מישהי מכאן
New member
שיחה על עצות חיים משלי
לא קורה כל יום משהו מפחיד שאני צריכה לעשות. לא יודעת, אמרו לי שאם אתה כל יום עושה משהו שמפחיד אותך אז יהיה לך יותר עניין והתרגשות בחיים. אז עזבתי את זה אחרי כמה ימים כשראיתי שזה לא עובד עלי ,חשבתי שאולי להכיר המון אנשים חדשים יעזור. מעניין שדוקא כשאתה הכי הכי מנסה גם הכי הכי לא מצליח לך. למה? בגלל שכשחשבתי ללכת למסיבה ההיא ששמעתי שתהיה גדולה דמיינתי שבטח יהיו שם המון אנשים חדשים להכרה. אז כן, היו, אבל לא ממש מה שהתכוונתי אליו. או שחלק לקחו סמים או שחלק היו תקועים עם הראש בתוך הספרי לימוד שלהם. ואני תמיד מכירה אנשים חדשים- ממש כל יום. אבל מעניין שדוקא השבוע לא יצא לי. אף פעם אסור לנסות יותר מדי. אה כן, וגם אסור להגזים! כי יום אחד כשהסתכלתי על המראה (מודדת בגדים ליציאה) גיליתי שהמכנס שהכי אהבתי לא עולה עלי יותר! כמובן שהחלטתי לעשות דיאטת כסאח (שכמובן לא עבדה) שבה לא אכלתי כמעט כלום שבוע שלם. כמה זמן אחרי זה הבנתי שזה בגלל שיום לפני זה צפיתי בערוץ FTV (ערוץ האופנה) הרבה יותר מדי זמן ממה שצריך. אסור להסתכל גם על מגזינים- זה פשוט מדכא. להיות אנורקסית זה לא דבר יפה אבל טיפוח עצמי כן.. אז חשבתי (אחרי האירובי –``אחח! נמתח לי שריר!``- ``לא נורא זה קורה הרבה``) אולי להרזות קצת באיזה מכון כושר. אז עשיתי מנוי לשנה, הבטחתי לעצמי ש``מעכשיו אין:מחר דיאטה!, אלא:יש היום התעמלות!`` וזה עבד במשך…יומיים- עד שכבר לא היה לי כוח להגיע לשם. (מתברר שבמכון הכושר הזה מותר לבטל מנוי אחרי שבוע-מעניין למה..) ``אז מה נשאר לעשות בימים אלו???`` חשבתי לעצמי כשלפתע פתאום המילה אומנות נחתה לי בראש. ``המממ`` אז הלכתי, קניתי 10 צבעי שמן גדולים מסוג טוב, נייר בד לציור (יחסית יקר), מכחולים משיער סוס (למי שמבין) ומין דבר גדול מעץ שמחזיק ציורים. (אמרו לי שצריך את זה). ציירתי ציור אחד. ו…זהו. עכשיו זה סתם תקוע לי בארון בלי סיבה. אסור לבזבז סתם כסף. אם תלמדו לחסוך בהתחלה זה ישתלם בהמשך. אבל הכי הכי הכי חשוב זה להיות אופטימי לגבי כל דבר. אולי עכשיו זה נראה מעצבן אבל אם תסתכלו על החיים בגדול זה נחשב פחות מנקודה קטנה קטנה. לגבי האופטימיות-מה שאותי משמח באמת זה הדברים הקטנים של היום ולא בהכרח הדברים הגדולים. מה שמזכיר לי- הודעה קטנה לאהובים- הדברים הקטנים שנותנים ושעושים לאהובכם זה מה שמשפיע, לא ארוחה אחת בחודש או משהו בסגנון. וואו זה ממש הפך לעצות חיים. אז אם כבר אז כבר- כל יום כל בוקר גם אם קמתם מסיוט או שקמתם ליום מעצבן, תחייכו. כן, כן , פשוט תמרחו את החיוך הכי ענק שאתם יכולים על הפנים היפות שלכם ואפילו תספרו לעצמכם בדיחה שתמיד מתחיקה אותכם או פאדיחה קטנה קרתה לך או לחברך ורק- ורק אז תרשו לעצמכם לקום מהמיטה. LOVE YOU נילי
לא קורה כל יום משהו מפחיד שאני צריכה לעשות. לא יודעת, אמרו לי שאם אתה כל יום עושה משהו שמפחיד אותך אז יהיה לך יותר עניין והתרגשות בחיים. אז עזבתי את זה אחרי כמה ימים כשראיתי שזה לא עובד עלי ,חשבתי שאולי להכיר המון אנשים חדשים יעזור. מעניין שדוקא כשאתה הכי הכי מנסה גם הכי הכי לא מצליח לך. למה? בגלל שכשחשבתי ללכת למסיבה ההיא ששמעתי שתהיה גדולה דמיינתי שבטח יהיו שם המון אנשים חדשים להכרה. אז כן, היו, אבל לא ממש מה שהתכוונתי אליו. או שחלק לקחו סמים או שחלק היו תקועים עם הראש בתוך הספרי לימוד שלהם. ואני תמיד מכירה אנשים חדשים- ממש כל יום. אבל מעניין שדוקא השבוע לא יצא לי. אף פעם אסור לנסות יותר מדי. אה כן, וגם אסור להגזים! כי יום אחד כשהסתכלתי על המראה (מודדת בגדים ליציאה) גיליתי שהמכנס שהכי אהבתי לא עולה עלי יותר! כמובן שהחלטתי לעשות דיאטת כסאח (שכמובן לא עבדה) שבה לא אכלתי כמעט כלום שבוע שלם. כמה זמן אחרי זה הבנתי שזה בגלל שיום לפני זה צפיתי בערוץ FTV (ערוץ האופנה) הרבה יותר מדי זמן ממה שצריך. אסור להסתכל גם על מגזינים- זה פשוט מדכא. להיות אנורקסית זה לא דבר יפה אבל טיפוח עצמי כן.. אז חשבתי (אחרי האירובי –``אחח! נמתח לי שריר!``- ``לא נורא זה קורה הרבה``) אולי להרזות קצת באיזה מכון כושר. אז עשיתי מנוי לשנה, הבטחתי לעצמי ש``מעכשיו אין:מחר דיאטה!, אלא:יש היום התעמלות!`` וזה עבד במשך…יומיים- עד שכבר לא היה לי כוח להגיע לשם. (מתברר שבמכון הכושר הזה מותר לבטל מנוי אחרי שבוע-מעניין למה..) ``אז מה נשאר לעשות בימים אלו???`` חשבתי לעצמי כשלפתע פתאום המילה אומנות נחתה לי בראש. ``המממ`` אז הלכתי, קניתי 10 צבעי שמן גדולים מסוג טוב, נייר בד לציור (יחסית יקר), מכחולים משיער סוס (למי שמבין) ומין דבר גדול מעץ שמחזיק ציורים. (אמרו לי שצריך את זה). ציירתי ציור אחד. ו…זהו. עכשיו זה סתם תקוע לי בארון בלי סיבה. אסור לבזבז סתם כסף. אם תלמדו לחסוך בהתחלה זה ישתלם בהמשך. אבל הכי הכי הכי חשוב זה להיות אופטימי לגבי כל דבר. אולי עכשיו זה נראה מעצבן אבל אם תסתכלו על החיים בגדול זה נחשב פחות מנקודה קטנה קטנה. לגבי האופטימיות-מה שאותי משמח באמת זה הדברים הקטנים של היום ולא בהכרח הדברים הגדולים. מה שמזכיר לי- הודעה קטנה לאהובים- הדברים הקטנים שנותנים ושעושים לאהובכם זה מה שמשפיע, לא ארוחה אחת בחודש או משהו בסגנון. וואו זה ממש הפך לעצות חיים. אז אם כבר אז כבר- כל יום כל בוקר גם אם קמתם מסיוט או שקמתם ליום מעצבן, תחייכו. כן, כן , פשוט תמרחו את החיוך הכי ענק שאתם יכולים על הפנים היפות שלכם ואפילו תספרו לעצמכם בדיחה שתמיד מתחיקה אותכם או פאדיחה קטנה קרתה לך או לחברך ורק- ורק אז תרשו לעצמכם לקום מהמיטה. LOVE YOU נילי
