שלום. חדשה כאן..

שלום. חדשה כאן..

אני אמא לשלוש בנות מקימות ואוטוטו ילד/ה רביעי/ת. אני ממש שמחה לגלות אתכן, ואשמח לבלות כאן מידי פעם. ועכשיו שאלה לגבי ההריונות: הרגשתן שינוי בהתייחסות שלכן להריונות המתקדמים? אני למשל חשה פחות צורך להתעדכן כל חודש במשקל של העובר, וללכת להמון בדיקות כמו בהריון הראשון והשני. מה קרה אצלכן?
 
שבוע טוב וברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אצלי היו בסך הכל 3 הריונות, זכיתי להנחה עם הראשונות שהן תאומות
אבל גם אני עם כל הריון הרגשתי פחות ופחות צורך לבדוק מה קורה. מאחר וההריונות שלי היו קלים יחסית (ותסלחנה לי כל המקנאות, גם בלי הקאות בכלל) בכלל הרגיזו אותי כל הבדיקות דם שביקשו שאני יעשה. לעומת זאת, כל פעם שאמרו שצריך לעשות אולטראסאונד רצתי בשמחה. זאת היתה עוד הזדמנות לנסות ולגלות למי העובר דומה
גם מלידה ללידה נהייתי חכמה יותר וידעתי לעמוד על הרצונות שלי כלפי הצוות בחדר הלידה. עם התאומות אפילו לא ידעתי שיש לי צירים והיתה לידה מוקדמת והכניסו אותי לניתוח קיסרי פחות מ-4 שעות מהכניסה למיון יולדות. עם האמצעית כבר ידעתי פחות או יותר למה לצפות וביקשתי טשטוש פחות משעה אחרי שהעלו אותי למיטה בחדר לידה. פחות משעה אחר כך הילדה היתה בחוץ. עם הקטנה כבר הגעתי למיון יולדות כמעט יולדת ועוד הצלחתי להגיד להם שלא יעיזו לשים לי אינפוזיה אלא אם יש סכנת חיים לי או לעובר. יצאתי מבית היולדות עם הקטנה בלי שיחוררו אותי אפילו פעם אחת.
 
../images/Emo13.gif גם אני הצלחתי לא להיות מחוררת

בלידה הרביעית
בכלל, הייתה לידה מדהימה, אבל אני בספק רב אם יבוא לי על עוד אחת במהרה.
 
וגיסתי שאלה איך אני אדע מה המשקל של

העובר. אמרתי לה שאני מקווה שיילדו אותי גם בלי לדעת כמה העובר שוקל, ולא ישלחו אותי הביתה בגלל זה....
 
נכון, גם לי זה קרה

בכלל, כל הסיפור של ההריון לא כל-כך עניין אותי, כי ההריון הרביעי היה די צמוד לשלישי ועדיין זכרתי הכול טוב. הייתה התלבטות בנוגע ללידה, אבל את הבדיקות ממש צימצמתי למינימום. מה שכן, היה לי הריון קצת קשה, סובייקטיבית, הרגשתי די רע...
וגם היחס של הסביבה היה לא מדהים, החל מהוריי שהתפחלצו מלשמוע שאני בהריון רביעי כשהקטן רק בן שנה וקצת, וכלה ביחס של הרופא ואחות טיפת חלב ואחות המרפאה... הרגשתי מין מבטים משונים כשאמרתי "הריון רביעי", כאילו בא להם להעביר לי שיחה בנושא אמצעי מניעה או משהו והם שותקים רק כי זה לא מנומס.
 

עדי 4

New member
אצלי כל הריון זו סיבה למסיבה

לפחות ככה היה עד ההריון הזה. קראתי בספרים, בדקתי מה קורה בכל שבוע והכל כמו בהריון חדש. הפעם אני עדיין קצת אדישה. הולכת לביקורת אצל הרופא וזהו. בהריונות הקודמים לא הייתי מחוברת לאינטרנט ובהריון הזה אני מוצאת בפורומים השונים תשובות לשאלות שבעבר הריצו אותי לספרים. אני מרגישה יותר עייפה בהריון הזה ומחכה כבר שיעבור.
 
דווקא אותי שואלים כבר שנתיים

אם אני לא רוצה עכשיו איזה בן. עוד כשהקטנה היתה בת חצי שנה-שנה כבר שאלו אותי "נו, מתי עד שוב בהריון?" לפעמים סתם כדי להקניט ולפעמים בשיא הרצינות. יש אנשים שבטוחים שאני מסכנה בגלל שיש לי 4 בנות. אז מה יש להגיד על האיש שלי? יש לו 5 בנות, גדולה בת 16 וחצי מנישואים קודמים ו-4 משותפות שלנו.
 
הריונות

בהריון הרביעי התענינתי לא פחות מבקודמים וקראתי בספרים ובאינטרנט וענין אותי מה קורה בכל שלב. הדבר היחיד שלא עשיתי היה ללכת לטיפת חלב. הקפדתי כן לעשות את בדיקות הדם וכן פעם בחודש לחץ דם ובדיקת שתן (אצל אחות קופ"ח).
 

יעל של 4

New member
הריונות

אצלי בכל שלושת ההריונות הייתי שקועה בספרים ובכל דבר אפשרי, במיוחד בהריון השלישי שהיה עם תאומות והיה בסיכון גבוהה. אצלי בהריונות אני מקיאה 9 חו' כך שההרגשה האיומה גורמת לי לחפש תמיד את החידושים וללמוד על ההריון כל דבר אפשרי וגם לסמן vעם כל יום שעובר. בהריון השלישי נאלצתי להפסיק את העבודה ולשבת בבית בשמירת הריון, כך שעשיתי את כל הבדיקות האפשריות (פרט למי שפיר), וקראתי ולמדתי את נושא התאומים טרם הלידה. שיהיה בהצלחה. אני אוהבת מאוד ילדים אבל קצת קשה לי לחשוב על הריון חמישי. יעל
 
למעלה