שאלה

nav27

New member
שאלה

קרה לכם שהושפעתם לרעה מאדם אחר?(נעשיתם רעים יותר) אני מרגישה שהמצב שלי בבית משפיע עלי למרות שהוא ניהיה רגוע יחסית.אני עושה דברים שמעולם לא היתי עושה.אני לפעמים מסתכלת על עצמי ולא מאמינה שכזאת אני,אני כאילו `תכננתי`להיות אחרת..אבל כל פעם זה חוזר להיות אותו הדבר-אותם הורים,משפחה,..שאני פשוט לא מצליחה להיות טובה איתם יש לי כ`כ הרבה שנאה בלב..אבל אני יודעת שהבית שלי זה תרוץ..פשוט ניהיה לי קשה לאהב.... אני מרגישה שאני שיש לי חיים ואני עוברת על ידם אני בכלל לא חיה אותם...מצטערת שהיתם צריכים לקרוא את כל זה..פשוט היתי חיבת לפני שהלכתי לשון..
 
../images/Emo201.gifקבלי חיזוק ממני

בהמשך היום אוכל לכתוב באריכות, אבל כרגע אני מחזקת אותך
 
חושבת יחד איתך לאור מה שכתבת

ראיתי בכרטיס שלך שאת בת 16, זה מאד מאד חשוב משתי שסיבות: א. לא לבזבז את השנים היפות מגיל 16 עד גיל 18. ב. לקחת כל הזמן בחשבון שמגיל 18 את הולכת לצבא ועוזבת למעשה את הבית. עכשיו ככה, עד גיל 18, את יכולה למצוא לעצמך עיסוקים, ולהיות פחות בבית, ללמוד יחד עם חברות, להתנדב, להדריך בתנועות נוער, ללכת לחדר כושר, לחוגים, ללכת לעבוד בצהרון בעזרה עם ילדים ועוד מגוון אפשרויות שיתנו לך גם נסיון, גם כסף, גם חברים חדשים וגם קצת ריחוק מהבית. מגיל 18, את כבר במילא עוזבת את הבית וממשיכה לחיות את החיים האישיים שלך. בבקשה בבקשה ממך, שלא יקרה לך מה שקרה לי, שכל הזמן התעסקתי במה שכולם מסביבי אומרים עלי, ורוצים ממני עד שבסוף לא שמעתי את עצמי, בבקשה אל תבזבזי את החיים על כאב ועל עצב - מספיק שאני עברתי את זה - וזה אבוד. תעשי חיים, תלמדי ותצליחי ותצאי עם חברים בגילך, תצחקי הרבה תצטלמי, קניות, סרטים כל מה שיכול לעשות לך כייף. מכל הלב שתהיי מאושרת!
 

nav27

New member
תודה!!!

את צודקת בכל מילה.אני באמת מנסה לגרום לזה לעבוד..אני יוצאת הרבה (עכשיו אני לומדת)ומשתדלת לא להיות בבית הרבה.וזה באמת טוב ככה.רק שלפעמים יש לי נקודות שבירה (כמו באותו היום..)שמתגברת אצלי השנאה בלב(אני מתאפקת המון( כלפי אנשים בחיים שלי,שאני נעשית אפטית למה שקורה איתי שזה פשוט העתק למה שאני עושה בבית..אבל אני מקוה שזה יעבור לי.וכמו שאמרת-ימצא דברים אחרים לעשות אני חושבת שזה יעבד..תודה על הכל!!
 

ny22

New member
מנהל
הי, יש לי מה לומר לך...

קודם כל - קבלי
ענק. אני רוצה לספר לך איזה סיפור: לפני הרבה זמן היה איזה איש אחד שרצה לדעת מה משמעות החיים. הוא בירר וגילה שיש איזה נזיר סיני אחד שנמצא אי שם בכפר נידח בסין שיודע את התשובה. הוא עבד הרבה וחסך כסף כדי לנסוע לשם, אחרי כמה שנים של עבודה, כשהיה לו מספיק כסף, הוא עזב את ארצו ונסע לסין. גם שמה הוא עשה מסע לא קל של כמה חודשים שכלל הרבה הליכה ברגל והגעה למקומות נידחים בתאנים מאוד לא פשוטים. אחרי אותו מסע ארוך שנשמך לא מעט חודשים הוא הגיעה אל אותה ביקתה שבה חי אותו נזיר. האיש ניגש אליו ושאל אותו בהתלהבות: "תגיד לי, אתה זה שיודע מה משמעות החיים?". הנזיר חייך ואמר "כן, אני יודע מה משמעות החיים!". האיש, שחיכה כבר כמה שנים לתשובה הזאת, לא יכול היה להתאפק ואמר לסיני "נו, אז מה משמעות החיים?". הסיני סימן לו לשבת על איזו כרית שמולה היה שרפרף קטן, מזג לו כוס תה ואמר "אתה רואה - זאת משמעות החיים!!". האיש חשב לכמה שניות ואמר: "באתי לכאן אחרי כל-כך הרבה זמן, עברתי דרך כל-כך ארוכה ומתישה וכל זה בשביל לדעת שמשמעות החיים היא כוס תה?" הזקן, שכל הזמן חייך, הוריד ראת החיוך מפניו, חשב כמה שניות ואמר: מה, היא לא?!". למה סיפרתי לך את זה? מהסיבה שמשעות החיים היא דבר מאוד לא ברור. ממש כמו החיים עצמם. כתבת: "אני מרגישה שאני שיש לי חיים ואני עוברת על ידם אני בכלל לא חיה אותם..." מה זה בדיוק "החיים"? אם את שואלת אותי - החיים זה מה שאת עושה מהם. כמעט כל אחד יגיד לך שהוא פיספס את החיים או דבר דומה... זה שענת אומרת שהיא פיספסה, לא אומר שזה אכן כך, זה אומר שזה מה שהיא הרגישה. את לא רוצה להרגיש החיים עוברים על ידך? תחליטי שהם לא יעברו, תחליטי שאת תשני את החיים שלך (בהמשך ההודעה אני אפרט על זה יותר) וככה ההרגשה שאת מפספסת את החיים לא תהיה וזה מה שחשוב! בשביל להרגיש את זה, אני מאמין שאם תעשי איזה שינוי משמעותי בחיים שלך - אז תרגישי שלא פיספסת אותם (אגב, כשאני מתכוון לחיים, אני מתכוון גם לגיל שלך, לשנים הללו של 16-18). כי שינוי אמיתי באמת יגרום לך להרגיש טוב ויגרום להבין שבאמת ניצלת את מה שיש לך. כתבת שהשמפחה גורמת לך להיות יותר "רעה" ויותר "שונאת", אם הבנתי נכון. יש לי הצעה בשבילך - אולי תלכי להתנדב באיזה מקום? נראה לי שהתנדבות תראה לך את הצד הטוב שבך ותגרום לך יותר לאהוב. זה מאוד לגיטמי מה שאת מרגישה, את חיה במציאות שאולי לא נותנת לטוב שבך להתבטא ולצאת החוצה. מה שאת צריכה בעיני, זה את המקום הזה שייתן לטוב שלך לצאת החוצה וידע ולהעריך אותו. את מבינה, המון פעמים אנחנו אנשים אוהבים (החלפתי את הטוב באהבה), אבל הסביבה לא יודעת להעריך את האהבה שלנו ואז נראה לנו שנאחנו "שונאים". בהחלט ישנן תקופות שבהן המשפחה לא יודעת לקבל בנו דבר כזה או אחר. מה שאת צריכה זה למצוא מקום שידע להעריך ולקבל את האהבה שלך ואז תראי שאת בהחלט מסוגלת לאהוב
בהצלחה!
 

nav27

New member
אהבתי את מה שכתבת!!!

הסכמתי איתך בכל מילה!!זה היה מחזק ומעודד!!!/tapuzforum/images/Emo13.gifתודה ענקית על הכל!!!בהצלחה... .....סליחה שהגבתי עכשיו רק מקודם ראיתי את ההודעה../tapuzforum/images/Emo8.gif
 
למעלה