שלום ואני מציג את עצמי..עקר בית
ואתחיל..ילד קטן וחלשלוש בשכונה קטנה שבפרברי העיר.ולמה נזכרתי כעת להיכנס הנה..לפורום? כי באותם ימים של תחילת הלימודים הכל התחיל..וזה בפירוש היה מזמן. הזכרונות מהבית של אותם ימים עיצבו אותי ולימדו אותי להיות בעצם מי שאני...עקר בית של כל הזמנים! בבית הספר של אותם ימים באותה שכונת פועלים קטנה הייתי תלמיד לא מי יודע מה..וכשכאבה לי הבטן לפני מבחן אמא ממש הבינה אותי והשאירה אותי בבית. אהבתי את מבנה בית הספר מבחוץ,את עצי האקליפטוס המתנועעים ברוח,את מעוף הירגזי שמעבר לחלון הכתה,ואהבתי את הטבע כולו בסביבה המיוחדת שבה גרנו.אבל הכי הכי אהבתי...את הימים שבהם נשארתי בבית.לוח השיש המחוספס והישן שימש את אמא במטבחון הקטן בצריף ההוא ואני כילד קטן יושב שם בצד ומביט בידיה של אמא המבשלות על הפתיליות הישנות המדיפות ריח של נפט.ובחצר הגדולה עמדה לה החבית הגדולה והמנוסרת ומעליה אותו דוד שחור ומפוייח ובתוך..הכביסה הלבנה שהתבשלה שעות בהרתחה עם ה'כחול כביסה' למי שמכיר.וחוט הברזל ההוא שעליו היתה תלויה הכביסה מתבדרת ברוח כל אותו היום של הכביסה. אבא היה זה שהיה עוזר בעבודות האלה בבית אבל היה אף הוא עסוק בעבודת המשמרות באותו מפעל שכן שבשכונה. ובתור ילד חלשלוש ורפה ביליתי המון בבית מכל מיני סיבות..ולכל כאב בטן קטן וכאב ראש היה באמת פתרון ואמא אכן ויתרה על הלימודים ועל ההליכה לבית הספר. וככה בשנות ילדותי שחלפו והיו..למדתי וראיתי את המטבח הביתי הקטן מקרוב,את עבודות הכביסה ההיא,ואת הבישולים הטובים שאמא היתה מכינה..ותהא כתבה זו לזכרה! *החצר הנראית כאן..ואותה החבית המפוייחת של הכביסה בצד שמאל..אני וחבר
ואתחיל..ילד קטן וחלשלוש בשכונה קטנה שבפרברי העיר.ולמה נזכרתי כעת להיכנס הנה..לפורום? כי באותם ימים של תחילת הלימודים הכל התחיל..וזה בפירוש היה מזמן. הזכרונות מהבית של אותם ימים עיצבו אותי ולימדו אותי להיות בעצם מי שאני...עקר בית של כל הזמנים! בבית הספר של אותם ימים באותה שכונת פועלים קטנה הייתי תלמיד לא מי יודע מה..וכשכאבה לי הבטן לפני מבחן אמא ממש הבינה אותי והשאירה אותי בבית. אהבתי את מבנה בית הספר מבחוץ,את עצי האקליפטוס המתנועעים ברוח,את מעוף הירגזי שמעבר לחלון הכתה,ואהבתי את הטבע כולו בסביבה המיוחדת שבה גרנו.אבל הכי הכי אהבתי...את הימים שבהם נשארתי בבית.לוח השיש המחוספס והישן שימש את אמא במטבחון הקטן בצריף ההוא ואני כילד קטן יושב שם בצד ומביט בידיה של אמא המבשלות על הפתיליות הישנות המדיפות ריח של נפט.ובחצר הגדולה עמדה לה החבית הגדולה והמנוסרת ומעליה אותו דוד שחור ומפוייח ובתוך..הכביסה הלבנה שהתבשלה שעות בהרתחה עם ה'כחול כביסה' למי שמכיר.וחוט הברזל ההוא שעליו היתה תלויה הכביסה מתבדרת ברוח כל אותו היום של הכביסה. אבא היה זה שהיה עוזר בעבודות האלה בבית אבל היה אף הוא עסוק בעבודת המשמרות באותו מפעל שכן שבשכונה. ובתור ילד חלשלוש ורפה ביליתי המון בבית מכל מיני סיבות..ולכל כאב בטן קטן וכאב ראש היה באמת פתרון ואמא אכן ויתרה על הלימודים ועל ההליכה לבית הספר. וככה בשנות ילדותי שחלפו והיו..למדתי וראיתי את המטבח הביתי הקטן מקרוב,את עבודות הכביסה ההיא,ואת הבישולים הטובים שאמא היתה מכינה..ותהא כתבה זו לזכרה! *החצר הנראית כאן..ואותה החבית המפוייחת של הכביסה בצד שמאל..אני וחבר
