שוב נןופלים

תמרה45

New member
תפוז מחק לי..

כותבת שוב...
לשאלת הלמה שלך אורי..
את לא מכנית, את לא מכונה, את נפש, חיה פעילה ונושמת, ולכן את עוברת דברים, ויום מסויים טוב לך יותר, ויום אחר, פחות...
ובעניין אחר- בת כמה את?
מה זה טוב בשבילך?
ומה זה נפילה בשבילך?
ואיך הנפילה משפיעה עלייך?
אני מקווה שלא נתת לנפילה ולתחושות שאחריה מקום ואמונה בלבך.
מזכירה לך שאת ראויה להכי טוב שישנו.
חיבוק-
תמרה
 

שני 1099

New member
כי החיים מורכבים מעליות וירידות...

הנפילה אחרי כמה ימים טובים היא הכי קשה ומשביזה. אבל את חייבת לאסוף את עצמך, למחוק את הכל ולפתוח שוב דף חלק. זה לפחות מה שאני עושה כשזה קורה לי. התחושה היא מאוד קשה ומתסכלת. אבל את חזקה, את תתמודדי ואת תתחילי מההתחלה.
 
אורי

נראה לי שבזמן של נפילה, פחות כדאי להתעסק בשאלות ומחשבות,
ויותר ללכת על כיוון של עיסוקים, שיאפשרו לך לשרוד את התקופה במינימום נזקים, ואולי גם למצוא משהו שיתן הנאה וכוח להמשיך.
בזמנים שיותר טוב לך, תוכלי לנסות - אולי עם מישהו נוסף קרוב, מטפלת -
מה יכול לשמור עלייך שתיפלי פחות, ושפחות יכאב...
מה את חושבת?
 

levshavur

New member
נפילות

אורי שלום,
לכול האנשים (לפחות אלה שאני מכירה), יש זמנים של שמחה, זמנים שהם מרגישים טוב עם עצמם, וזמנים של 'נפילות' (כעס, עצב, תסכול, או כול רגש קשה אחר) וה'נדנדות' האלה קיימות ללא קשר אם למישהי/ו יש הפרעת אכילה או לא...כמובן שכשיש הפרעת אכילה התחושה של 'נפילה' היא כואבת יותר, בגלל שיש השתדלות לא להגיע למצב הזה...אבל תזכרי שאנחנו אנושיות, שכולנו עוברות ניסיונות כאלה ואחרים בחיים, ושבסופו של דבר אנחנו יכולות לצאת מחוזקות מזה.
יש אולי אנשי דת, שמסוגלים למקד את עצמם כול כך חזק בתפילה וברוחניות, שהם אולי פחות מרגישים את הרמות האלה של נפילה, אבל לדעתי הם נדירים, ואפילו אצלם קיימים ימים בהם קשה להם יותר...
כך שאת ממש לא לבד בעולם עם התחושה הזאת,
שבת שלום,
לבשה.
 
למעלה