שיטת המקורות באמת מקורית...

שיטת המקורות באמת מקורית...

על פי שיטת המקורות התורה נערכה מארבעה מקורות ראשיים מקור J קיצור שם המפורש של הויה מקור E קיצור של השם אלוקים מקור P ומקור D ועלה במוחי שאלה כשכתוב בהרבה פסוקים הויה אלוקים וכן שמע ישראל הויה אלוקינו הויה אחד האם נעשתה באותו זמן פשרה בין מקום G למקום E האם הם באים לומר כשנכתב הויה ואלוקים למשל בפסוק אחד נלקח משני מקורות שונים אך אנו לא נעזוב את השכל הישר ונעדיף את עדות אבותינו הכל כך פשוטה והרציונלית כי שמותיו אלו של הבורא הם בסך הכל צורות של התגלות של הנעלם האחד והיחיד הבורא בבחינת על פי מעשי אני נקרא ולא נקבל את שיטת הפנטזיות הבלתי מבוססת של "ידידנו הגרמנים" (ראשוני מבקרי המקרא לא פלא שזה דווקא הם) האם עדות של מסורת אבות היא חלשה מהפנטזיה של ולהאוזן שחי אלפי שנים אחר כתיבת התורה אך כפי שציינתי המבקרים יוצרים עולם וירטואלי ואטום הכופר בעדות פשוטה של עם שלם שהיה קרוב לאירועים ויעדיפו הזיות שנכתבו אלפי שנים אחר הארועים, חלום נעים...
 

nikit1

New member
לא מדויק...

קודם כל אין טעם לתקוף את השיטה מבלי להכיר אותה ואתה לא מאפיין נכונה את המקורות (ולא מזכיר בכלל את איפיוני מקורות D וP ).קודם כל - אכן "נעשתה פשרה" בין J ו E היות ושניהם מקורות מקבילים שאין בהם את עניין ריכוז הפולחן. D- הוא מקור דויטורנומיסטי העוסק בריכוז הפולחן וכיוון שעד זמנו של יאשיהו (621) אין אנו מוצאים את הרעיונות שלו (= רעיונות של ספר דברים) מכאן מסיקים התומכים בשיטת המקורות כי ספר דברים הוא מאוחר. בנוסף גם בנביאים ראשונים וכך גם באחרונים אין ביקורת על ריבוי מקומות הפולחן אלא בעיקר ביקורת חברתית/מוסרית ועל צורת ההקרבה.לגבי מקור P- זהו מקור כהני שעוסק במשכן- סמל לריכוז בפולחן בירושלים. כמו כן במקור זה יש הרבה עיסוק בפרטים טכניים כגון גניאולוגיות ומידות. אלוהים עומד במרכז הבריאה במקור זה וניתן לראות את הניגוד למקורות J וE בהם האדם הוא נזר הבריאה ( ראה את שני סיפורי הבריאה). אני אוכל להמשיך עוד ועוד אבל מה שניסיתי להראות כאן הוא שיש הגיון מסוים בשיטת המקורות, לא חייבים לקבל אותה אבל אין טעם לתקוף שיטה שחוקרים מכובדים רבים תומכים בה מבלי להכיר את היסודות הבסיסיים שלה.
 
למעלה