שירשור שבועי

[החתולית]

שירשור

שבועי

אנא שרשרו לכאן הודעות שאינן עוסקות בביקורת מסעדות.

 

[החתולית]

הזמן הזה בשנה: דירוג סן פלגרינו הגיע

אתמול הוכרז בלונדון דירוג 50 המסעדות הטובות בעולם.

עשרה המקומות הראשונים:
1 Noma מקופנהגן (מקום 2 בשנה שעברה)
2 El Celler de Can Roca מגירונה (מקום 1 בשנה שעברה)
3 Osteria Francescana ממודנה (ללא שינוי)
4 Eleven Madison Park מניו יורק (מקום 5 בשנה שעברה)
5 Dinner by Heston Blumenthal מלונדון (מקום 7 בשנה שעברה)
6 Mugaritz מסן סבסטיאן (מקום 4 בשנה שעברה)
7 D.O.M מסאו פאולו (מקום 6 בשנה שעברה)
8 Arzak מסן סבטסיאן (ללא שינוי)
9 Alinea משיקגו (מקום 15 בשנה שעברה)
10 The Ledbury מלונדון (מקום 13 בשנה שעברה)


על המשך הדירוג, הפרסים האישיים ועוד, בקישור:
http://www.theworlds50best.com/list/1-50-winners

 

[פרוטגוניסט]

מה שהכי הדהים אותי

זה הבחירות המוזיקליות בטקס. כאילו שמו ילדים קטנים שבדיוק עוברים מיובל המבולבל לMTV על עמדת הדי ג'יי....

ורנה רדזפי היה שיכור משהו.

פעם ראשונה שאני רואה, וזה עושה רושם של טקס לא מכובד משהו.

ותודה לעמית אהרונסון ששיתף קישור לצפיה בטקס.

 

[החתולית]

לצערי לא צפיתי בטקס

 

[סבתא רותרות]

למה לצערך? מה מעניין בכזה טקס?

 

[החתולית]

מעניין אותי לצפות פעם אחת בטקס

 

[עמית אהרנסון]

בכיף!

אגב, רדזפי תמיד ניראה שיכור, והבחירות המוזיקליות תמיד מחורבנות. הם לא מחליפים ממש שירים משנה לשנה (אם כי היו כמה תוספות השנה).
מבחינת "מכובדות" - גם לא היה שונה משנים עברו, לפחות לפי איך שזה ניראה בשידור. זה תמיד ניראה קצת כמו טקס בית ספרי מחופף קמעה.
כמו שאני קורא את הרשימה היא מבטאת מאוד את הרצון של יוצרי הרשימה לפנות לשווקים חדשים (בעיקר אסיה ודרום אמריקה), שם יש עדיין קהלים שלמים שמתלהבים מהדירוגים האלה (כמו שמישלן עדיין פופולריים מאוד בדרום מזרח אסיה).

 

[מיתר44]

מודה: אני אחד מהקהלים המתלהבים הללו.

פלגרינו ומישלן הם מורי הדרך המובהקים שלי לקביעת סדר היום.
נכון שיש גם בלוגרים המספקים חומר קריאה מהנה וחשוב אולם התכנים שלהם
מתיישנים (בעיקר כשמדובר בארץ) במהירות נייר העיתונים.

אצל פלגרינו ומישלן אני מחפש קודם כל את המסעדות שעלו בדירוג ונמנע מאלו שירדו בו.

 

[אין על מה]

יש לי שאלה קצת "ישראלית" -

ואני מסבירה מראש, שאני שואלת בכנות, ומסקרנות - וחלילה לא מתוך איזה ציניות מובנית, או משהו דומה ( לפעמים תחושה כזו בשיח הישראלי ). יש לך נסיון במסעדות
איכותיות ועושה רושם לפי מה שאני קוראת אצלך שגם הבנה -

אתה חושב שהרשימות האלה נקיות משיקולים כלכליים, פרסומיים, אישים וכד'? אוכל נטו? גם בארץ לעיתים, יש מקומות שהם "אובר רייטד" מסיבות כאלה.

איך שהוא יש תחושה שמסעדות מפורסמות, ושפים ידועים מקבלים איזה "פור" - ובעצם מדובר בסוג של כסאות מוזיקליים בין כמה עשרות מקומות בעולם.

 

[מיתר44]

מסכים עם דעתך

לא מכיר עולם תוכן נקי מאינטרסים. זה עולמנו ועמו צריך להסתדר
איש איש ומטרותיו.
דעותיי לגבי התנהלות רצויה לי במסעדות ידועה כאן ואני חי איתן בשלום
עם עצמי.
במהלך תכנון מראש אני מצליב מידע, הליך שגורם לי הנאה מיוחדת.
נפלתי פה ושם, אבל זה חלק מהמשחק.

 

[החתולית]

בכל מקום יש השפעות כאלה ואחרות

אני שמחה לראות שמדי שנה יש תזוזות בדירוגים, והגווארדיה הוותיקה מפנה את המקומות הגבוהים לצעירים יותר.

 

[passioneta]

מתכונים אבודים

אני מחפשת מתכונים מסוימים. כן מצאתי חלק באינטרנט אבל סומכת על מי שפה:
1. צלי - הכנתי לאחרונה מפילה מדומה ויצא מוצלח מאוד, אבל הרוטב היה של יין אדום והנה פורסמה פה תמונה (מקפה בתיה) של הצלי ההוא, זה שרציתי להכין - עם רוטב חום וסמיך - מי מכיר איך?
2. סלט אפונה וביצים קשות ברוטב לבן דליל (אולי מיונז ושמנת חמוצה? יוגורט?) אם למישהו יש מתכון שממנו אוכל להתחיל לשחזר אשמח מאוד
3. עוגה "משולשת" - עשויה מביסקוויטים שמקופלים לפירמידה שבמרכזה קרם לבן שאני לא אוהבת (אולי ע"ב אינסטנט פודינג?) ומצופה בקרם שוקולד. מצאתי ברשת אבל אולי יש מי פה שאני יודעת שאפשר לסמוך עליהם ויחסכו לי נסיונות לא מוצלחים.

 

[RandS]

כמה תשובות:

1. אני יודעת שאצלי רוטב חום ממש מתקבל כשאני משתמשת באותו סיר בו צרבתי את בשר הצלי. החתיכות האלו כבר מאוד שחומות ונדבקות לסיר בטירוף. אז אני מוסיפה קצת יין, מגרדת את התחתית, ומוסיפה את שאר היין . בסוף הבישול, אני מסננת את הבשר והירקות ומניחה בצד. לנוזלים שנשארו (אחרי שעתיים וחצי ביין אדום הם כבר נעשים חומים) אני מוסיפה קצת קמח כדי להסמיך.
2. לסלט בגודל משפחתי אני מערבבת שליש מיונז עם כמה כפות של רוויון.
3. אינסטנט פודינג ? נראה לי שאלה לד"ר אינסטנט: גברת פירגה.

 

[passioneta]

תודה רבה

אבל...

אני לא בטוחה שבמתכון המקורי השתמשו ביין (קשה לי להאמין שסבתא השתמשה בו, וגם אצל אמא שלי הרבה שנים זה לא היה בתקציב לדעתי). בכל מקרה יין + גירוד + 3 שעות בישול + צמצום הניבו תוצאה מצוינת אבל לא את "הצלי ההוא", עם הרוטב החום והסמיך.
רוויון נראה שלא השתמשו - זה משהו שהד"כ לא ראיתי במקרר אצלנו...נראה לי או שמנת או אשל\גיל\לבן וכאלה. אני די קלולס ומקווה שמישהו יקפוץ ויגיד "כן, אצלנו היה בדיוק כזה". כנ"ל לגבי העוגה - כנראה עם אינסטנט פודינג אבל יש מתכונים עם שמנת מתוקה ויש עם גבינה לבנה. אז קיוויתי שמישהו יזהה ויספר.
אגב להפתעתי מצאתי בקופסא די הרבה מתכונים עם אינסטנט (וכמובן כולם עם מרגרינה) - צורת הבישול שלנו השתנתה מאוד ב-30 שנים האחרונות ויפה לראות את זה.

 

[dts]

ראשית מנסיוני כדאי להתייחס לתשובה של RAND

אין לי מושג מה הסבתא עשתה אבל רוטב חום ועשיר בצלי ארוך מופק אצלי כך:
אחרי צריבת הבשר בסיר ולאחריו ירקות השורש אני מערבב את הירק עם כשלש כפות גדושות של רוטב עגבניות משובח(המוצרים של MUTTI מצויינים וזמינים) וכף מלאה של קמח כך שנוצר ציפוי רביכה לירק.
הבשר מוחזר לסיר ואחריו חצי ליטר ציר בקר אמיתי וחצי או יותר בקבוק יין אדום טוב כלבבך.
בתום כשלש שעות הסיר מכיל יופי של רוטב חום שזלל בשקיקה.
בתאבון

 

[passioneta]

לרנדס תמיד כדאי להקשיב

אני מנסה לשחזר מתכונים של פעם ולכן גם מה שטעים מאוד לא תמיד עונה לעניני השחזור. על רוטב עגבניות לא חשבתי. איני יודעת אם זנ שם.

 

[RandS]

 

[RandS]

אל תיעלבי אבל..

אולי במקרה סבתא שלך השתמשה ביחד עם נוזלי הבישול (של הבשר והירקות) באבקת המרק ההיא (אבקת מרק בשר) אשר אמא שלי מתעקשת לקרוא לה "רוטב צלי"? זה בהחלט נתן צבע חום.

 

[passioneta]

יתכן מאוד (ולא נעלבת, היא השתמשה גם במרגרינה)

לא חשבתי על זה האמת. אבל לא זכור לי "טעם של אבקת מרק".

 

[passioneta]

ולא סתם - היא היתה שומרת את הנירות של

המרגרינה אחרי שהיתה שוטפת אותם ומיבשת בהצמדה לחרסינה (סבתא שלי). אין לי מושג למה השתמשה בהם (למעט אולי לעטיפת בצק עלים).