שיר נונסנס שכתבתי בתיכון

עת קולות הזמיר זרמו באוויר

הרומז רמיזה מוזרה

ישבו הדוגרות על שפת הגדר

התגרדו שם בהדרגה


הרוצח חיל עלה בדרגה

רוצח בחצרות הצורחים כי נחרץ

דינם מול צריח צחור למות


כל השערות סמרו לשומר

כשנמסר שהסרן נרמס

החיים במצב אבוד


דומיה הדומה למאדאם המודה

כי בין העמדות הדם לא נמדד

נזרעה זעירה בזרוע מרה

שעזרה להרוג ללא חת


לא יחמול וימחל הלוחם בחלום

אף מלח יזרה, את החמולה ירצח

ובחרב יחריב חברים ואויבים

ואף איש אחד לא יברח


עוד מלה אחרונה שמילל הנימול

מילאה האוויר האילם

ובין חפירות ריחף לו עוד קול

ופרח לו וייעלם


והבריק בעיניו הקורבן הקרוב

וקברים רקובים שביקרו בשנתו

עת הערב בער, הרעב עבר

בערבות לידתו ומותו.
 
למעלה