המשך
וביום השבת באו כל החכמים והצירים, לבית הכנסת, ושם נערכה תפילה בצבור בהדר ותפארת לכבוד ראש הגולה, וכאשר הגיע זמן קריאת התורה, היה ראש הגולה יצא ממקומו ועולה על הסנדל המפואר אשר עשו למענו וכל העם קמו מפניו. אחריו עלה הגאון מסורא וכורע לפניו ויושב מימינו. כמוהו עשה גם הגאון מפומבדיתא ויושב משמאלו. החזן דבית הכנסת היה מעלה את ספר התורה אל ראש הגולה והוא קורא בו, כבוד שלא זכה לו רק הנשיא מצאצאי מלכות בית דוד (ירוש' יומא פ"ז). בשבת זו נתנו לו את הכבוד לקרוא במקום כוהן (גטין נ"ט). אח"כ היה דורש בדבר הלכה או אגדה, ואם אינו יודע לדרוש דרש הגאון מסורא (לדרשת ראש הגולה נמצא זכר בתלמוד ביצה כ"א). אח"כ התפללו את התפילה "יקום פורקן" שנתקנה לכתחילה לכבוד ראש הגולה וראשי הישיבות. החגיגה נגמרה ע"י תהלוכת כבוד מביהכ"נ אל בית הנשיא ששם עשה ראש הגולה משתה גדול לכל צירי הקהלות וחכמי התורה ולכל השרים הגדולים אשר למלכות. כסדר הזה הוחג יום אחד בשנה לכבוד הנשיא בחדש מרחשון בפ' לך לך, והשבת הזאת נקראה "כלה רבתי" או "רגלא דריש גלותא", והוחג ברוב פאר כל ימי משול נשיאות הגולה בראש כנסת ישראל בבבל, או כדברי בעל שבט יהודה בשעה "שלחלוחית ממשלתה הייתה עדיין עומדה", לפי היוצא שדברי ר' נתן הבבלי התפשט המנהג אח"כ להתאסף לאספה דריגלא לא בסורא ולא בפומבדיתא כ"א בעתיקה, עיר קטנה סמוכה לבגדאד, ובדורות האחרונים לנשיאות הגולה בבגדאד עצמה, ששם היה אח"כ מושב ראש הגולה בקביעות (נראה גם מאגרת רש"ג הוצאת גולדברג עמ' 37). תקופת ראשי הגולה תולדות ראשי הגולה ושלושלת ייחוסם אינה ברורה, כי בכל המקורות שלפנינו אין רשימה שלימה ומדויקת של ראשי הגולה בבבל. בתלמודים מצויים רק ארבעה או חמשה שמות של ראשי גולה. בעל סדר עולם זוטא, ששם לו למטרה להוכיח את מוצא ראשי הגולה מבית דוד מזרובבל, מחליף שמות, והנוסחאות משובשות. ראשי גולה שיש עליהם ידיעות בתולדות ישראל, הם אלה שנהגו נשיאותם מימי רב הונא רבה וענן, ובין שניהם היה כנראה עוד ראש גולה אחד אשר שמו לא נודע. כך עלינו לצמצם את רשימת ראשי הגולה לשלושה עשר. גרץ מונה רק 12 שכהנו בימי האמוראים, מרב ושמואל עד רב הונא השני, והם: א) ענן, בדורם של רב ושמואל והאריך ימים עד חורבן נהרדעא (בשנת ד"א י"א או י"ג); ב) נתן, בדור רב יהודה בר יחזקאל ורב ששת (בשנת ד"א ג' לערך); ג) נחמיה, בדור רב ששת ורב חסדא, כנראה היה חתנו של רבן ד) עוקבן בר נחמיה הנזכר כמה פעמים בתלמוד, חי בדורם של רבה ורב יוסף (בשנת ד"א ע' לערך); ה) מר הונא הראשון אחי עוקבן, חי בדור אביי ורבא (בשנת ד"א קכ"ג=363); ו) מר שמואל (ביצה י"ד: וביוחסין, ונשמט ברשימתו של גרעץ), חי בדורו של רבא (בשנת ד"א ק"כ לערך - 360). ז) אבא מרי בן עוקבן, בן דורו של רבינא הראשון (בשות ד"א קל"ה לערך = 365); ח) מר כהנא; ט) מר יימר; י) מר זוטרא, שלושתם בני דורו של רב אשי (בשנת ד"א ק"נ-ק"פ); י"א) מר כהנא השני בנו של מר זוטרא, אשר הומת ע"י פירוז רשיעא (בשנת ד"א ר"ל=470); י"ב) רב הונא, בנו של מר כהנא השני, אשר מת אחרי חתימת התלמוד (בשות ד"א רע"א= 511). י"ג) אחרי רב הונא השני נהג נשיאותו מר זוטרא השני (נולד בשנת ד"א רנ"ו), אשר מלך שבע שנים בעיר מחוזא קרית מלך פרס, שהייתה אז עיר בירת ריש גלותא, ומת על קדוש השם (בשנת ד"א רפ"א). בגלל רדיפות המלך קבר נפסקה נשיאות ראש גולה שבבבל לזמן מה. ראשי הגולה בחמישים השנים האחרונות לממלכת פרס (640-590) הידועים בשמותיהם: רב כפנאי רב הגינאי ורב בוסתנאי. שנות ראש הגולה האחרון נכנסות לתקופה הערבית. נשיאי הגולה אשר כהנו מבוסתנאי ואילך הם: א) בוסתנאי (בין ד"א ש"ס עד ת), אחריו היתה הפסקה גדולה. ב) חסדאי (בין ד"א תס"א עד ת"צ), ג) שלמה בן חסדאי (ת"צ-תקכ"א); ד) ענן מיסד דת הקראים, ואחיו, ה) חנניה (תקכ"א-תקל"א); ו) זכאי בן אחינאי (תקל"א-תק"ס), ז) שמואל (תק"ס-תקע"ו), ח) דוד בן יהודה, ובעל מחלוקתו דניאל (תקע"ו-ת"ר). מאז לא נודע לנו אף שם אחד מנשיאי הגולה משך שישים שנה. ט) עוקבא (תר"ס-הרע"ח) אשר נדחה ממשמרתו ע"י ראש הישיבה התקיף רב כוהן צדק, י) דוד בן זכאי (תר"פ-ת"ש) איש ריבו של רב סעדיה גאון, י"א) יהודה בן דוד, י"ב) בן יהודה שנהרג, והוא ראש גולה האחרון בין השנים תש"י-תש"מ). בטול נשיאות הגולה בשנת 941 מת נשיא הגולה דוד בן זכאי, ורב סעדיה גאון, איש ריבו לפנים, התעלם מן הריב שביניהם, והחליט להושיב את בנו יהודה על כסא הנשיאות. , הוא כיהן שבעה חדשים ומת. במותו הניח בן קטן בגיל 12 שנה. רב סעדיה אסף את הנער לביתו, חנכהו והכשירו למשרה שנועדה לו. הוא היה הנשיא האחרון. לא ידוע דבר עליו, וגם שמו נעלם מאתנו. הוא נרצח בידי המוסלמים הקנאים שקנאו במעמדו ובזכרון בית דוד. מפחד קנאי המוסלמים הסכימו ראשי כנסת ישראל בבבל שלא למנות ראש גולה חדש ולבטל את נשיאות הגולה כליל.