שואלת גם כאן - מחלת "מונו"

mevav1

New member
תראי-המנו זו מחלה שה"גדולים" מקבלים לעתים קשה

אבל ילדים בדר"כ עד כמה שאני יודעת, מקבלים את זה קל...לילדים זה חולף במהרה. אבל תגידי...לא הבנתי...ראו בבדיקת דם שיש לו את המונו בדם? אם כן, אז הוא כבר מחוסן כמו רוב האוכלוסיה ולא יקבל את זה יותר. הכי חשוב זה שתעקבי אחרי זה ותראי במידה ואכן חלה בזה ולא רק שרואים שהיה לו את זה בדם שהבלוטות כבר לא מוגדלות ושיש לו כוח והוא אינו עייף...חשוב שתשימי לב שהעייפות לא מתגברת אלא חולפת תוך כמה שבועות.
 

judith4

New member
אנחנו עכשיו יוצאים ממונו ואין ממה להילחץ

ואצל בני בן ה4 זה היה בהתקף חריף, שהתחיל כדלקת גרון (שהיתה אמיתית עם סטרפטוקוק), קיבל אנטיביוטיקה, שלא עזרה (כי גם היה חולה במונו), הרגיש רע מאד, היה לו חום, כל הבלוטות התנפחו לו, בצואר, בגרון, וגם הטחול והכבד היו מוגדלים. הופנינו למיון, כדי שישללו מרעין בישין אחרין, החליפו לו את האנטיביוטיקה, שכן השילוב של מונו ומוקסיפן ידוע כמוביל לפריחה. בדיקות הדם הצביעו אכן שמדובר במונו (גם בבדיקת הוירוס עצמו שזה בד"כ או EBV או CMV הזכור לשמצה מההריונות), וגם רואים תפקודי כבד חריגים ולימפוציטים גבוהים. הוא היה חולה בבית שמונה ימים וחזר לגן בערך יום לפני שיצאו לחופשת חנוכה - באישור הרופאה. האזהרה היחידה שקיבלנו היא שלא ישתולל ולא ישתתף בחוגי התעמלות למיניהם, וגם זה רק כדי למנוע מכה מקרית בבטן, מכיון שהטחול והכבד מוגדלים ומכה מקרית יכולה להביא לדימום פנימי - וגם זה שוב אינדיווידואלי לילד שנבדק על ידי הרופאה שאישרה שהטחול והכבד מוגדלים. חוץ מזה, הילד חזר לעצמו באנרגיות הקודמות שלו. לא קראתי את הלינק שהובא, אבל מבוגרים שחולים במונו מקבלים את זה הרבה יותר קשה מילדים ומרגישים חולשה לפעמים מספר חודשים. כאמור אצלנו הילד (טפו טפו, חמסה חמסה) חזר לעצמו תוך קצת יותר משבוע. רוב האוכלוסיה נושאת נודגנים, משמע הייתה חולה ואפילו לא יודעים על כך, וההוכחה היא אני, שביקשתי מרופאת המשפחה הפניה לבדיקה והיום קיבלתי תשובה שאני נושאת נוגדנים והייתי חולה בעבר - ולא ידעתי כלל וכלל. החלמה מהירה.
 
תודה על התשובה המפורטת

עכשיו דווקא העברנו את תשומת הלב לתשובות לבדיקות שלי, שהראו תוצאות לא משהו. אין רגע דל... שבת שלום!
 

שבלול 555

New member
גם אנחנו "חטפנו מונו" בתחילת השנה

הוירוס התגלה בבדיקת דם אחרי תקופה ממושכת של חום (בערך שבוע), שאר בדיקות הדם היו תקינות, וגם בבדיקה הפיזית הכל נראה תקין, מה שכן, אנחנו כבר חודשיים מהגילוי ועד לפני שבועיים אייל היה שבוע בבית שבוע בגן, בגלל שנטה לתפוס כל וירוס שהתעופף לו באויר. אני דווקא שמעתי שילדים קטנים מקבלים את המחלה הרבה יותר "טוב" ממבוגרים, מה גם שזאת מחלה של "פעם בחיים", ז"א נשארים נוגדנים שמחסנים מפנייה למשך כל החיים.
 
למעלה