שבת וראשון ושני 15-17.4.06

שני 20:30 17.4.06 שיעור סבבה ../images/Emo8.gif

באתי לכיכר מיד אחרי השיעור יוגה המופלא והכיפי שבועז א' העביר בסטודיו זה היה פשוט תענוג, חלק היה מאתגר מאוד אבל זו היתה הנאה לשמה
. עבדתי עם שייק'ה א' על כרית כל מיני חבטות ובעיטות, הצלחתי לסמן רצפים של מכות סבבה לגמרי, יש מקום להשתפרות בהרפיה, נשימה, וזמן ממושך יותר של תרגול. הייתי מודע לזמן הפגישה וידעתי שיש לנו דק' ספורות לעבוד ואחרי זמן קצר נועה קראה לנו. היינו אני אלה, עילאי, שחר, ווארה ונועה העבירה לנו את השיעור. ברכה. להתבונן אל תוך עצמנו, זה יכול להיות מחשבות, רגשות, מודעות לגוף, וכו', להעביר את תשומת הלב אל הנשימה, חלק מהזמן איבדתי את הריכוז, חלק מהזמן הצלחתי לנשום אל הבטן, לפקוח עיניים להמשיך להתבונן בנשימה גם בדרך למקום השיעור. זיהיתי איבודי ריכוז רבים, בדרך
. נועה אומרת לי להעביר חימום וגמישות טובה, עילאי מעביר טרום חימום ואני מחליף אותו אח"כ. החימום היה ממש סבבה קצת תפסתי עילגות לרגע במילים
, אבל סבבה, אלה העבירה גמישות שהיה די מגניבה ונעימה
. נועה אומרת לנו לחשוב על טכניקה ומי שיש לו שיסמן, די נמאס לי להיתקע עם טכניקות שאני מכיר וכל הזמן שמנחים אותי אני שולף תמיד אחת מוכרת שכל הזמן נתקעת לי בתור ברירת מחדל
. אמרתי נהמר הפעם ובחרתי טכניקה מגניבה שבן לימד אותנו בשבת ועבדנו עליה די הרבה. ואותה בחרתי הייתי בטוח שאני יכול להעביר אותה בצורה טובה מאוד ובאמת הצלחתי בכך
. וגם מאוד נהניתי מזה. נועה אמרה שלא בטוח שכולנו נעביר את הטכניקה שבחרנו ובסוף כן יצא שכולנו העברנו. היו לנו חמש טכניקות מגניבות אני לא אפרט אותן רק את שלי
. טכניקה - מוצלב, אגרוף לפנים, הסטת קוף ויציאה באגרוף ישר עם טוויסט באגן אל הצלעות עם מכת ריכוך כזו, המכה עם המשטח הרחב שבין הפרקים, היד שיצאה באגרוף מחליקה כלפי מעלה ומאבטחת את המרפק, והיד השניה יוצאת באגרוף עם הפרקים כדי לחדור את המעטפת של הצלעות. הסברתי מס' פעמים ואחרי כמה דק' ראיתי שהם מתרגלים בצורה טובה מאוד. ככה תרגלנו את כל הטכניקות ורק אחרי זה קלטתי שלמדנו חמש טכניקות שזה הספק מופלא ביותר
. היו לנו כמה דק' לתרגל פורמות תרגלתי 1-2-3-4 וחמש החיות, ארבע הראשונות ניסיתי להרפות את הגוף ולשפר את איכות התנועה, להרגיש פחות מכני נוקשה, רובוטי, וכו' הצלחתי די בסבבה. את חמש החיות היה לי ממש כיף לתרגל הפעם הפעמיים שתרגלתי היו ממש מהנות וכיפיות וגם די זורמות. נועה קראה לנו היה לנו ריבוע די קטן
שבו הלכנו ושמנו לב לאחרים שאיתנו, אחרי זה להיות מודעים למרחק אחד מהשניה, לשים לב מתי כמה מאיתנו קרובים מרחק נגיעה מהאחר, היה מגניב להרגיש את זה ולשים לב
. להתחיל לגעת בעורף ובגב של מי שקרוב אלינו, ולהיות מודעים שמיהו נוגע בנו ולא להיות מופתעים, זה היה כיף ישר קלטתי כבר את ההתמקיינות של חלקנו שם
. לשלב נגיעות גם עם הרגליים בעדינות, ואז התחלנו לעשות פרה עיוורת. זה היה ממש מצחיק חלק מהזמן
. אלה הצליחה ממש להצחיק אותי שם. היה גם איזה תמהוני אחד שדיבר נדמה לי חצי ערבית או לא יודע מה ככה זה היה נשמע, צווח שם כל מיני דברים.
הלך הלוך חזור צרח מלמעלה שאנחנו נהיה הדור של העתיק משהו
, אחרי זה הוא ירד במדרגות וצרח שם ואז החליק בשלולית בקצה המדרגות
וקילל גרם לי להתפקע מצחוק
. עוד קצת פרה עיוורת ועברנו לישיבה. עבודה פנימית - להתבונן בנשימה, עם עולות מחשבות לחזור בעדינות להתבונן בנשימה, להרפות מהתרגיל עדיין בעיניים עצומות, להרגיש את הסביבה החיצונית, אפשר לסיים את התרגיל או קודם להוסיף את הראיה. ואז לסיים
אם שמעתי נכון. ברכה. היה שיעור קליל וסבבה היה פשוט ונהניתי ממנו אח"כ הלכנו לאכול אני כרמל דלית ודניאל בלחם ארז היתה אחלה ארוחה גם טעים גם מנה יפה וגם זול
. אכן מקום סבבה התווסף עוד מקום לרשימה
. עובירם עלי דברים שונים ומשונים בשבוע וקצת האחרונים, הרבה אי נינוחות בגוף, וכל מיני רגשות ומחשבות, ריחוף חוסר ריכוז חלק מהזמן, קצת כאב רגשי, קצת מתח בלסתות שאין לי מושג מאיפה צץ כי אני מרגיש די רגוע
. אני נזכר כל הזמן בכוחו של הרגע ופשוט נותן לזה להיות, אין לי כח להילחם בזה וגם משום מה כרגע אני לא רואה בזה גם תועלת
. זה יחלוף כנראה תוך זמן קצר ויפנה מקום לדברים חדשים וריפוי להגיע.
 

carmelidia

New member
17.4 ב' ערב: לשבור להם את הידיים

אופיר מתחיל את השיעור לדנה, שי אהרון, שי רוזנברג, אומיד ואני. ברכה. מיקוד: להתבונן בנשימה. גם בדרך בעיניים פקוחות. עצירה לעצום עיניים, לא לשפוט את עצמנו על אבדן תשומת לב אלא להחזיר אותה לנשימה בפשטות. מקום השיעור נמצא מרפסת אחת מתחת למקום הרגיל, בלטות עקומות ורטובות קצת. אופיר מתחיל טרום חימום ומבקש ממני להחליף אותו, אני מנסה יותר לחוש את המודרכים מאשר כל דבר אחר, לחכות כדי להיות בקצב של כולם ולראות מתי נמאס להם מתרגיל מסויים. אופיר מנחה את שי רוזנברג להעביר לנו חימום. פידבק: ספירה מהירה מדי בחלקים על הגב והבטן עד כי נאלצתי לדלג פה ושם, רצוי קצת יותר זמן על הגב להרגע ולנשום לבטן וזה - היו הנחיות כאלה אבל לא היה מספיק זמן ממש ליישם אותן. זה פידבק אישי שלי ונכון רק לשיעור הזה אבל זה מה שהייתי צריכה. טל כהן לוקחת פיקוד עד סוף השיעור ומעבירה לנו שיעור מאאאגניב בטירוף. נותנת המון זמן לגמישות עצמאית ואז מלמדת אותנו תרגיל גמישות בזוגות שלמדה אתמול באיזה פסטיבל: יושבים גב אל גב בישיבת פרפר (אפשר מזרחית אם המתיחה חזקה מדי), כל אחד מרים יד ימין למעלה, מזיז את הגוף לצד הנגדי (שמאל) ואז יורד אחורה עם הגב כך שהוא נשען בעצם על הברך של הפרטנר, והיד שלו יכולה להיות מתוחה הצידה לברך השניה או באלכסון על בית החזה של הפרטנר. זה נראה טוב, כמו מתיחה של רקדנים וזה מרגיש נהדר ופותח את כל הגוף. אני הייתי עם שי אהרון והיה לי ממש קשה לקום מזה. לומדים טכניקה מגניבה בשני חלקים (אני עם דנה): עמידה חופשית, פרטנר נכנס באגרוף מפתיע כך סתם ברחוב...בניגוד לטכניקות אחרות שאנו יוצאים מהטווח, זו טכניקה שבה דווקא נכנסים לטווח. כשהאגרוף מגיע אנחנו לוקחים רגל נגדית לאגרוף שלו קדימה ונמצאים בעצם על הצד ממש בתוך הגוף שהפרטנר, תוך כדי תופסים את הזרוע שמגיעה עם 2 ידיים מלמעלה, ממש מניחים אותן על הזרוע, ומיד היד הקרובה לפרטנר מתרוממת למרפק בסנטר. זה מצחיק אותנו קצת כי היד נתקעת בציצי בדרך לסנטר וצריך לעקוף
את המשך הטכניקה אני עושה עם אומיד: מנמיכים את היד של הפרטנר, עושים צעד אחד כדי לעבור לצד השני להיות מהצד החיצוני של היד ולשים לב שהיד אחת כל הזמן אוחזת בשורש כף היד שלו, והיד השניה (שכדאי שהרגל התואמת לה תצא אחורית אחרי הצעד) נכנסת עם הלהב מתחת למרפק שלו, ואז בעדינות פשוט מיישרים את המרפק שלנו והיד שלו עפה ובכלל עלולה להשבר. טל מאד מזהירה שהתרגיל הזה עשוי לשבור יד וקשה לי להבין איך, היא מדגימה זריקה קטנה של היד על חלק מאיתנו. מרוב פחד לשבור יד אני עושה את זה בחנוניות עצומה, אומיד טוען שהוא לא מרגיש כלום. טל מאמנת אותי קצת ומראה לי לא לנוע מכף היד ולא לחשוב על להזיז את היד של הפרטנר אלא רק לישר את המרפק שלי בבת אחת ולהרים את העקב של הרגל האחורית כתנופה. אומיד מחדד לי לחשוב על להדביק את המרפק שלי לשלו. אני מגלה שזה לא קל לתת פקודות לגוף גם אם אני מבינה אותן, הוא עושה קצת אחרת...אולי הפחידו אותו קצת עם האזהרות שזה באמת יכול לשובר יד אם לא עושים עדין?? בינתיים איזה איש מוזר צועק לעברנו שאנחנו דור העתיד של תל אביב ומבקש שנשלח לו מישהו שילמד אותו קפוארה וישבור לו את העצמות... אולי נשבור לו את היד שיהיה מרוצה? עוברת בי מחשבה. טל מלמדת עוד טכניקה אני נשארת עם אומיד. עמידת קרב אך ידיים חופשיות. פרטנר תופס לנו את שתי הידיים חזק ואנחנו משתחררים: מפנים את כף היד והאצבעות כלפינו ומסובבים את שורש כף היד, מצמידים זרועות ומרפקים והידיים נפגשות כמו לתפילה, כשהן מגיעות לעמדת התפילה הן כבר משוחררות. הסוד הוא הצדמת המרפקים, זה מה שבאמת מנער את הפרטנר. עם הרגליים מעבירים משקל קדימה ואחורה כמו גל בים כזה. אחורה כשמסובבים את הידיים, קדימה כשמיישרים מרפקים וזה נותן תנופה שהיא חצי הצלפה לפרטנר. אומיד ואני מנסים עם הרבה התנגדות עד שזה באמת משתחרר ויש לזה אפקט אמיתי (במיוחד שאחרי שהוא משחרר הוא גם מנסה לחנוק אותי ועוד כמה דברים...) עוברים לעבודת פורמות עצמאית בניסיון להשתפר ולהתקדם באמת, אפשר להיעזר באחרים. כולם נעמדים מול זכוכית מראה כזו עד ששי א. מתייאש משלו ואני תופסת לו את המקום. טל צוחקת שלחבורה הזו יש דינמיקה שהיא מביאה איתה ממחוץ לשיעורים. מספיקה ארבע פורמות ושליש חמשת החיות בסלואו מושן עד שמופסקים. פרה עיוורת!!! מרגישה לרגע ברביעי שש. זה משחק מצחיק ומעורר בייחוד ששי כמעט תופס את אומיד בביצים ודנה יוצאת מהתחום כדי לא להתפס וכל מני טריקים כאלה. עבודה פנימית: התבוננות בנשימה. נשימה לתוך זרוע ימין והוצאה ממרכז כף היד, כך גם שמאל ורגליים ואז נשימה לכל איבר ואיבר בגוף. אני משתמשת בדימיון וממש חשה את האוויר שיוצא מהמקומות האלה וזה מאד מעורר ומחדש. העברת תשומת הלב לסביבה חיצונית, לפתוח עיניים, למעלה, ברכה. ומיד עוד חמישה אנשים נרשמים למנזר. איזה כיף!!!
 
קונגפושבת 15.4.06

בן מבקש שאתחיל את השיעור. מתחילה ומעבירה מיקוד על להסתכל על הפרטנרים שזמינים לנו בשיעור ואז לדמיין את השיעור שהיינו רוצים. ואז כל פעם חמש דקות לעבודה חופשית, עם עצירות באמצע לצורך בדיקה ושאלות. בן ממשיך את השיעור. אני מקבל להמשיך עם העבודה שאנחנו עושים עם ההתייחסות לגוף ולריפוי. הפעם מקבלת תרגיל של לדמיין את בן או אמן קונג פו או דמות אחרת שיתאים, כשיש לה בעיה כמו כאב כזה בברך לדוגמא, איך היא מתנהגת ומתייחסת לכך. לנסות למצוא דברים וליישם אותם. מצאתי ארבעה ואכנה אותם בשמות קוד: ריפוי מתמיד ניצול ההזדמנות ידיעה שזה ייגמר יחס אוהב התבקשתי לתרגל אותם כך שייטמעו גם ליומיום, ואז גם תוך כדי עבודה עם אנשים. התרגיל שקיבלתי כדי לתרגל את זה היה לקדם כרבע שעה את אבי ואת רמי באימון אחרים. היה מדליק דווקא. להרגשתי לפחות. אחרי כן קיבלתי להמשיך לכולם את השיעור, כשאני מנסה להמשיך עם העשיות שלי תוך כדי כל הזמן. זה אמור להפוך חלק מהחיים שלי. זמין. אפילו חלק מהגישה. וקיבלתי עוד תרגיל מבן לנסות לעשות במקביל שנראה לי שעמדתי בו לא רע. אז ניסיתי והעברתי מיקוד על היזכרות בהנחיות שקיבלנו השיעור ואז בלימודים ואז לקלוט שכל הנחיה שקיבלנו מאז ומעולם מטרתה הייתה להפוך אותנו לאמני קונג פו. ולתת עוד יותר אמון בזה. ברכה. סבבה.
 
ראשון 18:00 16.4.06

שיעור לפוקוס. טליה מעבירה. מיקוד על חישת חלק כלשהו בגוף. בדרך מיקוד על מודעות לאחד מהאנשים שבחרנו, מבלי שהוא יודע על כך. להמשיך בכך עד הודעה חדשה. בחימום אני מתבקשת לחמם את עצמי. מסתובבת על הברכיים בין היתר. בועז אריאלי מצטרף אלייואנחנו עובדים ביחד עד סוף השיעור. ידיים בכל מיני צורות. עם להסיט, בלי, 50%. ואז הוא מקדם אותי ואז אני מקדמת אותי בעזרתו בקרבות. ואז אני מעבירה לשנינו ריפוי של עיניים. וברכה. שיעור מלא התנגדויות. נפלא שהצלחתי לעבור אותו
 
ראשון 22:00 16.4.06

בן מתחיל את השיעור. נבלה את התחלת השיעור בהליכה. לשים לב לסביבה ולחלוק עם אחרים מידע מועיל. זכרתי רק את החלק השני והתקשיתי בו, כלומר עם למצוא מידע באמת מועיל. מגיעים. שתיה, השתנה ועבודה חופשית. כשחזרתי מההשתנה כולם בטרום חימום. אני מוסרת לבן את ארבעת הדברים שאני עובדת איתם בהמשך לעבודה שעשיתי בשיעור יום קודם והוא מבקש שאעשה מדיטציה איתם, כשמנסה במקביל גם ליצור תכנות בתוכי שיאפשר לי לעבוד איתם ביומיום באופן יעיל. היה מצויין. מכאן ועד סוף השיעור היו תרגילים שקיבלתי וממש לא הבנתי איך אני אמורה לבצע אותם. נכנסת לתרגול בעיטות עם רועי. מחליפים למתיחה של בעיטת צד כאילו. קשה וכואב. מנסה לעבוד עם הכל. להשתמש בכל הדברים שיכולה בכלל. עדיין כואב. ולא יכולה לוותר בכלל כי גם רועי צריך הפסקות בתרגול שלו. ואז אפשר להחליף בעיטות כשבוחרים. עוברים לבעיטת שני שלבים לבטן עם דחיפה והסטה. כואב. עוד מילא. קורא לכולם. נתייחס עכשיו לרכיב של דיוק בחיקוי התנועתי שלנו. מה שנראה לנו כקטנוני, עבור המדריך נראה מהותי ושונה לגמרי ממה שהדגים או ביקש שנעשה. וזאת כשמדובר על דברים שהם במסגרת מה שיכולים לעשות כעת. יתרגל אותנו עכשיו ביכולת לחקות בדיוק מירבי את מה שמציגים בפנינו. ממש לנסות לראות את הדיוקים. רלי מעביר לנו בעיטת סיבוב תוך סיבוב. הכי כואב שיכול להיות לברך שלי. מנסה. בוכה. מנסה לא להזדהות. עובדת עם הידיים בסוף, אחרי שעושה את זה לאט. עומדים מול בן. להיזכר בשיעור, בכל התרגילים. ואז בכל הלימודים. לחלק קשב עם מתיחות של הגוף. ואפשר לבחור אם להמשיך עם המתיחות או לא. שיעורים לא אמורים להיות מהנים או מתאימים. יכולים להיות ממש משעממים. הם לא איזה משהו אקראי. יכולים באופן חלקי לראות את המבניות שבהם, חלק ממנה לא רואים. לראות את האחדות שבין כל השיעורים שעברנו, יש ביניהם קשר. ואז להרגיש את הגוף, את האחדות שבו. גם חלקים שלא מכירים. יש קשר ביניהם. משהו כזה. נגמר השיעור וברחתי.
 
שני 20:30 17.4.06

לירן מ. מתחיל את השיעור לי, לדרור וליוליה, ומעביר לנו אותו עד תומו. לשים לב אל הגוף כפי שהוא עכשיו. ממש עכשיו. נמשיך תוך כדי לקיחת תיקים והליכה. מגיעים למטה, מפלס מתחת למשטח הרגיל. נעשה חימום בצורה מראה של אחד מול האחרים. בלי קפיצות וכאלה. עומדים בשלישיה במעגל. להסתכל על השניים האחרים. נקבל לאמן אותם. דרור מאמן אותי ואת יוליה בלהיות מאושרות. היה מקסים. נותנות לו פידבקים. אני מאמנת את דרור ואת יוליה בטכניקה שלא מערבת ידיים בכלל. היה מצוין (נתתי פול מרחב). מקבלת פידבקים. יוליה מאמנת אותי ואת דרור בכתפיים. היה אחלה וכיף. מקבלת פידבקים. הפסקה שכשמסיימים אותה חוזרים לישיבה עם עיניים עצומות ותשומת לב לגוף עכשיו. אני מקבלת לאמן את עצמי ואת יוליה באמון בגוף. וואי וואי, מטעמים עשיתי מזה, תענוג מה שיוצא לי כשמדריכה מישהו אחר. בהתחלה עשינו את זה תוך כדי הליכה זמן מה. ואז עוד קצת ישבנו והמשכנו. היה באמת מדהים. לירן מכריז על עוד הפסקה שבסופה אנחנו יושבים ושמים לב לגוף עם עיניים עצומות. ממשיכים בכך, כשמאבדים ריכוז חוזרים בחזרה. ונגמר השיעור. היה ממש כיף ונעים.
 
למעלה