שלום לכולם אני חדשה כאן

shisha76

New member
שלום לכולם אני חדשה כאן ../images/Emo140.gif

שלום לכולם! אני חדשה פה...בכלל לא יודעת אם אני במקום הנכון אבל איך שהוא הדברים פה נגעו לליבי. התחלות חדשות?אני לא מצליחה באמת. אני מגלה בסופו של דבר שאני בורחת ולא מתחילה מהתחלה. מנסה להדחיק את הקיים להתעלם ממנו אבל הוא רודף גם במקומות החדשים. קמתי ועזבתי את הארץ כי לא היה לי טוב. זאת בעצם היתה ההגדרה. האמת... לא מצאתי את מה שרציתי בזמן שכולם סביבי מצאו. לא ידעתי מה ללמוד,לא מצאתי את הגבר שאני חולמת עליו,לא מצאתי את העבודה המושלמת. אצל כולם הכל היה כל כך קל, אצלי הכל כך כך קשה. אז קמתי ונסעתי,לארץ אחרת. חשבתי ששם יהיה יותר קל,יותר מעניין פחות מלחיץ אבל עכשיו אחרי שנתיים וקצת פה אני מבינה שלהתחמק מהכל אני לא מצליחה. לנתק קשרים עם חברים אני לא יכולה וגם לא רוצה אז מרחוק אני שומעת איך לכולם יש את הבן זוג המושלם, העבודה המצויינת, את החיים הכי מעניינים ומסעירים (לפחות ככה זה נראה) ואני? עדיין לבד, לא אוהבת את העבודה שלי,רק שהפעם אני לבד ממש ממש לבד... אז מה אני צריכה לנסות עוד משהו? להתחיל מחדש? מה יהיה? מצטערת אם אני כותבת דברים קצת בבלאגן התחלתי לכתוב וזה מה שיצא.
 

noa128

New member
הרבה חשבתי מה לענות לך. קודמקול

ברוכה הבאה כמובן
לגופו של, הייתה מילה אחת שזינקה לי מול העיניים יותר מפעם והפריעה לי שוב ושוב. "מושלם". וגם - אני שומעת ש..זה וזה נפלא וזה וזה וזה "מושלם" .. למדתי עם השנים שמעטים הם האנשים שמרגישים בנוח עם הודאה בכך שהחיים שלהם (כמו של כולם) הם פשרה, ועוד יותר - לא מבינים כמה שזה אנושי להתפשר וכמה שזה מתסכל לוותר על השאיפה לשלמות. מתסכל אבל מעיד על בגרות ועל פיכחון ולטעמי גם על ראייה מציאותית. כבר מזמן דיברנו על כך שהשאיפה לאושר היא מרדף אחרי הקשת בענן ושאושר הוא דבר סובייקטיבי, מה שגורם לאחד אושר משאיר מישהו אחר אומלל, והדשא של השכן וכד'.. בטח כבר הבנת לאן אני חותרת
. הצעד הראשון לטעמי הוא שינוי נקודת המבט - במקום להתבונן החוצה, כדאי תמיד להביט פנימה או לפחות במראה ולרדת מההשוואות, כי זו מראש תחרות מיותרת, מתסכלת ואבודה. מה שטוב לך טוב לך ומה שטוב לאחר טוב לאחר ולעולם לא תדעי כמה מתוסכל אותו אחר שמדווח לך כמה הכל אצלו נפלא, אולי כשהוא לבדו הוא מתבאס מכמה לך יש ולו אין? כדי לרדת מהקרוסלה הזו כדאי תמיד לבחון את מה שיש לך ביד ולמצוא את הטוב. קודם כל במה שיש. ובטוח שיש טוב, מתערבת איתך שיש. ברגע שהדברים ייבחנו בתחרות שלך מול עצמך, תראי כמה קל להגשים את היעדים, ברגע שהחלומות הם שלך יותר קל לגעת בם ולהגשים אותם. כאן, שם ובכל מקום. מקווה שכל זה פוגש אותך באיזה מקום. שבת טובה וחמימה.
 

shisha76

New member
אני יודעת שלא הכל מושלם,

וזה בידיוק העניין. אני יודעת שאצל כולם לא הכל יפה ומואשר ויודעת ושומעת כמה יש לי וכמה היו "מתחלפים איתי בשניה" אבל לא יודעת אם זה מה שבאמת אני רוצה. אני בתחרות אם עצמי ואם מה שאני רוצה ואני רק מפסידה. נראה לי שאני רוצה את הדברים הכי פשוטים, חולמת באמת בקטן ויחד עם זאת אני לא מצליחה להשיג אותם. משיגה דברים גדולים שהייתי מוותרת עליהם בשניה ולא מצליחה להבין למה את הפשוט כל קשה להשיג. אולי בעצם אני מתייאשת מהר מידי. מחליטה מהר מידי ששברו את הכלים וזה הזמן לנסות משה חדש. לא יודעת. בכל מקרה תודה על ההקשבה.
 

kisslali

New member
נדמה לי שתמיד תמיד נראה לנו

שלאחרים קל ולנו קשה, לאחרים יש לנו אין האחרים ביחד ואנחנו לבד... אולי זאת מן תחושה אנושית כזאת. אם את כבר שנתיים שם, עובדת, חיה, מנותקת, ובודדה זה פשוט לא נשמע כאילו את אחת שמתייאשת מהר אלא יותר שקשה לך להגדיר מה את רוצה, איך להשיג את זה ומתקשה לספור את מה שיש במקום את מה שאין, תנסי לעשות רשימות, תנסי לדבר עם מישהו חסר הטיות. חבל שתחיי עם משקל האכזבה. בהצלחה, ללי
 

moran25

New member
מבינה כ"כ את ההרגשה

רשמתי בדיוק כרגע דבר דומה, ולפתע נתקלתי ברשומה שלך, והבנתי שיש עוד אנשים במצב שלי... אני בטח לא אוכל לתת לך פיתרון, כי אין לי שמץ מה הוא...ואם תתקלי בו אשמח אם תגלי לי. התחושה של הבדידות מתישה גם אותי לפעמים ואין לי מושג איך לצאת ממנה, מסתבר שכל החברים שהיו לי לא ממש יכולים לעזור במצב כזה. כי מה לעשות זו המציאות, כשמוצאים בני זוג, משקיעים בהם ולאט לאט מתנתקים מהחברים. מידי פעם הם מתקשרים לשאול אם את חיה אבל נשמע כאילו לא ממש איכפת להם. הפתרון היחיד שיש לי, זה להמשיך את החיים, אם את לא אוהבת את העבודה, חפשי משהו במקביל , ותשני, אני מאמינה ששינוי זה תמיד דבר טוב. תמיד אפשר ללמוד מזה, ואפילו להנות. רק שצריך אומץ בשביל זה.
 
למעלה