שאלון חגים חגיגי במיוחד! והפעם- ארונות

Kangaa

New member
שאלון חגים חגיגי במיוחד! והפעם- ארונות


ארונות,
מי לא היתה בארון פעם?

חוץ מהנשים שידעו כבר בגיל 4 ומעולם לא עשו את "השיחה" כי כולם בסביבה כבר ידעו/ראו/הבינו.

בואו נדבר על ארונות!

אם השאלון קשה מדי ולא בא לכן להיחשף תחת הניק, אז יאללה, תכתבו עם כוכבית :)

גיל:

מתי הבנת שאת נמשכת לנשים:

כן/לא בארון:

אם כן, למה עדיין שם:

ואיך נראה בעינייך רגע היציאה מהארון האידיאלי ביותר:

אם לא, ספרי את סיפור היציאה הכי מצחיק/מרגש/מדהים/ כל אחד שבא לך:

באיזה גיל התחלת את תהליך היציאה מהארון:

האם היה בבום לכולם או טיפין טיפין:

מי מקבלים אותי/ לא מקבלים אותי:

ספרי על גילוי הומופוביה שנתקלת בו כלפייך אם היה או כלפי בת זוג/ חבר/ה:

הכי הפתיעו אותי בתגובה ליציאה מהארון לטובה/לרעה הם:

האם הייתי יוצאת ומנהלת זוגיות עם אישה בארון:



אם יש לכן עוד שאלות, אתן מוזמנות להוסיף משלכן!


רות,
עבור
 
חגיגי במיוחד

גיל: 31

מתי הבנת שאת נמשכת לנשים: במבט לאחור- מאז ומתמיד... ממש להגיד לעצמי- 18
רק נשים- 24/25 ככה...

כן/לא בארון: ממש לא... פשוט יש אנשים שלא צריכים לדעת עם מי אני רוצה לישון במיטה

אם כן, למה עדיין שם:

ואיך נראה בעינייך רגע היציאה מהארון האידיאלי ביותר: שאני אבוא להגיד ואחרי שתי מילים יגידו לי- אני יודעת/ידעתי/אז מה?/נפלא, נהדר......
עם אבא שלי זה היה פחות או יותר ככה... ורק הטריד אותו נושא הנכדים



באיזה גיל התחלת את תהליך היציאה מהארון: לא מרגישה שזה היה "תהליך"...
כשחלמתי על אישה- סיפרתי לחברים.. גיל 16 כזה... חשבתי תהיתי נישקתי בנים ולא הבנתי מה המהומה.. עד שבגיל 22/23 יצאתי למועדון לסביות, הכרתי משהי... ומשם- אני כאן מנהלת פורום


האם היה בבום לכולם או טיפין טיפין: קודם חברים... רק אחרי שהיתה לי חברה סיפרתי למשפחה. קודם לאחים ואחרי זה להורים (שבדיוק היו בשבוע בחו"ל אז זה הסתדר יופי)

מי מקבלים אותי/ לא מקבלים אותי:
יותר נכון לשאול- את מי אני מקבלת ואת מי אני לא....
לא מכירה אנשים שלא מקבלים אותי בגלל נטייתי המינית.
אני מניחה שלמי שזה מפריע- אני לא בקשר איתו/ה כי באמת שהוא/היא לא שווה את הטירחה..
אני כל כך שלמה עם זה.... המונח "בת זוג" יותא בצורה כל כך טבעית...
באמת שלפעמים לא ברור לי למה אנשים "מרימים גבה או פותחים קצת עיניים"
ש
נראה לי שזה הופף את זה ל"טבעי או בסדר" גם עבור הצד השומע

ספרי על גילוי הומופוביה שנתקלת בו כלפייך אם היה או כלפי בת זוג/ חבר/ה: חחח פעם מזמן.. במצעד גאווה אבל
באמת שזה לא קיים בסביבתי ואני מודעת שזה מאוד בועתי

הכי הפתיעו אותי בתגובה ליציאה מהארון לטובה/לרעה הם: אבא לטובה גדולה שבדיעבד- הוא לא הבין למה זה הפתיע אותי כל כך- ממתי זה משנה לו כל עוד טוב לי...


האם הייתי יוצאת ומנהלת זוגיות עם אישה בארון: אני חושבת שלא... למרות שזה לא שחור או לבן.
אני פשוט במקום שאני חיה את חיי איך שטוב לי וממש אין לי סבלנות או כוחות להסתיר את מי שאני...
אני לא מתגפפת בחברה...
כשהבת זוג שלי ביקשה שאני אהיה "רק חברה" מול האיש שעובד איתה צמוד וחי לידה- לא היתה לי בעיה עם זה.... ממש לא ..
אבל כשזה רגעי... בסיטואציה מסוימת...
לא כדרך חיים...



תודה על השאלון
היה כיף לענות עליו

מה שלום הדירה?

המשך שבוע מלא קסם
 

Kangaa

New member
תודה על השיתוף


הדירה נפלאה וקסומה,
תודה על ההתעניינות:)

אני חושבת שלא הבנתי את הצורך בהתחדשות ושינוי עד שלא קיבלתי בעיטה ב***.
 

פאמקי

New member
אמממ...

מי לא היתה בארון פעם? (אתחיל דווקא עם השאלה הכנראה, רטורית שלך:)...) לא נעים להגיד, אך נראה לי שאני...

גיל: נושקת ל- 40 (עוד חודש ושבוע:))

מתי הבנת שאת נמשכת לנשים: כשחברה שלי,( שלימים הפכה לזוגתי ואח"כ לאקסית שלי ועדיין חברה שלי)... נישקה אותי:).

כן/ לא בארון: הכי לא.

ואיך נראה בעינייך רגע היציאה מהארון האידיאלי ביותר: כשמישהי/ו, (שרצוי ולא סובלת שנים בארון), מתחבטת בשאלת היציאה,
והאנשים שהיא הכי חוששת מתגובתם, מגיעים ועושים (בעצמם) את ה- שיחה, ופותחים בכמה קבלה יש בהם, לא משנה מה ההעדפות שלה.
וממשיכים ב"תגידי, את מעדיפה נשים?"

ספרי את סיפור היציאה הכי מצחיק/מרגש/מדהים/ כל אחד שבא לך: אותה תשובה מלמעלה- תמיד מרגש אותי.

באיזה גיל התחלת את תהליך היציאה מהארון: 32 וסיימתי את ה"תהליך" דקה וחצי אח"כ
.

האם היה בבום לכולם או טיפין טיפין: לא כינסתי את כולן/ם וסיפרתי, אך די לא הסתרתי ועשיתי שיחות עם מי שהיה קרוב ומשמעותי.

מי מקבלים אותי/ לא מקבלים אותי: כולן/ם. ומי שלא, לא ממש נמצא בחיי או שאני לא יודעת על כך. יש לי אפילו חבר הומופוב, שלא מקבל אותנו, אך מקבל אותי.
ואיך עדיין לא הצלחתי לשכנע אותו? הוא מתחבא מאחורי טיעוני הדת ולטיעונים אלו אין לי סבלנות. אז שישאר שם, בטוחה שבתוך תוכו למד לכבד גם אחרים ש"כמוני"
.

ספרי על גילוי הומופוביה שנתקלת בו כלפייך אם היה או כלפי בת זוג/ חבר/ה: לא עולה לי ולא בטוחה שרוצה להעלות גילויי הומופוביה ולתת להם במה.

הכי הפתיעו אותי בתגובה ליציאה מהארון לטובה/לרעה הם: רבים מחבריי- תגובתם הייתה זהה: "מפתיע ולא מפתיע. מפתיע כי את הכי אשה של גברים (מה??)
ולא מפתיע בגלל הפתיחות שבך ומי שאת".

האם הייתי יוצאת ומנהלת זוגיות עם אישה בארון: אני די בטוחה שעכשיו כבר לא. ולא כי אני חושבת עליהן דברים שליליים- זה פשוט מתנגש עם ערכיי ואורח חיי.
 
למעלה