שאלה

[1רוח סת המקורית]

שאלה

ילדתי בת 6 ו4 חודשים מוגדרת כהיפוטונית דבר המתבטא בבסרבול במוטוריקה הגסה ווטוריקה העדינה היוצר לה גם קושי בהתארגנות, קושי תפסיתי מבחינת תפיסת המרחב ורגישות מרובה למצבה היוצר לה לחצים רגשיים המייצרים בה את הקושי להפתח לאחרים ולכן מבחנים ואבחונים היא מאוד לא מבטא את מה שהיא שווה למותר לציין בעיני היא ילדה חכמה ורגישה (את מבחן האוביקטיבות שלי כבר עברתי עוד בהיותה תינוקת כאשר צויין בפני שבתי לא תראה , לא תלך ולא תבין. בעוד אני התנגדתי לכל תוצאות האבחונים וצדקתי כמובן . היא הולכת יפה , רואה אך זקוקה למשקפיים לרוחק ראיה ואפילו לא מספר גדול 2.5 . מבינה דברים מאוד יפה , בעלת זכרון מצויין, יודעת לשאול שאלות , סקרנית מאוד, רגישה ) טוב לצורך עניני ברצוני להשאירה שנה נוספת בגן אך בעירה לא מסכימים הפנו אותו לשרות הספיכולוגי שם היא אובחנה והפסיכולוגית שהתעלמה ממש מבעיות המוטוריות שלה מאחר שלא נראית הגבלה כמו שיתוק וקשה לה להבין מה זה היפוטוניה ונתנה לצייר לעבור על קווים וכד' החליטה שהיא זקוקה לחינוך מיוחד ואני מתנגדת כמובן . כעת ביתי צריכה לעבור וועדת השמה ויש לי כמה שאלות 1. האם כדאי לי לעבור וועדת השמה 2. מה החוק האמיתי לגבי השארות בגן 3. תוך כדי עיון בפורום ראיתי שיש אפשרות לשלחה לב"ס רגיל לכיתה רגילה וששם היא ישלבו לה גם עזרה בנקודות הקשות לה ? מחכה לתשובתכם המהירה ותודה מראש

 

[1רוח סת המקורית]

בוקר טוב לכם

הייתי שמחה לקבל תשובה בנוגע לשאלתי - במידה ויש לכם תשובה, אך גם אשמח לקבל תגובה כלשהי על מנת שאדע שקראתם תודה מראש רוח סת

 

[עדו בן צבי]

איזה סיוע היא כן מקבלת לבעית

ההיפוטוניה ולבעיות הנגררות ממנה?

 

[זהבה נ]

1רוח סת המקורית שלום וברוכה הבאה

לפורום. בנוגע לשאלות אענה לפי מספרי השאלותכך התשובות: 1 להחליט אם כדאי או לא לעבור ועדת השמה, זה מעט לא ברור, המנדט של ועדת השמה הנו לקבוע זכאות לחינוך מיוחד ולאחר מיכן יש ועדת שיבוץ כעל מנת לשבץ את הזכאים למסגרות החינוך המיוחד המתאימות, אני לא רואה זאת ככדאי או לא כדאי, אלא היכן הילדה שלך תרויח יותר ובאיזה מסגרת חינוכית היא תקבל את מקסימום הסיוע שיקדם אותה ויגשר על הפערים אם הם קיימים, בכל החלטה כאימא יש רווח והפסד בכל מסגרת הרגילה והמיוחדת, כך שלא ניתן לקבוע מראש ללא שחוות הדעת המקצועיות נמצאות מול עיניי ולהמליץ לך כן או לא חינוך מיוחד, אני סומכת על האבחון הפסיכולוגי שנערך לה כי הוא המסמך המקצועי שמסייע להמליץ האם היא יכולה להיות זכאית לחינוך מיוחד או לא. 2 החוק לגבי הישארות בגן לשנה נוספת בדרך כלל אומר רק אם זו המלצה לאחר אבחון והילד נמצא לא בשל לעלות לכיתה א', כי אחרת לא נהוג להשאיר היום שנה נוספת בגן, אם הגיע תאריך עליה לכיתה א', אינך יכולה על דעת עצמך להשאירה שנה נוספת בגן ללא המלצת השרות הפסיכולוגי ואצלך הבנתי שההמלצה של השירות הפסיכולוגי היא לגן מיוחד או כיתה מיוחדת, אם הפסיכולוגית ביקשה ועדת השמה. 3 לשלוח את הילדה שלך לבית ספר רגיל, אני לא רואה זאת כמוך למרות שתמיד זו יכולה להיות אפשרות- אני מאמינה שאת אימא ערה ודואגת למצבה ותמיד נכונה לסייע לה ומאמינה ביכולות שלה לפי מה שכתבת שהיה בעברה, לשלוח אותה לבית ספר רגיל בה בשעה שהיא זקוקה לסיוע שונה ואחר ביניי זה אולי כמו לזרוק אותה למיים עמוקים כאשר היא אינה יודעת לשחות ואפילו אין לה גלגל הצלה. לסיכום אני ממליצה לך: 1 להסכים לקיום ועדת ההשמה- אם את לא מקבלת את ההחלטה את יכולה לגשת לועדת ערר ולבקש בשביךלה הזדמנות להתחיל את השנה בכיתה רגילה ואני מאמינה(לא בטוחה ב100 אחוז)אך מאמינה שיתאפשר לך לבקש להתחיל את השנה בכיתה רגילה. 2 לשוחח עם הפסכיולוגית שערכה את האבחון בכדי להבין לעומק מהם בדיוק הצרכים המיוחדים שלה ומה היא רוצה להמליץ בוועדת ההשמה והיכן היא ממליצה לה ללמוד בשנה הבאה. 3 לבקש ולקבל עותק של האבחון שנערך לילדה שלך כי את זכאית לקבל עותק שלו לפני קיום הדיון בוועדת ההשמה. 4 לעשות עם עצמך שיקולים חשובים ורציניים להתיעץ עם בני המשפחה ובן הזוג שלך מה יהיה הכי טוב עבורה בשנה הבאה לאור ההמלצות ותוצאות האבחון ולאחר מיכן לגבש עמדה וכיוון וללכת איתו תוך ראיה של טובתה של הילדה והיכן היא תקבל יותר סיוע ועזרה לעתיד שלה ולגישור על הפערים. אל תשכחי לשוב ולעדכן אותנו כאן. בהצלחה ואשמח לסייע לך ולכוון אותך שוב בהמשך. אגב, קבלי התנצלותי אם תגובתי התמהמה.

 

[1רוח סת המקורית]

תודה לך על תשובתך

בסופו של דבר הילדה תעבור ועדת השמה . אני אעדכן לגבי תשובתם .

 

[mickya]

לרוח סת המקורית שלום .

ראשית אני בהחלט מזדהה עם זהבה ועצותיה בקשר לבתך. את ובני משפחתך צריכים לעשות חושבים של רוח והפסד מה עדיף לילדה, מה פחות ילחיץ אותה והיכן הסכוי הכי טוב שלה להתקדם. במידה ןתחליטו שחינוך רגיל הוא מה שיועד לה ואפילו אם תקבלו שעות מתי"א כסיוע לשילוב, זכרו שתצטרכו להשקיע בתמיכה יומיומית מסיבית כדי לגשר על פערים. באשר לפיתוח מיומנות הכתיבה ניתן להעזר במחשב שמהוה עזר למידה חשוב ביותר. עוד אוסיף ואדגיש שהדבר החשוב ביותר שצריך לבחון בבחירת בית ספר לילדה כמו בתך הוא שבית הספר הנבחר יהיה בית ספר מכיל שרואה בקידום בתך אתגר. בברכה ד"ר מיקי אברמוביץ

 

[1רוח סת המקורית]

תודה על תשובתכם

את ההשקעה היום יומית אנו עושים ונעשה בהמשך בכל מני תחומים , עד כה היא טופלה במכון להתפתחות הילד הן בריפוי ועיסוק , הן בפיזיוטרפיה והן אצל קלינאית תקשורת. כמו כן בגן לוותה ע"י גננת שיח, וכיום רוכבת רכיבה טיפולית . העיניין הוא שמאוד קשה לי להגדיר אותה ולכן מאוד קשה לי גם לקבל את האיבחון של הפסיכולוגית. כי כאשר הידלה רוצה ללמוד או לעשות משהו היא עושה זאת די בקלות בבית צורת הביטוי שלה ההבנה, רמת השאלות שלה, הרעיונות שהיא מעלה מאוד, אפילו הבדיחות המקוריות שלה אינן באות ליד ביטוי בחברה ונראה לי לפיכך שהיא סובלת יותר מחרדה חברתית ומחרדת מבחנים ולא ממה שהספכולוגית ציינה . אציין שיש לי שלושה ילדים ולמרות הטענה שאין לבצע השוואות בין ילדים אני יכולה לומר שהילדה אינה מזדנבת אחרי הגדול ממנה ( והוא ילד שאובחן כמוכשר בבית הספר - לא גאון אך מאוד מוכשר ומוצלח) היא מצליחה להתמודד איתו בכל מני דרכים . אך בחוץ הדבר אינו בא לידי ביטוי . גם בהיותה תינוקת היא התנהגה כך כאשר היינו מגיעים לאבחון אצל הנוירולוג הוא היה ממש מרחם עלי , בדיעבד הוא ציין בפני שהוא חשב שהיא לא תלך , לא תראה ולא תבין מאחר שיש לה עיסה בראש ואני כל הזמן התנגדתי וטעניתי שהילדה שלי נורמלית לכל דבר הוא היה מסתכל עלי בחמלה ואומר שאני לא אובייקטיבת לך תגיד לו שלפני רגע בחדר ההמתנה היא בצעה מה שהוא רוצה שהיא תבצע כעת והיא פשוט לא מוכנה בן זוגי ואני היינו מסתכלים זה על זו מתוסכלים והיינו אומרים עכשיו היא עשתה את זה והוא לא היה מאמין לנו. הקטע היה שהילדה ברגע שהיתה קולטת אותו היתה משתנה כאילו הוחלפה בילדה אחרת .ובאמונה שלמה הייתי אומרת לו תראה אני איתה יום יום , אני בוחנת אותה כל הזמן ובודקת , משחקת ורואה את תגובתה ואני יודעת שאני צודקת וגם אתה לבסוף תודה בזאת וכך היה בפגישה האחרונה הוא אמר שהוא מבחין בבבעיות מינוריות ואז הוא הרשה לעצמו לגלות לי את הדיאגנוזה הראשונה של כל פמלית הרופאים והנוירולוגים שבדקו אותה - לא תלך, לא תעמוד, המוח לא מבין את מה שהעיינים רואות כי המוח בעצם רק עיסה. ואני רק עניתי במילה אחת - זוכר ? הילדה בעיני חכמה מוכשרת יש לה בעיה של היפטוניה המתבטא בקושי ליישם דברים על פני השטח, הקצב של איטי ושוב לא במחשבה אלא בישום הדברים כמו להתלבש ללכת וכד' אך גם זה נובע מהסרבול הקל שיש לה בשל ההיפטוניה.כל הקושי המתבטא מכך שהיא היפוטונית מקשה עליה מעט מבחינה ריגשית ומבחינת הבטחון העצמי ולכן לפעמים היא מעדיפה שלא לעשות על מנת שלא להיכשל או לענות שטויות ולגמור את זה מהר כדי להיפטר. כלומר לא רוצה להתמודד לכן שום איבחון שייעשה לה לא ישכנע אותו אחרת, כי אני מכירה את ביתי יותר מכל אחד. אני יודעת מתי באמת קשה לה ומתי היא מזייפת את הקושי , מתי היא משחקת שהיא לא מרוכזת ומתי היא באמת לא מרוכזת . אני יכולה להסכים עם כך שהיא מעט ילדותי ולכן הרעיון של להשאיר אותה בגן עוד שנה מאוד קורץ לי . אני מקווה שאצליח לשכנע את הוועדה ששם זה מקומה. ואםם לא אצליח נראה לי שהכניס אותה לבית ספר פתוח שידע לגשת אלה בצורה שונה .

 

[mickya]

לסיגלית שלום

אני בהחלט חושבת שבית ספר פתוח יכול לעזור לילדתך יותר מכל. שם יש פתיחות ושם מתקיימת האימרה "חנוך לנער על פי דרכו", שם יתנו לה לבחור את תכני הלימוד ויזרמו איתה. השאלה היא האם יש לידכם בית ספר כזה ומה רף הקבלה. על פניו הרעיון נראה לי יותר טוב מאשר להשאירה בגן בו חוותה חוויות שליליות. צריך להוציא אותה מהקבעון במידת האפשר. מקום חדש, גישה אחרת יקדמו אותה יותר ויעצימו את הבטחון העצמי שלה. אני ממליצה גם שהיא תגדל כלב אישי משלה, תקח אותו לאילוף, חוויות ההצלחה והתחושה של ההצלחה בביצועיו של הכלב בעקבות האילוף, חברתו ועוד ועוד... כל אלו ישפרו את איכות חייה. בהצלחה ד"ר מיקי אברמוביץ

 

[זהבה נ]

סיגלית מאחלת לך הצלחה בכל החלטה

שתתקבל ומאמינה שההחלטות שלך בהתאם לכך יהיו רק לטובתה של הילדה, עובדה היא שבעבר נחישותך ואמונתך בה וביכולותיה ויחד עם השקעה מרובה, הביאו אותה להשגים חשובים שכפי שכתבת אפילו הרופאים לא האמינו בה, בעוד שכאשר את האמנת בה, בזכות נחישותך ואמונתך היא השיגה למרות ואף על פי הקשיים. הרבה הצלחה ואני מחזיקה לכם אצבעות למזל, שתתקבל החלטה שתשביע רצונך. עדכני אותנו כאן שוב, מה היתה ההחלטה. להשתמע.