שלום לכולם... אני חדש בעסק

שלום לכולם... אני חדש בעסק../images/Emo11.gif

חד הורי לילד בן שנתיים! הבאתי אותו מחו"ל לפני כ 9 חודש. אימו נשארה שם. יש הצעות? יש מידע? אשמח לקבל . תודה יובל
 
חגיתוש

גם כשג´וניור הגדול נולד לפני 25.5 שנים הייתי בטוחה שהוא לא יצטרך ללכת לצבא. מאקסימום למשמרות כבוד כמו השומרים השוויצָרים בוואתיקן. התבדיתי
מחזיקה המון
לחיילינו כולם ו..... מחכה כמו כולם לשמוע את העדכונים הרשמיים שמבוששים להגיע.
 
עיצה ראשונה והכי חשובה

אינני יודעת מה עברתם עד עכשיו- אבל העצה החשובה ביותר עכשיו היא: הילד עבר (ובוודאי גם אתה), בכל מקרה, מספיק תהפוכות. שמור עכשיו על שיגרה (אפילו אם אתה משתעמם ממנה). היא חשובה לילד ונותנת לו ביטחון. אל תכיר לו עכשיו את כל מכשריך,תהיה עכשיו בקשר רק עם מספר אנשים שיהיו משמעותיים עבורו בחיי היום יום, חכה קצת עם גן או מטפלת ותשהה איתו הרבה, אל תעשה "פרוייקטים" - אפילו אם הם נפלאים (כמו מסיבת "ברוך הבא" לילד וכו´). שמור על סדר יום קבוע (פחות או יותר) מצא לכם מקום דיור קבוע וכו´. בהצלחה, דרורית אמיתי-דרור, יועצת להורים ולאנשי מקצוע.
 
תודה לך דרורית ../images/Emo39.gif

הילד אכן עבר תהפוכות! הוא נולד באוקראינה, בגיל 9 חודש נאמר לאם שהילד סובל מבעיה חמורה בליבו, טסתי בבהילות והחלתי לערוך לו בדיקות במקומות הכי טובים שניתן להשיג בארץ אומללה זו... שהבנו שאין שם מה לחפש יותר למענו, הסכימה אימו שאקח אותו עימי לארץ לטפל בו כאן! יש לציין שהרופאים שם אמרו שהוא חייב טיפול דחוף לפחות עד גיל 3. עים הרבה חששות ומלחמות במשרד הפנים קרי הלב... הבאתי אותו לארץ בסוף אוגוסט, מייד התחלתי איתו בסדרת בדיקות אצל טובי הרופאים בארץ.... ומסקנתם הייתה אחת "אין לילד מאומה - הוא אפילו לא שווה בקורת חוזרת"... עים דמעות של אושר אספתי אותו לידי וידעתי שמעכשיו למעשה מתחילים חיינו כמשפחה חד הורית. אימו יודעת שהוא בריא ולמרות כאבה מוכנה שהוא ישאר עימי כאן. לילד יש בארץ עוד שני אחים בת 13 ובן 11 מנישואי הקודמים. לאחר מ"ס חודשי התארגנות שבהם גרנו אצל הוריי, שכרתי דירה בר"ג, רחוק מהמשפחה אבל השקט שווה לי את זה. הילד שמאוד מאוד היה קשור לאימו ולסבתו אכן עבר משבר, כיום הוא אינו מסוגל שלא לראות אותי בטווח ראייתו הקרובה, קרובה מאוד.. הוא לא יכול להיות ללא נוכחותי יותר מ 5 שניות, אים אני במטבח, אז גם הוא שם מעסיק את עצמו, וכך גם באמבטיה, הוא ממש לפעמים נכנס לי להסטריה של בכי מפוחד גם אים אני רק מעבר לדלת בתוך הבית. חשבתי שאולי גן יוכל לעזור לו. הוא אוהב מאוד חברה וילדים ובמיוחד מיים, אבל כל זאת בתנאי שאני נוכח!!!
 
דרורית תודה על העצה

הנבונה (בעיני)
למעט הסתייגות אחת קטנה שלי , שלא כאשת מקצוע , אבל אינטואיטיבית , ילד בגיל שנתיים כבר זקוק לחברת ילדים נוספים בגילו! סצינות קשות של פרידה הן רגילות במצב כזה , אני חושבת ולאט לאט אפשר להתגבר על זה גם נפשית וגם מעשית. ובסך הכל האבא צמוד אליו כבר תשעה חודשים כאן וזה לא ממש מצב טרי טרי וחדש. הסתגרות נוספת של שניהם ביחד בבית , לא תועיל לאף אחד מהם , לפחות לא כמו מספר שעות (אפילו קטן) בכל יום , על מנת להרגיל את הילד לשיגרת חיים רגילה כמו שאר הילדים ולאבא היא תיתן מעט "מרחב מחיה" ואפשרות להתרעננות ולהתחדשות וכמובן גם אפשרות לעבוד . אבל , זו רק דעתי הלא מומחית. לגבי שאר "אי זעזועים" אני מסכימה ומקבלת את דעתך. ברוכה הבאה לפורום ומקווה שנמשיך לשמוע ממך עוד
 

העקשנית

New member
אביגיל-דומה למה שכתבתי אני,ניסחת../images/Emo45.gif

זאת בקיצור ובתמציתיות, והוספת את מה שחשבתי לאחר שסיימתי לכתוב. אני מאד מסכימה איתך!
ילד זקוק לחברת ילדים, ואבא זקוק להתרעננות-מנסיון שלי כחדהורית לילדה בגיל הזה!
 
לאביגיל ולעקשנית- ובמיוחד לאבא -

אביגיל ועקשנית, תודה על ההערה. טעות שלי. חשבתי שהילד בן 9 חודשים. בקריאה נוספת, אחרי שקראתי את הערותיכן, הבנתי שיש לי "בעיה בהבנת הנקרא" והילד הובא ארצה לפני 9 חודשים - ולא נולד לפני 9 חודשים. אתן צודקות. אבא יקר- אם הילד בן שנתיים (וכבר איתך בארץ 9 חודשים) כדאי יהיה להתחיל לחשוב על מסגרת קבוצתית קטנה, מתאימה ותומכת- למשך מספר שעות לא ארוך מדי ביום.את תהליך הקליטה בגן צריך יהיה לעשות ביתר רגישות- ולהדריך גם את הגננת/מטפלת. שיהיה לכם בהצלחה- ותודה על הסבת תשומת לבי לעניין, דרורית אמיתי-דרור.
 
תתחדש

סתם ,
, ברוך הבא למקום שלנו
מידע רב (בקשר למה בדיוק?) תוכל למצוא בקישורי הפורום (כאן למעלה בפס האפור בראש העמוד) ותמיד אנחנו כאן יכולים לנסות לעזור בדברים ספציפיים , שאתה מתלבט לגביהם או לפחות קצת לתמוך ולעודד כשקשה ולשמוח יחד איתך כשיותר קל. יופי שהגעת ומקווה שתמצא את המקום חמים וטעים
(אפילו שהחדר לא מסודר ) ספר קצת חוויות .....נשמח לשמוע את הסיפור שלך.
 
../images/Emo46.gif לא נכון! את מישקרת!

לא נכון וילא נכון! אני ניקית פה הכל אתמול זאת את שבילגנת פה! אני ברוגז! רק אתמול ניקיתי פה והכל היה מצוחצח אני רוצה לרדת למטה! אני ברוגז (פעם שניה) אני אברח מ... ה.. פורום(?!) אני אצא מהחלון! אני רוצה לצאת לכדורגל כבר קבעתי עם כווווווולם והיום אני קפטן! אופףףףףףף זה לא פייר! אני לא מדבר איתך
שלום לך חדש
תכיר- זאת אביגיל(
) אני פה בשביל לחלק פרחים
וכל שאר האמהות פה זה בשביל להשתלט עלי
לגדל ילד- אין טריקים תשאר להיות צמוד למקלט הטלוויזיה עד יעבור זעם (קורה בדר"כ בגיל 30 ואז לחוצפנים האלה יש משבר..
) ברוך הבא
-פורג´, ממורמר
 
צ´מע , תראה

לא אמרתי שמלוכלך , אמרתי מבולגן. ומבולגן זה אני. (תמיד ככה , מלשות ) יופי , אתה לכדורגל , ג´וניור לכדורסל , תשאירו , תשאירו אותי לבד
| ורק אביגיל מבית רומני טוב| תפתח חלון.... (של אקספלורר?)
ועכשיו שאלה : (התיעצות) ראיתי היום שג´וניור היה צריך למלא איזה דף עבודה בביצפר , משו כמו פרטי ת"ז. (כנראה לקראת יום העצמאות) שם האב, שם האם , תאריך לידה , כתובת וכו´. הוא מילא את הפרטים בכיתה ורשם את שם האב שלו. כמובן ש"ברשויות" שם האב שלו לא באמת רשום ,זה רק מתוך ידע אישי הוא רשם. (אגב , אני לא חושבת שהוא היה רושם אם לא אירועי "הטיול"). איך להגיב לו על זה? אם בכלל? איך ללמד אותו שבטפסים רשמיים הוא בעצם לא אמור לרשום את זה? ולמה בביצפר עוד לא מצאו פיתרון לסוגי משפחות שונות בחומר הלימוד? למה הם אוטומטיים? או שזה בכלל לא משנה? אני מתלבטת ומתחבטת עם עצמי.
 
אוף........ בעייה לא קלה.

את צריכה קודם כל (לפני שאת מתמודדת איתו
) להתחיל עם המורה. היא יודעת שהוא חדהורי אז היא צריכה להיות רגישה גם כן, לומר לה שאת חושבת שיש מקום לעשות שינוי בטפסים. ואם צריך לפנות להנהלה. ובכלל למשרד החינוך בהקשר הזה. (הייתי אפילו יוצרת קשר עם כל הפורומים למניהם בקשר לנושא) ובקשר אליו... (כאן בא האוף) מצד אחד הוא יודע ורוצה להשוויץ אך מצד שני - אסור לו. למה שלא תאמרי לא שבשלב זה הוא צריך להמשיך להסתיר, אבל שיזכור את זה כשהאבא שלו יבוא לשיחה החשובה שהוא הבטיח, ושישאל אותו אם זה בסדר לכתוב את השם שלו (אולי בלי שם משפחה?) כך את ´הורגת´ שתי ציפורים. ויוצרת לעצמך עוד סיבה חשובה לנדנד לאבא שיבוא לקיים את הבטחתו (אפילו אם צריך לנדנד, זה חשוב)
 
להתחיל עם המורה ? ../images/Emo2.gif

אבל היא נשואהההה !
האמת שמעולם לא דיברתי איתם בביצפר על הנושא. הכל היה כ"כ טבעי ודברים קטנים שהציקו לי , גם בעבר (כמו זה) היו קטנים מדי בשביל להוביל מהפכים. לא חדרו לי לפרטיותי (תנו) ומכיוון שהם כל כך בסדר בהכל , עזבתי. אולי באמת כמו שאומר פורג´ יקירנו ,הכל כך חכם , זה רק מציק לי ולא לאפ´חד אחר (ג´וניור למשל?). |ורק אביגיל מקווה שיקרה נס והמורה תישאר איתו גם בכיתה ג´ , למרות שהתחילה מ-א´| מתי נראה לך הזמן הטוב להתחיל "לנדנד"?
 
|ורק אביגיל ממציאה אמוטיקונים|

לא למדת שתפוז לא יסכימו שהצבעים (ה מ-ז-ע-ז-ע-י-ם-!-!
) לא יהיו כמו שאת רוצה אין סיבה שהם יצרו אמוטיקון של רומניה
אני לא מבין איפה הבעיה, שימלא. השאלה היא מה הוא עומד לעשות עם הדף הזה, למה הוא נועד? סתם דף שהמחנכת צילמה 36 פעמים וחילקה לכל הילדים שיראו כמה הם עצמאים (אני עדין זוכר את השיעורים לכבוד יום העצמאות- כל שנה אותו דבר
) והוא הולך להקריא בפני הכיתה או לעבוד בקבוצות- לא נראה לי שתהיה לו בעיה. הוא יקרא: אני: ג´וניור אמא: רק אביגיל עיסוק: השתלטות על אמהות מרדניות אבא: משה עיסוק:... זאת הבעיה? שהוא לא יוכל להסביר עליו? אז הוא יסביר שאבא לא פה, וג´וני נשאר עם אמא לילדים קטנים (כמו שרשמת במכתב המנהלת) קל מאוד להסביר כזאת "שטות" זה נראה להם יותר כיף וכמו שאני אמרתי- אף אחד לא יודע בבירור שאני חד הורי (חוצמאחת (שלום ענבל
) שהרשתי לה לשאול שאלות כי היא משהו מיוחד
) לי זה קשה לבוא לאנשים ולהגיד- שלום, אני פורג´ ויש לי רק אמא. מאוד קשה. כשקטנטנים אומרים את זה, זה נשמע כיף וממתקים ומתנות לא נראה לי שזה יפריע לו ואם הוא יגדל עם העובדה הזאת, אולי זה יקל עליו יותר לכשיגדל, הרי הוא הולך להיות שם (בביצפר) לפחות עד כיתה ו´. בכיתה ו´ פחות או יותר ילד מבין מה זאת משפחה בלי אבא, אם הוא ישתוק אולי הוא ימשיך לשתוק אולי זאת תראה לו כבושה. אם אני הייתי חדורי לא בהכרח הייתי אומר לבן שלי לרוץ בביצפר עם דף על הגב שרשום- אני חדורי אולי תתמקדי במה את מתחבטת יותר, אילו היבטים...? -פורג´, מברך על כך שהוא לא אבא
 
אני לא צריכה

ללמוד את זה יותר , סידרתי את זה לעצמי לבד
(מצ"ב הוכחה חותכת). פורג´וניור אתה חכם (אמרו לך כבר? ) אני אתן לו את הכייף הזה להשוויץ באבא , כשיש לו צורך . נראה לי שההיבטים שלי היו יותר מדי מהסיבה הביורוקרטית (מאיפה צץ שם של אבא כשבכל מקום פורמלי ,רשום שאין כזה?) ובאמת זה לא צריך לבוא על חשבון הרגשתו הטבעית של הילד להסתדר עם הדברים ושמבחינתו יש לו אבא , כל עוד הוא לא מכיר את הטופסולגיה במדינתנו. תודה על ההארה
| ורק אביגיל מאחלת לפורג´ להיות אבא כמו שהוא מסתכל היום על החיים |
 
גם אני התלהבתי ממנו.

מהאחים פארג´.
תגידו, זה רק אנחנו שלושתינו כאן? איפה כולן, כולם, מילואים?
 
למעלה