שלום, יש לי שאלה לשרון אורן

[מירב זבידה יאורי]

אירוח מרפאה בעיסוק - סרבול מוטורי

שרון אורן, מרפאה בעיסוק מומחית באבחון וטיפול בילדים מסורבלים מוטורית, קשיי קואורדינציה והתארגנותת ממרכז טיפולי "צעד צעד" תענה על שאלות בתחום בסוף השבוא הנוכחי. שאלות כגון: האם ילדך מראה קושי בפעילות תנועתית? מסורבל בפעילויות במרחב וליד שולחן? (גזירה, ציור, כתיבה, צביעה) איטי? קושי בלמידת מיומנויות מוטוריות חדשות (רכיבה על אופניים, שחיה)? נמנע/חושש מהשתתפות מפעילות ספורטיבית? מתקשה בפעילויות היום – יום? (קשירת שרוכים, כפתורים) מראה קשביי התארגנות? אנא שרשרו את שאלותיכם להודעה זו.

 

[שרוןאורן]

אשמח לענות לשאלותיכם

 

[אורישורי]

קשיי התארגנות

הבן שלי בן שש, מגיל צעיר מראה קשיים בתחום המוטוריקה העדינה, גם היום מפחד לעלות על נדנדות ומגלשות בגן השעשועים, בכיתה כותב לאט , שונא לצייר ולגזור, למד לרכב על אופניים רק בקיץ האחרון, עם גלגלי עזר, ועדיין זקוק לעזרה בהלבשה ברכיסת כפתורים וקשירת שרוכים. איך ניתן לעזור לו, והאם טיפול בריפוי בעיסוק הוא פתרון מספיק?

 

[שרוןאורן]

הפרעה התפתחותית בקואורדינציה

אורישורי שלום, אני שמחה שפנית אלינו ואפשרת לנו להציץ לעולמו של בנך. מתיאורך ייתכן וניתן לומר כי לבנך יש "הפרעה הפתחותית בקואורדינציה",Developmental Coordination Disorder או בקיצור DCD. DCD מוגדר כתסמונת נוירו-התפתחותית בה קיים ליקוי ברור בהתפתחות הקואורדינציה המוטורית, הפוגע באופן משמעותי בפעילויות אקדמיות ובפעילויות של חיי היומיום. ילדים אלו מפגינים תפקוד מוטורי נמוך שאינו מוסבר על ידי גיל, אינטלקט ו/או מצב רפואי, DCD הינו מצב כרוני הממשיך גם לבגרות.התסמונת יכולה להופיע במקביל לבעיות למידה אחרות (כתיבה, קריאה וכו'). אבחנה של DCD, תינתן במידה והילד עונה על ארבעת הקריטריונים הבאים: א. תפקוד בפעילויות יומיום אשר דורש קואורדינציה מוטורית הינו נמוך באופן מובהק מהמצופה, בהתאם לגיל הכרונולוגי ולרמת האינטליגנציה המוערכת. ב. ההפרעה בקריטריון א' פוגעת באופן משמעותי בהישגים אקדמיים או בפעילויות היומיום. ג. ההפרעה אינה בעקבות מצב רפואי כללי (כגון שיתוק מוחין, המיפלגיה או מחלת שרירים ניוונית), ואינה עונה על הקריטריון של הפרעה התפתחותי נרחבת (PDD). ד. אם קיים פיגור שכלי, הקשיים המוטוריים הינם נוספים לקשיים הקשורים לתסמונת זו. עד כאן מעט רקע, ולגבי העזרה לבנך בפועל: ראשית עליו לעבור אבחון של מרפאה בעיסוק בכדי לזהות את העוצמות והחולשות ולבנות תוכנית התערבות ממוקדת בתפקוד. אני מתרשמת כי לא מעט קשיים מלווים את בנך בחיי היומיום. המטרה בהתערבות בריפוי בעיסוק הינה להגביר השתתפות בעיסוקים, לשפר ביצוע בפעילויות שונות הנדרשות לתפקוד תקין בחיי היומיום וכן לאפשר לילד להיות עצמאי בתפקודו עד כמה שניתן. אני מניחה כי טיפול בריפוי בעיסוק יוכל מאוד לעזור לו. המטפל יתן לכם המלצות ורעיונות לתירגול גם במסגרת הבית, ובנוסף יתן הדרכה למחנכת הכיתה. במסגרת הטיפול בקליניקה המטפל ילמד את הילד אסטרטגיות שונות לביצוע הפעילות, יתרגל עימו באופן מדורג מיומנויות שונות ובכך יאפשר לו לחוות הצלחה בביצועיו. יישום הטכניקות שנלמדו בד בבד עם תרגול והתאמה נכונה של הסביבה יקל עליו. בנוסף, מומלץ גם השתתפות בהתעמלות טיפולית/הידרותרפיה שיכולה לקדמו מאוד ולשפר את התפקוד הגופני באופן ניכר ! מקווה שהייתי לך לעזר, שבת שלום, שרון אורן- מרפאה בעיסוק

 

[1טלטלים]

תודה לשרון גם בשמי

ביום ה' האחרון 8.3 היינו בבדיקת התפתחות במכון,לאור תוצאות הבדיקה רופאה הציעה לעבור אבחון לDCD,היא לא פירטה הרבה. היכן ניתן לקרוא לגבי האבחון ?איך הוא נעשה?יש כלים מיוחדים?מה בדיוק מאבחנים וכו'?מי עושה את האבחון? האם את מכירה ילדים אשר אובחנו כך ומה "פרוגנוזה" שלהם לחיים הבוגרים עצמאיים ומלאים? במידה ואבחון וטיפול נעשו בגיל מוקדם (3.7 שנים) האם זה משפר "פרוגנוזה"? האם יש מחקר שבדק מהם גורמים או סיבות להתפתחות הDCD ?(לידה,הריון,אופן לידה...) אני די חרדה מהנושא ... סליחה על כל כך הרבה שאלות בנושא תודה מראש על התייחסות

 

[שרוןאורן]

אבחון DCD

הי אמא של טל, לגבי חומר על הסינדרום את מוזמנת להיכנס לאתר העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק, יצאה חוברת שלמה בשנה שעברה על DCD Developmental coordination Disorder אפשר לרכוש אותה! והיא מומלצת בחום מעבר לכך, חיפוש באינטרנט בגוגול יעלה תוצאות רבות. ספרות מקצועית בנושא: יצא ספר חדש של ד"ר אורלי יזדי-עוגב, ניתן לרכוש בחנויות כמו סמינר הקיבוצים, לוינסקי, דיונון וכד' האבחון מורכב וכולל התייחסות למס' גורמים:מוטורי, שם האבחון הינו M-ABC, שאלונים המתייחסים לתפקוד בחיי היומיום שם השאלון הינוCDQ, כמו כן ישנם שאלונים נוספים ואבחונים נוספים כגון בירי,מבחן זוק ועוד רבים. האבחון כולל של אנשי מקצוע:מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים ורופא התפתחותי...ייתכנו גם עוד. המטרה היא להעריך את רמת הקואורדינציה המוטורית והשפעתה של חיי היומיום!! אני מכירה עשרות ילדים שאובחנו כ DCD, מאחר וזהו אחד מתחומי ההתמחות שלי....חשוב לאבחן ולטפל בגיל צעיר. טיפול ומודעות רבה מקדמות את הילד. לגבי העתיד- אל דאגה...החיים של בך יהיו מלאים ואני מניחה שהוא יתפקד עצמאי ויצליח להשתלב בחברה! אבחון בגיל צעיר משפר את הפרוגנוזה- מאחר ומאפשרים לילד להתמודד ביתר קלות עם הקשיים! ישנם מחקרים רבים שבדקו את הגורמים לסינדרום, אבל אין גורם אחד מכריע....זה גם גנטי, גם סביבתי...וגם ייתכן משהו במהלך ההריון (ידוע כי הריון בסיכון גבוה,פגות ומשקל לידה נמוך הם גורמי סיכון ל DCD) ולסיום- אל לך להיות חרדה!! הגעתם לאבחון בדיוק בזמן הנכון! הילד עם DCD גדל ומתפתח ובסך הכל מתפקד טוב! רק חשוב כל השנים לטפל ולהיות מודעים! לסיכום- בררי דרך קופת החולים אליה את שייכת - לאיזה מכון שלחו אתכם??...וכתבי לי שוב באיזה איזור מגורים. אוכל בשמחה להמליץ על על מקומות עם אנשי מקצוע המכירים ועובדים עם ילדים בעלי DCD. חישבי חיובי, והכל יהיה לטובה!!!! להתראות בינתיים, שרון

 

[1טלטלים]

וואו ,שרון את פשוט

נפלאה,תודה ענקית על התשובה המפורטת !!!תודה על הרגעה... לגבי אבחון,לפי מה שהבנתי אבחון אמור להתרחש במכון להתפתחות הילד בו אנחנו מטופלים(ייתכן שאבחון יתבצע במסגרת של מכון להתפתחות הילד או צריכים מכון חיצוני אחר?). תודה על חומר קריאה . נשתמע בפורום ,

 

[1טלטלים]

שכחתי לגמרי

אנחנו מאיזור כרמיאל

 

[שרוןאורן]

אבחון DCD וריפוי בעיסוק

אהלן אמא של טל, חן חן אני מניחה כי אבחון יתבצע במכון להתפתחות הילד אליו אתם שייכים, אבל כדאי שתבררי האם יש שם אנשי מקצוע העוסקים ומכירים את הסינדרום.DCD .חשוב מאוד להעריך מיומנויות וכישורים מוטוריים לצד השפעתם על חיי היומיום ותפקוד- כי זה הרי ליבו של העניין, וזוהי כאמור התמחות של מרפאים בעיסוק, כחלק מהצוות הרב-מקצועי המאבחן את הילד.ייתכן כי תצטרכי בנוסף/במקביל לעשות חלק מהאבחון מחוץ לקופה..תלוי אילו אנשי מקצוע כאמור עובדים במקום. להתראות והמון הצלחה שרון

 

[1טלטלים]

תודה ענקית ../images/Emo13.gif

 

[זכויות יסוד]

שכיחות התופעה

מהי השכיחות של לקוי בקואורדינציה מוטורית באוכלוסיה? ומהי השכיחות של הלקוי על רקע תורשתי?

 

[שרוןאורן]

שכיחות התופעה

שלום וברכה, קיימת כ 6% שכיחות של לקות בקואורדינציה מוטורית אצל ילדים בגילאי 5- 11 שנים, בעולם, וכן גם בישראל. כלומר- בכיתה בת 40 תלמידים יש בממוצע כ 2 תלמידים המאובחנים כ לקות בקואורדינציה מוטורית. כאשר היחס בין בנים לבנות הינו 1 ל 3. לגבי שאלתך השנייה לא ידוע במדוייק מהי השכיחות על רקע תורשתי..כלומר עד היום טרם נערך מחקר שבדק זאת, אך למרכיב התורשתי יש השפעה רבה. בברכת שבת שלום, שרון אורן, מרפאה בעיסוק

 

[שרוןאורן]

יחס בנים/בנות בקשיי קואורדינציה

היחס בין בנים לבנות הוא 2 ל 1 (גבוהה יותר בקרב הבנים), ולא כפי שבטעות כתבתי. יש לציין כי באבחנות נוירו-התפתחותיות רבות זהו היחס המקובל המתואר בספרות המחקרית.

 

[זכויות יסוד]

תודה רבה ושבת שלום

 

[צהובה18]

רציתי לשאול כמה שאלות:

האם חוסר קואורדינציה מתבטא ב: 1. חוסר שיווי משקל (למשל הליכה על שפת המדרכה)? 2. שחיה? צריך קואורדינציה? (התנועות מתבלבלות ביחד....) אוף! שכחתי! היו לי עוד שאלות כשאני אזכר אני אכתוב...

 

[שרוןאורן]

קשיי קואורדינציה והשלכותיה

שלום לך צהובה 18, ראשית המושג "חוסר קואורדינציה" הוא שגוי..אני מניחה שהתכוונת לקשיי קואורדינציה..כי חוסר קואורדינציה משמעו כי היא לא קיימת בכלל..וזה מצב נדיר...שנית לקשיי קואורדינציה השפעה רבה על חיי היומיום ככלל ו/או גם על התחום האקדמי (למידה) בפרט. לגבי שאלתך : קושי בקואורדינציה משמעו כי קיים קושי בתאום תנועות הגוף (תאום עין-יד, יד-יד, יד-רגל, תאום דו צידי וכד'...) , לעיתים קרובות נראה גם קשיים בשיווי משקל סטטי (הכוונה לשמירה על יציבות במקום אחד ללא תנועה) למשל: עמידה על רגל אחת בגירסאות שונות, עמידה ושמירה ש"מ על לוח המונח על הרצפה, עמידה על קורה צרה/גדר, עמידה על כסא צר וכד', וכן קשיים בשיווי משקל דינמי (הכוונה ביצוע פעילות של ש"מ תוך כדי תנועה) , כגון: קפיצה מעל קורה, הליכת עקב-אגודל, הליכה על קצות האצבעות עם עקבים מורמים, קפיצה בהתקדמות על משבצות-כדוגמת משחק קלאס, הליכה עם מגש וכוס עליו לאורך קו ישר וכד'. נראה קושי בשיווי משקל מאחר ושמירה על שיווי משקל (דינמי או סטטי) מצריכה קואורדינציה... לגבי שאלתך השנייה- קשיי קואורדינציה מתבטאים כפי שציינתי בפעילות בחיי היומיום. ניתן לראות באופן ברור את הקושי בשחייה. מאחר ופעילות זו מצריכה תיאום רב, תוך יכולת לבצע הפרדת תנועה יעילה, כלומר שתנועה מתבצעת בדירוג ובאופן מעודן, חלק אחד מייצב וחלק שני מבצע את התנועה; בין נשימה לתנועה (מתי מרימים את הראש, מתי לוקחים אויר, מה קורה עם שאר הגוף כשאני רוצה לנשום אויר, וכיוב"...), בין חלקי גוף בגפיים העליונות (התנועה ביד ימין ביחס לתנועה ביד שמאל, הידיים לראש וכד'..), ובין פלג גוף עליון לתחתון (ידיים ורגליים), וכן תאום התנועה בפלג גוף התחתון (רגליים). אך חשוב לציין כי אצל ילדים עם קשיי קואורדינציה ניכר קושי בניתוח והסתגלות למצב מוטורי חדש ולדרישות המטלה, וכן בשימוש יעיל של רמזים מן הסביבה, על כן פעילויות גופניות שיש להן טבע חזרתי וקבוע של תנועות תהיינה קלות יותר עבורם. פעילות גופנית הנלמדת דרך הנחייה מילולית אישית, כגון: קראטה ושחייה, תהיה קלה יותר מאשר פעילות שיש בה מימד של ארגון מרחבי וקבוצתי, כגון: כדורסל, כדורגל, בייסבול והוקי . לסיכום מומלץ וכדאי ביותר ללמוד שחייה!! מעבר לקושי בשחייה נראה ככלל קושי בפעילויות ספורט. ילדים אלו הינם בעלי תנועה מסורבלת ולא מדוייקת, למידה מוטורית איטית וארוכה וכן עם קושי ביכולת הכללה והעברה ובנוסף קושי בלימוד של מיומנויות מוטוריות חדשות, כגון: כתיבה, שימוש בכלי נגינה, רכיבה על אופניים. אם תהנייה לך שאלות נוספות את מוזמנת לפנות ואשמח לענות לכל שאלה! שבת שלום, שרון אורן- מרפאה בעיסוק

 

[צהובה18]

בתשובתך הסברת בדיוק איך אני מרגישה!

מתבלבלות לי התנועות בשחיה, אני לא מליחה ללכת עקב-אגודל ובכלל לעמוד על קורה צרה. הזכרת את הכדורסל והכדורגל. עם הכדורגל עוד איכשהוא אני מסתדרת, אבל אני לא מצליחה לשחק כדורסל. כמו בשחיה- התנועות מתבלבלות לי. אני לא יודעת אם זה קשור, אבל כשאני צריכה לעשות דברים בשעת לחץ,אני צריכה קודם כל לסדר לי את הדברים במוח, ואח"כ לעשות אותם. לפעמים אני מצליחה. לא תמיד. האם יש קשר בין הדברים? כשסיפרתי לסביבה- חברות, משפחה, עבודה, הם צחקו עלי ומאז נראה לי אני מתביישת בזה. לא מספרת. שואלים אותי אם אני יודעת לשחות ואני עונה- כן, אבל מתבלבלות לי התנועות באמצע. והם צוחקים! זה בכלל לא מצחיק. בכל אופן, אני נמנעת מפעולות כאלה (שחיה, כדורסל, שיווי משקל), כי אף אחד לא באמת מבין.

 

[שרוןאורן]

תכנון וקואורדינציה

שלום לך צהובה 18 אני מבינה לגמרי למה את מתכוונת! חבל שהסביבה שלך לא מספיק מבינה, אני מניחה שעם קצת אינפורמציה ממך לאור מה שנכתב כאן בפורום, הם יגלו הבנה... בכל מקרה- את פועלת ועושה נכון לגבי ארגון החשיבה בשעת לחץ, ויש קשר הדוק בין הדברים! כחלק מהקושי הקואורדינטיבי המוטורי קיים קושי ביכולת תכנון וארגון יעיל...(פעמים רבות זה עובד מאותו מקור במוח). כלומר, חשוב לחשוב על דרכים כיצד ליעל את החשיבה ולבצע תכנון מקדים לפעילות שרבצונך לעשות! תכנון יעיל הבנוי לפי שלבים אכן עוזר, גם לביצוע פעולה מוטורית (כגון: איך אני מתארגנת כך שאני מצליחה לעמוד של קורה צרה; מה הידיים שלי צריכות לעשות. היכן עליי למקמן? היכן למקם את הרגליים? לאן הראש שלי צריך להיות מופנה? מה הרצף התנועתי עליו אני צריכה לשמור? באיזה סדר לבצע את הרצף? וכיוב'...) וגם לביצוע כל פעולה אחרת. כלומר- גם שחייה שהיא פעילות מוטורית מצריכה תכנון ושמירה על רצף.. אצל אנשים ללא קושי בקואורדינציה התכנון נעשה בקצב הנכון ובאופן אוטומטי, אבל אצלך ועוד לרבים עם אותה הבעיה ייתכן והפעילות מבוצעת באיטיות, מאחר ונפגמת האוטומטיות....במילים אחרות: בחירת האסטרטגיה היעילה לביצוע פעילות, תכנון מקדים, ושמירה על הרצף הינן לב העניין. לגבי שיפור התפקוד בשחייה- את יכולה לקחת כמה שיעורים פרטיים ממדריך טוב או מהידרותרפיסט ולהתקדם פלאים.... בכל מקרה, שיהיה בהצלחה רבה. שבוע טוב, שרון

 

[מ ק ו ר ב]

קשיי קאורדינציה בגיל מבוגר

קראתי את תיאורך על הפרעת הקאורדינציה וזיהיתי את עצמי כילד בעבר,וכמבוגר כיום, ודווקא היום אני מרגיש שיותר קשה לי, יכול להיות שבגיל המבוגר ההפרעה מעמיקה?

 

[שרוןאורן]

הפרעה התפתחותית בקואורדינציה בבגרות

שלום וברכה לך, הפרעה התפתחותית בקואורדינציה אינה נעלמת בגיל המבוגר...זוהי כאמור הפרעה כרונית, הנמשכת לאורך כל מעגל החיים. השכיחות אמנם ידועה מחקרית בקרב אוכלוסית הילדים, אך גם בגיל המבוגר הסינדרום קיים. ההפרעה אינה מעמיקה מבחינת החומרה בגיל המבוגר, אך מאחר והדרישות מהסביבה עולות, ניכר אופי אחר של ההשפעה על חיי היומיום. מתבגרים עם DCD ("הפרעה התפתחותית בקואורדיציה") נמצאים בסיכון לפתח קשיים רגשיים-התנהגותיים, ייתכן קושי ביחסי החיברות עם קבוצת השווים המלווה בדפוס של התנגדות. אצל כשליש ממתבגרים אלו קיימת גם הפחתה בתגובות החברתיות,בטחון עצמי ודימוי עצמי נמוכים שעלולים להוביל לסיכון גבוה לפסיכופתולוגיה ופגיעה בבריאות הנפשית, כגון בידוד חברתי, חרדה ודיכאון בעתיד. הקושי חברתי נובע גם בשל ההימנעות מספורט ובכך גובר הסיכון לִלְקות בגיל מבוגר מחלות לב-ריאה, סיבולת נמוכה, משקל עודף והשמנת יתר (Obesity) .קשיים נוספים המופיעים בעיקר בבגרות: קושי בצבא (גם מוטוריים, בתפעול של כלים, למשל), קשיי התארגנות, קושי בלימוד נהיגה (כיוונים, תכנון, תפיסה מרחבית), קשיים אקדמיים (ארגון ולימוד חומר), וכמובן השתתפות נמוכה בפעילות פיזית. אין ספק שמורכבות הקושי עולה בבגרות, ובייחוד אם לא ניתן טיפול מתאים בעבר ההתמודדות אינה פשוטה. במקרה הצורך אתה מוזמן לפנות לייעוץ למרפאות בעיסוק המתמחות בתחום. בהצלחה רבה בהמשך ושבת שלום, שרון אורן- מרפאה בעיסוק