...ושוב....כואב...ועובר...וכולם שמחים. רק פחות עייפים!
אז קשה...כן. כמו הרבה דברים בחיים. אבל מבחינתי- שווה כל רגע.
 
אני באמת לא יודעת

איך אני מרגישה לגבי פונדקאות.
אני מאמינה שיש נשים שבאמת, לא קשה להן ואפילו נחמד להן לפעמים- להיות בהריון.
אני מאמינה שיש נשים שמאמינות בחשיבות של לאפשר ילד למי שלא יכול ללדת ילדים ושזה באמת גורם להן סיפוק.
אבל יש בזה משהו שמרגיש לי לא טבעי. אני גם יודעת, כי הסוכניות שעוסקות בפונדקאות בארץ גם אומרות את זה, שהרבה נשים הולכות להיות פונדקאיות בגלל הגורם הכלכלי. לדעתי יש דרכים יותר טובות להרוויח כסף.
אבל כל זה לא בא להגיד שאני לא מאמינה למה שאת אומרת. זו בחירה אישית ואני מאד מכבדת אותה.
חבל שזה לא מתאפשר לך למרות שאת מאד נכונה לזה.
 
למעלה