שירשור: כישלון במיונים

[oshiko]

55 - האם קיבלתם את המנילה המיוחלת?

האם פניתם למישהו בנידון? הפורום מקווה שיסתדר וימשיך לעקוב בעניין ולייעץ במידת האפשר.

 

[55שמיים כחולים]

ובכן..... מסתבר

שהבן ה"חנאן" שלי בעל פרופיל 82 - קרבי!!!! ולכן הןא היה אמור לקבל שאלון לקרביים ולא מנילה. העיקר אני בניתי על מודיעין ... מה עושים???

 

[oshiko]

להעמיד דברים על דיוקם ...

קודם כל, באופן עקרוני, לרוב התפקידים במודיעין יכולים להתמיין בנים בעלי כל פרופיל, כולל פרופיל קרבי, כפי שכתוב באתר של חיל המודיעין. כך שפרופיל 82 בפני עצמו הוא לא הבעיה. גם השאלון ליחידות הקרביות נקרא מנילה. זו פשוט מנילה שמציעה את התפקידים הרלוונטיים לבעלי פרופיל קרבי. עכשיו, כדי שמישהו יוכל לענות, צריך לדעת מה בדיוק המצב: -- האם אתם יודעים כעת בוודאות על שלא תהיה תשובה חיובית לאחד ממסלולי המודיעין? -- האם קיבלתם כבר את המנילה המתאימה לפרופיל 82?

 

[55שמיים כחולים]

מאז שמודיעין יצרו

איתו קשר ביוזמתם - דהיינו היה בראיון - עברו 3 חודשים. בשיחה טלפונית איתם נאמר לו שהוא יותר לא מתמיין. באתר של מודיעין מופיע שהוא כן מתמיין בבקום לשכת גיוס אמרו לי שהוא צריך לקבל שאלון קרבי (מנילה לקרביים) . לא חושבת שיש לו מוטיבציה לקרבי וביננו גם לא נראה לי מתאים לאופיו וכישוריו.

 

[i See DeaD peOple]

אל תתייחסו לאתר של חמ"ן

הוא בכלל לא מעודכן, גם לחלק מהסדירים שכבר התגייסו, ולא למודיעין, מופיע שהם עדיין מועמדים.. ובכלל אני מציעה לכם למצוא דרכים אחרות מאשר מודיעין כי מה שלי מודיעין אמרו שאין יותר מיונים לשכבת גיל שלנו, ואין יותר ראיונות. אני לא יודעת אם זה באמת נכון או רק רצו להוריד אותי מהגב שלהם אבל רצוי לחפש אופציות אחרות.. אולי עתודה או הנדסאי(= להמשיך י"ג ) ואז הוא ישתבץ לא לתפקידים קרביים לא עולה לי משהו נוסף לראש..

 

[oshiko]

מילכוד 22

הנושא של שירות בקרבי לבעלי פרופיל קרבי שלא מעוניינים בכך או לא מתאימים הוא אחד הנושאים הקשים שילוו אותנו בפורום הזה. זהו בדיוק מילכוד 22 המקורי כפי שנוסח בספרו הידוע של ג'וזף הלר: "דאגה לביטחון האישי נוכח סכנה אמיתית ומיידית איננה אלא תהליך שיכלי נבון ... בו ברגע שהיה עושה זאת (לבקש שחרור ממשימה קרבית עקב הדאגה הנ"ל) כבר לא היה מטורף והיה עליו לצאת למשימות נוספות ... הוא היה מטורף בצאתו למשימות נוספות ושפוי אם לא יצא, אבל אם היה שפוי היה עליו לצאת שוב ... אם היה יוצא היה מטורף ולא היה חייב לעשות זאת; אבל אם לא רצה לצאת היה שפוי וחייב היה לעשות זאת ..." (ציטוט חופשי שלי עם שינויים קלים). אנסה להציג בעדינות את הגישה (או יותר נכון ההתלבטויות) שלי, ואולי ביחד נצליח חברי הפורום לגבש איזושהי דרך התייחסות למילכוד 22 הזה. לדעתי אין אחד שאפשר לאמר עליו שהוא "נולד לקרבי" או "מתאים לקרבי". ילדינו נולדו כדי לנגן, ליצור, לאהוב, להיות מדענים. לא כדי להיות לוחמים. זוהי תובנה בסיסית. תובנה נוספת היא שיש לנו בית, שאנו חייבים לשמור עליו, ושהוא בסכנה מתמדת. מי שלא מקבל את זה מן הסתם לא נכנס לכתחילה לפורום הזה.אם לצורך ההמחשה נמשיל את מדינת ישראל לקהילה קטנה וייחודית השוכנת אי-שם ומונה נגיד כמה עשרות, שכל הזמן מותקפת על-ידי שכניה, ויש הכרח לעשות תורנויות שמירה, ולהתאמן כדי להיות מוכן במקרה הצורך; לא יעלה על הדעת שרבע או שליש או חצי מהאנשים לא ישתתפו במאמץ בטענה ש"לא מתאים להם"; מה שנכון לכמה עשרות נכון גם ל 6 מיליון. בין שתי התובנות הסותרות האלה, כל אחד מנווט את דרכו (ובמקרה הזה את דרך ילדיו) על-פי מערכת עמוקה של ערכים שבאים מכל מיני שורשים: הסבתא מהשואה שחלמה על היום בו יהודי חסון יוכל להגן על עצמו ומשפחתו; מידת הדבק לחברה הישראלית וכור ההיתוך שלה; וכן הלאה. עבדכם הנאמן התגייס לשיריון בתור נער עדין וחולמני, חובב שירה ומוסיקה. "הלם" היתה המילה שלוותה אותי במשך הטירונות ולאחריה. חרקתי שינים והפכתי לטנקיסט בישראל בגלל ציוויים הוירטואלי של אותם סבים וסבתות מהגלות. גם הבן שלי קטע קריירה מוסיקלית ומשרת היום בסיירת. המוסיקה הרבה יותר מתאימה לו. הסיבה שראיתי את עצמי מתאים להקים את הפורום הזה היא לא היותי בוגר טייסת/שייטת/סיירת עם שמות של כל מיני ציפורים, אלא דווקא העובדה שחרקתי שינים כדי לבצע את תפקידי כתותחן טנק למרות היותי אדם די עדין. ולכן אני יכול להיות אמפתי למי שמרגיש את אותו רעד בידים שאני הרגשתי כשיריתי בנשק או בתותח. ברור שאי-אפשר לאמר להורים אחרים כיצד הם צריכים להתייחס לעניין. הבעייה הגדולה היא שעל-פי הנוהל כיום בצה"ל, אם לא היית בין הבודדים שהתקבלו למסלולי מודיעין ודומיהם, ויש לך פרופיל קרבי, אתה חייב ללכת ליחידה קרבית. הדרך לצאת מזה היא דרך שבהכרח מביאה את המלש"ב להיות אזרח פחות הגון: לספר שיש לו בעיה נפשית של פחד מקרבי (זה בלוף כי לכולם יש - ראה מילכוד 22 למעלה) או להמציא סעיף אחר, או ללכל לכלא ואז להשתחרר מקרבי. לא התכוונתי לענות או לייעץ או להטיף למישהו - רק לתאר את המילכוד שילווה אותנו בוודאי הרבה בפורום הזה. ספציפית, למי שמחפש פחות פעילות קרבית, אך יש לו פרופיל קרבי, יש כנראה יחידות שבאופן יחסי יותר מתאימות: פלוגת חילוץ והצלה, למשל.

 

[oshiko]

שירשור: כישלון במיונים

מקפיץ לראש לאור חשיבות הנושא ולצורך מעקב.

 

[s h i r k u s h]

לא ללחוץ יותר מדי...

לא לומר לה אלף קלישאות שלא מעודדות במיוחד, פשוט להזכיר לה שאתם שם בשבילה תמיד באש ובמים, להציע לה ללכת למיונים אחרים אם אפשר, ולומר שהעיקר שהיא תנסה להפיק הרבה מהתפקיד שהיא תקבל בצבא. אני הייתי אמורה משום מה לשרת בתור אפסנאית, ככה הצבא החליט, ועברתי את הקורס אבל ישר לקחו אותי להיות פקידה של ק. הפעלה שאחראי שכל דבר בבסיס יתבצע כמו שצריך, זאת עבודה יחסית קשה ורצינית, המון דיונים, המון מכתבים וכו' ונהניתי מזה, ובנוסף החלטתי לקחת על עצמי תפקיד נוסף אחרי כמה ימים בבסיס והשילוב של השניים תרם לי רבות בתור בנאדם והרגשתי גם שתרמתי רבות לאחרים- אם זה המפקדים או החיילים בטיולים ובהרצאות שעשיתי.

 

[mikmik 1האחת]

הרבה אין מה לעשות חוץ מלעודד

ולהגיד שזה סה"כ צבא, לא קריירה לחיים ולקחת את זה בפרופורציה. למשל אני חושבת שעדיף כשלון במיונים מאשר מה שקרה לבני. עבר גיבוש צוללות והתקבל, היה מאושר ובעננים. אחרי חודש בערך קיבל מכתב שהוא צריך לעשות שוב בדיקת ריאות שכבר נעשתה לו במהלך הגיבוש. הוא עשה את הבדיקה עוד 3 פעמים ולא עבר אותה (משהו בניצולת ריאות), בשגרה זה בסדר אבל לא מספיק טוב בשביל צוללות. לבסוף קיבל תשובה שלילית וזה אחרי שהוזמן ליום אוריינטציה ולטקס סיום קורס צוללות. הוא היה כ"כ שפוף וחסר מוטיבציה לחלוטין, רק חיפש דרכים איך להוריד פרופיל (יש לו 97) ואיך להיות ראש קטן. לאט לאט הוא דיבר עם חברים וראה שיש גם צבא אחר אחרי הצוללות וכיום מרוצה. בשורה התחתונה, אני כועסת על הצבא שנתן לו תשובה חיובית לפני שבדק באופן יסודי את הבדיקה. זה לדעתי יותר גרוע מתשובה שלילית מיידית. בהצלחה בכל מה שתעשה הבת.