שלום ולילה טוב - מצטרפת אליכן...

[מתחילה פעם שניה]

אני מאד אוהבת את מה שאת כותבת

בלידה הראשונה הגעתי בגישה של "נראה מה יהיה". שאפתי לבלי, אבל לא שללתי את העם. ובאמת בשלב מסוים הכאבים הכריעו אותי וביקשתי (למרות מיילדת מתלמדת מתוקה אחת שניסתה לשכנע אותי לוותר). העניינים התגלגלו ככה שעד שהרדימו אותי כבר הגעתי לפתיחה 9 (בדקו רק אחרי שהתלוננתי שלא ממש משפיע). מבחינתי נוצר מצב אידיאלי כי הייתי מורדמת חלקית, מה שאיפשר לי לנמנם קצת ולאגור כוחות, אבל גם להרגיש את צירי הלחץ במידה מסוימת ולדעת מתי צריך ללחוץ. היום אני מבינה שאני יכולה ומעדיפה בלי. אני גם יודעת שהיה לי המון מזל מבחינת התנהלות הלידה ושהצוות הניח לנו לנפשנו, מה שלאו דווקא יקרה בלידה הבאה.

 

[Y M I]

זו בדיוק השאלה

איך מגיעים לאמונה בגוף שלי שאני כן יכולה להתמודד עם הכאב? אומרים שלידה ראשונה היא כל כך ארוכה שקשה מאוד לאשה לסבול את כל הסבל הזה. אבל אם הלידה קצרה, אז קל יותר להתמודד עם הצירים ולעבור את הלידה ללא המשככים - לא זה השיקול? אני לא משלה את עצמי, ואני מתארת לעצמי שאצליח לסחוב את הצירים הראשונים גג עד פתיחה של 2 ס"מ כי מסיפורים של נשים אחרות, הן סבלו 24 שעות צירים לא סדירים וכשהתחיל להיות סדיר והן הגיעו לחדר לידה אמרו להן פתיחה - 2...

 

[כרמיון]

לא להשלות את עצמך זה להיות פסימית? ../images/Emo13.gif

אני יכולה להגיד לך שבלידה הראשונה הגעתי לחדר לידה עם פתיחה 3 - והסיבה ש"נשברתי" בפתיחה 3 הייתה שהשכיבו אותי על הגב ומיד הכל נהיה הרבה יותר כואב. כל זמן שהלכתי ועמדתי זה היה נסבל. (ואגב, גם אז לא ביקשתי אפידורל, רק הסכמתי כשהציעו לי). והסיבה ששכבתי על הגב החל מפתיחה 3 הייתה שהייתי כבר 48 שעות אחרי ירידת מים והייתה לי עליית חום, חששו מזיהום וחיברו אותי לעירוי אנטיביוטיקה ולמוניטור. והייתי מותשת כי לא ישנתי כמו שצריך בבית חולים, וירד לי מצב הרוח כי נבהלתי מהאפשרות של זיהום. וזה דבר שלדעתי כדאי לזכור בלידה, גם אם זה קשה: שאת לא יכולה לדעת בדיוק מה יהיה ואת לא יכולה לתכנן בדיוק. סביר שיהיו גורמים בשטח שיפתיעו אותך, אבל זה לא אומר שאי אפשר לזרום איתם, כך או אחרת. בכל אופן - אני נוטה להסכים איתך שבלידה שניה כל ההתמודדות נראית אחרת, גם כי היא נוטה סטטיסטית להיות קצרה יותר וגם (בעיקר) כי באים כבר עם הלקחים והניסיון והידע של הלידה הראשונה.

 

[כרמיון]

האפידורל ושתי הלידות שלי

לידה ראשונה: קיבלתי אפידורל בפתיחה 3, כמות גדולה למדי (ולא כי ביקשתי, כי זה מה שהמרדים נתן. אולי המינון היה גבוה ואולי התגובה שלי לחומר הייתה חזקה, מי יודע). הכאבים אכן נפסקו מיד ובאופן מוחלט, היו צחוקים וכיף וגם נמנמתי קצת בדרך לפתיחה מלאה. מהרגע שקיבלתי את האפידורל שכבתי במיטה כמו בטטה, בלי שום יכולת לזוז ובלי להרגיש בכלל את פלג הגוף התחתון. בפתיחה 9 המרדים הוסיף לי עוד חומר כי "הוא הולך הביתה"; כשהגיע שלב הלחיצות לא הרגשתי בכלל, אבל בכלל, את צירי הלחץ. לחצתי כשאמרו לי לפי המוניטור; אחרי שלוש וחצי שעות של לחיצות נלקחתי לניסיון ואקום שלא צלח, ואז לניתוח קיסרי. כל המוניטורים של התינוק היו בסדר גמור, פשוט עברתי את הפרוטוקול עם השלוש וחצי שעות לחיצות האלה. בדיעבד התברר שראשו של התינוק ירד כנראה על העוקם באגן. האם זה קרה בגלל האפידורל או בלי קשר אליו? אי אפשר לדעת, כמובן, אבל שכיבה ללא תנועה לא ממש עוזרת לתינוק לרדת נכון באגן (פעם נכנסה מיילדת והפכה אותי על הצד ואז בחזרה. זה לא ממש רציני). כמו-כן, הסיכוי שאולי היה לי ללדת אותו בכל זאת נפכם, אני מאמינה, בשל לחיצות לא אפקטיביות (קשה ללחוץ "על עיוור", כשלא מרגישים את הצירים). יצאתי מהלידה ההיא שלמה ומרגישה שמה שהיה הוא שהיה צריך להיות (בפתיחה 3 באמת סבלתי בצירים ולא ראיתי את עצמי ממשיכה ככה לצירים גרועים יותר). ואף על פי כן העדפתי בהריון השני לנסות שלא להגיע שוב לניתוח קיסרי; האפידורל, והפעם עוד יותר מבפעם הקודמת, היה גורם שעלול לתקוע אותי ולהריץ אותי ישר לקיסרי חוזר, ולכן ניסיתי ללדת בלעדיו. ואכן ילדתי בלי אפידורל, ובחיי שלא היה טראומטי ולא היה בלתי נסבל. אני כן יכולה להבין מצבים שבהם יולדת מחליטה לקבל אפידורל וזה עוזר לה (אם הלידה נתקעת המון זמן בפתיחות מסויימות, והיולדת מותשת פיזית ורגשית, למשל. מה שלמזלי לא קרה לי.) תחליטי מה שתחליטי, אבל מה שאני רוצה להגיד זה - אל תחליטי מראש שזה בלתי אפשרי. ובטח שלא לכולן זה בלתי אפשרי. אני יצאתי בהרגשה שאפשר לעבור בלי אפידורל את צירי הלידה, למרות שחוויתי כמה צירים חזקים מאוד ובשיאם הם אכן לא דמו לשום כאב אחר שחוויתי קודם לכן. מצורף סיפור הלידה השניה שלי, לידה בלי אפידורל.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo140.gifברוכה הבאה../images/Emo70.gif

בלת"ק אני שמחה בשבילך כל כך על ההריון

לגבי אפידורל- לא תמיד "תרופת הפלא" פועלת". בשתי הלידות הראשונות שלי האפידורל שהוזרק לי לא התייחס לקיומי, לא פעל כלל, והרגשתי ה-כ-ל

, וגם כשהוא פועל- זה עלול להיות חלקי- כמו שקרה לי בלידה החמישית, או גרוע מכך- להיות מלווה בתופעות לוואי מאוד לא נעימות, כאבי ראש איומים שמקרינים מהעורף לכוון הראש, טלטלות נוראיות של הגוף, ללא יכולת שליטה, ועוד..., כפי שקרה לי בלידה השישית. לפעמים הוא פועל טוב, זה נכון. קרה לי בלידה הרביעית, אבל למה לך לשים עצמך ברולטה

בלידה השביעית שלי הגעתי מוכנה ללידה טבעית ,אחרי ששרצתי כאן בפורום, שאלתי המוווון שאלות, למדתי

, והתכוננתי היטב. ואני יכולה לומר לך בשמחה שזו היתה הלידה הכי טובה שלי

זה לא שלא כאב- אבל הייתי מצויידת בידע איך להתמודד עם הכאב- וזה כל ההבדל

כשרוצים לידה טבעית, צריך ללמוד ולהתכונן לקראתה היטב, ולא לשכב על הגב ללא משככי כאבים ולצרוח, כי לא יודעים מה ל ע ש ו ת... (לידה שלישית) הגעת למקום הנכון

.

 

[ע ו ד ק צ ת]

מנצל"שת הודעת הצטרפות

אני קוראת פה ממש מההתחלה (אוקיי, עוד לפני ההתחלה) ועכשיו כבר רואים את הסוף (במשקפת, אבל רואים). עד עתה לא היה לי אומץ להצטרף, אבל בעצת אמא לאסף יואב עידו זרקתי את עצמי למים

יופי להיות פה!

 

[אשכר ש]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

 

[ע ו ד ק צ ת]

תודה! ../images/Emo24.gif

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo45.gifאיזו חתימה../images/Emo70.gif

ברוכה הבאה

 

[ע ו ד ק צ ת]

איזו מקסימה, תודה ../images/Emo24.gif

 

[אמא לאסף יואב עידו]

איזה כיף שבאת ../images/Emo140.gif

 

[ע ו ד ק צ ת]

עם הזמנה כמו שלך לא יכולתי שלא לבוא ../images/Emo13.gif

 

[קשתענן]

קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

לדעתי כדי ללדת בלידה טבעית צריך להבין את תהליך הלידה הבריאה והטבעית גם מבחינה פיזיולוגית וגם מבחינה ריגשית. כדאי להכיר תנוחות שונות ואמצעי שיכוך כאבים שונים שישמשו אותך בלידה כדי שתוכלי לבחור מתוכם כשתצטרכי (ולא להסתמך על כך שתהיה דולה שתעשה זאת - את היא זו שיולדת..) לגבי התהייה למה לעבור זאת אם אפשר אחרת - זו שאלה מורכבת בעיני. קודם כל חשוב לבין שכאב בלידה הוא כאב טוב. כן כן, לעומת כל כאב אחר שאת מכירה הכאב הזה נועד למטרה חיובית ויש פרס בסופו - תינוק! דבר שני, חשוב להבין היטב את הסיכונים שבאפידורל ולא לחשוב שזו תרופת פלא שאין לה השלכות. אמו שכבר כתבו כאן לאפידורל יש השפעה משמעותית על אופן וקצב התקדמות התינוק בדרכו החוצה ומחקרים מראים שאפידורל ומוניטור הם הגורמים העיקריים לעליה משמעותית בלידות מכשירניות וניתוחים קיסריים. אחרי שכל זה נאמר, אני חושבת שאפידורל יכול במקרים מסוימים להיות חיובי מאד - אם הוא נלקח בזמן הנכון ומהסיבות הנכונות. מהו הזמן הנכון? לא במגרש החניה כי אולי אח"כ יכאב יותר... מהן הסיבות הנכונות? לדעתי (ואני מדגישה - לדעתי) כשלידה לא מתקדמת (באמת, לא רק לא עומדת בקצב המוכתב מלמעלה) ונוסו כל האפשרויות האחרות או אם היולדת מותשת מידי כדי להמשיך וסוף הלידה עוד רחוק אז אפידורל יכול אפילו לקדם לידה. לראיה, הלידה הראשונה שלי - אחרי למעלה מ24 שעות של צירים ארוכים, אינטנסיבים וצפופים אך לא אפקטיבים מצאתי את עצמי ללא התקדמות ותקועה בפתיחה של 4 ס"מ. (בדיעבד אני יודעת שהתקיעות היתה ריגשית ואולי תמיכה טובה יותר היתה יכולה לשחרר שם משהו ולקדם אותי..) ואז אחרי האפידורל נרדמתי לשעתיים וסופסוף הרפיתי, וכשהתעוררתי הייתי ב7 ס"מ.. בכל מקרה, ממליצה מאד לקרוא את לידה פעילה ולעשות הכנה טובה יותר לקראת הלידה. (סליחה מראש, אני לא מכירה קורס של בי"ח שמכין כמו שצריך ללידה פעילה)

 

[ל י ר ו ן בן ד וד]

אני מכירה קורס בית חולימי אחד שמכין

ללידה פעילה, הקורס של תמי גינטר נותב באסף הרופא, עכשיו יש כל מיני קורסי הכנה ללידה באסף הרופא ורק שלה ספציפית מכין ללידה פעילה ותנועתית....אבל היא ילדה לפני שבועיים אז אני מניחה שהקורס כרגע לא מתקיים

 

[yoyo10]

לא קראתי עדיין את השרשור אבל יש לי כמה תבונות

אצלי האפידורל פעל כמו קסם העלים את הרגשת הנכס שעשה לי הפיטוצין התינוק יצא מהר מבלי הרבה מאמץ ממש חלום אבל............................... סבלתי הרבה זמן מבעיות גב שגם הצריכו פיזיותרפיה עד היום יש לי כאבים בנקודת הזרקה זה מש לא קל לטפל בתינוק בן יומו עם גב דפוק בהתחלה הערתי את בעלי בלילה על מנת להחליף חיתול כי לא יכולתי מהכאבים נכון לא היו לי תפרים אבל היו לי הרבה כאבי גב עד היום בחילופי מזג האוויר אני מרגישה את הנקודה שבה הזריקו לי את האפידורל

 

[yoyo10]

ושכחתי לכתוב שלידה שניה בלי אפידורל

איזה הבדל בלי כאבי גב עם תינוקת במנשא איזה הבדל מה שלא יכולתי לחלום עליו אחרי הלידה הראשונה

 

[POOH*]

אבל אפידורל לא תמיד משפיע..

בנוסף לכל תופעות הלוואי שהיולדת עלולה לסבול מהן [כמו כאבי ראש, כאבי גב, רעידות בלתי נשלטות, קור וכ'ו'] יש נשים שהאפידורל משפיע עליהם לזמן קצר מאד או בכלל לא. הלידה הראשונה שלי הייתה ארוכה מאד. הייתי עם זירוז [פיטוצין] בלי אפידורל [כן זה אפשרי ונסבל] ואח"כ בלי זירוז ועם לידה שהתקדמה מאד מאד לאט.. בסוף חיברו אותי שוב לפיטוצין ואז חיברו אותי גם לאפידורל שהשפיע לחצי שעה בדיוק. אז כן חצי שעה נחתי. אבל אח"כ קיבלתי בערך את כל תופעות הלוואי הידועות לאפידורל + חוסר השפעה בצירים החזקים + זה שזה תקע את הלידה ובסוף עשו לי ואקום [שגם במהלכו האפידורל לא השפיע בכלל כך שהרגשתי הכל!] אם זה היה שווה את זה? בדיעבד לא. הייתי צריכה להתנגד לפיטוצין פעם שניה או לפחות לאפידורל ואז הלידה הייתה נגמרת אחרת. ולגבי ל"סחוב את הצירים" אני חושבת שכבר הביטוי הזה מחליש.. כן צירים זה כואב.. לידה זה כואב.. אבל זה כאב חיובי. זה אולי נשמע קלישאה אבל אותי זה מאד עודד לדעת שמשמעות הכאב הזה היא שעוד מעט אני אפגוש את הילד שלי. וגם אחרי שתי לידות [אחת עם אפידורל ואחת בלי] רופא שיניים יותר מפחיד אותי בהרבה. אני חושבת שהדרך היא ללמוד כמה שיותר דרכים להתמודד עם כאב הצירים כדי שבלידה תוכלי למצוא מה הדרך שנכונה לך. אני חושבת שחשוב שיהיו מלווים תומכים שאת מתחברת אליהם ושיוכלו להבין אותך בכמה שפחות מילים ולעזור ולהקל עלייך כמה שיותר. ואגב - גם עם אפידורל עדיין את זו שיולדת והילד הוא זה שנולד. זה לא אחרת בגלל שזה עם משכך כאבים עדיין הגוף שלך הוא זה שעושה את העבודה. רק בלי אפידורל הוא יכול לפעול יותר ביעילות. POOH

 

[דגניתהררי]

קראתי חלק מההודעות - בתור אחת שילדה עם אפידור

אפידורל, אני יכולה לספר ש: אחרי 7.5 שעות עם פיטוצין (מרגיש כמו ציר אחד ארוך ללא הפוגות!), לא יכולתי לסבול שום כאב, ולכן נשברתי. אצלי האפידורל עבד נהדר... ואף נהדר מדי. כי כשהפסיקו אותו כדי שאוכל ללחוץ, ההשפעה לא פגה, התינוקת שלי נשארה שעתיים נוספות בתעלת הלידה, יצאה סגולה, בואקום וחתך כואב נורא ומשם לאוהל חמצן. (זכיתי לראות אותה ל-5 דקות ואז העבירו אותה לאוהל חמצן) אחרי כ-4 שעות כשקמתי על רגלי בכוחות עצמי (כמעט התעלפתי אחרי חצי שעה של עמידה על הרגליים), וכמובן שהייתי כל כך מטושטשת שהאפשרות לדרוש ביות מלא לא עלתה על הפרק. עוד פרט חשוב: ירידות דופק - כעסו עלי שהיו ירידות דופק כי אני כל הזמן זזה... מממ... ניסיתי להסביר שלהיפך: אני מנסה להעלות את הדופק בכך שאני מזיזה את הבטן בכל פעם שהדופק יורד... אבל מובן שלא האמינו לי. אילו ילדתי בלידה טבעית ופעילה לא הייתי מחוברת למוניטור כמעט, ראשה של בתי לא היה נדקר ע"י מוניטור פנימי, בתי לא היתה יוצאת סגולה משום שלא היתה נתקעת כשעתיים בתעלת הלידה ולכן גם לא היתה זקוקה להשגחה ולאוהל חמצן, הייתי יולדת ולא מיולדת ועוד המון המון דברים טובים אחרים. הפעם אני לוקחת דולה מנוסה המתמחה בשיאצו ואת אמא שלי. שתיהן תחבורנה אלי ולחוויה שלי וחבל להן על הזמן אם תאפשרנה לי לקחת תרופה כלשהי! אם אשתולל או אסגר ואפחד - אני יודעת שהן תהיינה שם לאזן ולהזכיר לי שלא רק שאצא מזה בחיים אלא שאוטוטו אחבק את החתיך הפיצפון שלי בידיים!

 

[שושה בלה]

אולי פשוט תשבי עם עצמך או וע"י עזרה

ותראי מה את רוצה. כי אם אפידורל או בלי זו לא הנקודה. השאלה מאיזה מקום ומוכנות את מגיעה ללידה. מה את רוצה. איזה תמיכה יש לך. מה את מצפה שיהיה אחר כך. אני חושבת שחשוב לדעת מה קורה שלוקחים אפידורל וכן לראות בו כאופציה להקלה. השאלה אם את פתוחה ורוצה גם דרכים אחרות להקלה על כאבים ויש כאלה. ובעצם השאלה היא ממה את כל כך מפחדת מהכאב? מי אמר לך שהגוף שלך לא מסוגל לעמוד בכאב?אולי את יכולה להיות מופתעת לצד השני. יש פה הרבה מאוד עבודה על המון נקודות. מאחלת לך לידה בידיים מלאות עם המון עוצמה פנימית ושבאמת הכל יהיה כמו שאת רוצה.

 

[s u n s o o n]

הי

כתבו לך המון וגם ממש אין לי זמן לכתוב לכן לא אכתוב תאוריות (אבל קראתי הרבה, כולל על סכנות של ממש של אפידורל - חבל שהרופא שכח לספר לך) אגיד רק את ניסיוני - ואתייחס רק לכאב לידה 1 עם אפידורל ו3 ללא זו עם האפידורל כאבה לי פי מליון מאשר הטבעיות עשו לי זירוז ואפידורל ושכבתי מחוברת לצינורות, כעבור זמן מה צנח לי לחץ דם והרגשתי מאוד רע כתוצאה מהאפידורל, מיד הופסק האפידורל וקבלתי עוד תרופות שייצבו את מצבי אבל הרגשתי את כל הצירים כמו הר שנפל עלי זה היה נוראאא ואחר כך וואקום ללא אילחוש וללא חתך - נקרעתי כולי הרגשתי נכה כמעט שנה אחרי הלידה הזו למה למה למה ????? אחר כך עברתי דרך ארוכה וילדתי לידות טבעיות - שונות מאוד זו מזו, אבל אף פעם לא היה כאב ברמה של הלידה המדיצינית הגוף מסתגל לכאבים אם לא מפריעים לו