שאלה מצוינת
דבר ראשון אתה זוכר נכון, לפני חלוקת דיבידנד נוצרים פערים בין המדד הגלום לבין הספוט, גם ב"מדד מחיר" וגם ב"מדד השקעה". איך זה יתכן? כדי להבין את זה, צריך להבדיל בין אופן חישוב המדד עצמו, שזה בסך הכל נוסחה שמבטאת מספר חסר ישות (אבל עם המון משמעות), לבין אדם שבאמת בפועל קנה את כל המניות של המדד לפי משקליהן היחסיים, ובמילים אחרות "קנה את המדד". נתחיל עם חישוב המדד עצמו: כאשר מניה מסוימת מחלקת דיבידנד, שער המניה יורד בגובה הדיבידנד (נטו). לכאורה היינו מצפים שגם ערכו של המדד שמכיל אותה- ירד קצת, כתוצאה מהשפעת המניה. ובאמת ב"מדד מחיר" זה מה שקורה. אבל ב"מדד השקעה", הבורסה לא משנה את ערכו של המדד, אלא מתייחסת אליו כאילו השקענו את הדיבידנד הזה במדד עצמו. לצורך כך הבורסה עורכת חישוב בו לוקחים את הדיבידנד (נטו) ומפזרים אותו באופן פרופורציוני בין כל שאר המניות, כך שהשער הסופי של המדד ישאר במקום- ובא לציון גואל. עכשו נעבור לידידנו שקנה את מניות המדד, לפני יום חלוקת הדיבידנד. אותו לא מעניין מחישובים, יש לו ביד מניות שאחת מהן מחלקת דיבידנד, אותו הוא באמת ובפועל יקבל לכיס! (ירצה- ישקיע אותו בחזרה במדד, ירצה- יקח אותו לכיסו) אם לא היה פער מתאים בין הגלום לבין הספוט, היה נוצר כאן רווח ארביטראז', שהרי יכולנו לקנות את המניות, למכור את החוזה ללא פער, ולשלשל לכיס את הדיבידנד כרווח חסר סיכון... ולכן בפועל מחיר החוזה הגלום יהיה נמוך יותר, בשיעור ההפרש של הדיבידנד. ההבדל היחיד ב"מדד השקעה" הוא, שביום חלוקת הדיבידנד ידידנו מחזיק את המניות בסכומים ובפרופורציות שונים מאלה שנמצאים כרגע במדד, ואם הוא רוצה להמשיך לעקוב אחרי המדד- הוא כבר לא מסונכרן (אלא אם כן גם הוא יפזר את הדיבידנד בינהן). אם תרצה דוגמה מספרית להמחשה, תגיד לי...
שאלה מצוינתאם איני טועה
לפני איזה שנה המדד הגלום באופציות של ת"א 25 , היה נמוך במידה חריגה מהמדד בפועל (מעבר לחישובי ריבית וציפיות שוק) והסבירו שהיתה צפויה חלוקת דיבידנד של לאומי בטווח של אותו חודש. אם אני לא ממציא פה משהו שלא היה ולא נברא, איך זה מסתדר עם זה שמדד 25 הוא מדד השקעה?
דבר ראשון אתה זוכר נכון, לפני חלוקת דיבידנד נוצרים פערים בין המדד הגלום לבין הספוט, גם ב"מדד מחיר" וגם ב"מדד השקעה". איך זה יתכן? כדי להבין את זה, צריך להבדיל בין אופן חישוב המדד עצמו, שזה בסך הכל נוסחה שמבטאת מספר חסר ישות (אבל עם המון משמעות), לבין אדם שבאמת בפועל קנה את כל המניות של המדד לפי משקליהן היחסיים, ובמילים אחרות "קנה את המדד". נתחיל עם חישוב המדד עצמו: כאשר מניה מסוימת מחלקת דיבידנד, שער המניה יורד בגובה הדיבידנד (נטו). לכאורה היינו מצפים שגם ערכו של המדד שמכיל אותה- ירד קצת, כתוצאה מהשפעת המניה. ובאמת ב"מדד מחיר" זה מה שקורה. אבל ב"מדד השקעה", הבורסה לא משנה את ערכו של המדד, אלא מתייחסת אליו כאילו השקענו את הדיבידנד הזה במדד עצמו. לצורך כך הבורסה עורכת חישוב בו לוקחים את הדיבידנד (נטו) ומפזרים אותו באופן פרופורציוני בין כל שאר המניות, כך שהשער הסופי של המדד ישאר במקום- ובא לציון גואל. עכשו נעבור לידידנו שקנה את מניות המדד, לפני יום חלוקת הדיבידנד. אותו לא מעניין מחישובים, יש לו ביד מניות שאחת מהן מחלקת דיבידנד, אותו הוא באמת ובפועל יקבל לכיס! (ירצה- ישקיע אותו בחזרה במדד, ירצה- יקח אותו לכיסו) אם לא היה פער מתאים בין הגלום לבין הספוט, היה נוצר כאן רווח ארביטראז', שהרי יכולנו לקנות את המניות, למכור את החוזה ללא פער, ולשלשל לכיס את הדיבידנד כרווח חסר סיכון... ולכן בפועל מחיר החוזה הגלום יהיה נמוך יותר, בשיעור ההפרש של הדיבידנד. ההבדל היחיד ב"מדד השקעה" הוא, שביום חלוקת הדיבידנד ידידנו מחזיק את המניות בסכומים ובפרופורציות שונים מאלה שנמצאים כרגע במדד, ואם הוא רוצה להמשיך לעקוב אחרי המדד- הוא כבר לא מסונכרן (אלא אם כן גם הוא יפזר את הדיבידנד בינהן). אם תרצה דוגמה מספרית להמחשה, תגיד לי...